כשמרן הרב שטיינמן שליט"א התאשפז בפעם הקודמת, אז הודיעו כמה דקות לפני כניסת שבת שחלה הרעה במצבו וכולם צריכים להוסיף פרקי תהלים אחרי קבלת שבת, וכן להוסיף שעת לימוד לרפואתו, וגם הנשים תתפללנה עליו בהדלקת נרות, וכך עשינו ודאגנו מאד בפרט שבשבת קודש אי אפשר להתעדכן.
במוצ"ש מיד לאחר מכן שמענו בחדשות מאנשי ביה"ח מעייני הישועה שהמצב לא כל כך נוראי, ובכל זאת הקריינים דאגו להשאיר את הדאגה בלב המאזינים.
יומיים אח"כ הרב השתחרר ב"ה.
אז כולם הבינו שקצת הלחיצו את הציבור יותר מדי. יש מי שחשב שטוב עשו כי כך כולם התפללו לרפואתו ולא נשארו אדישים. (אבל זה יצר בעיה שהמון אנשים באו לביה"ח מעייני הישועה להתעדכן במצבו של הרב, וזה לדברי הצוות פגע ביעילות שירותי הרפואה).
עכשיו שוב מרן הרב שליט"א התאשפז, ועוד הפעם הפעילו לחץ (להפסיק את הלימוד בישיבות ובכוללים לטובת אמירת מזמורי תהלים, וכו'וכו'), וכבר מהיום הראשון שמעתי ברדיו את הרופאים לא כל כך מודאגים, אבל עוד פעם הקריינים לא מרפים (וגם בעולמם של חרדים נסחף לזרם), ועכשיו אני רואה את הצפוי: שוקלים לשחררו.
מכאן יש לשקול מחדש: אולי כשהחליטו מקדמת דנה להפעיל לחץ, לא חשבו שייתכן שהרב יזדקק לטיפולים לעתים קרובות, ואם ירבו להשתמש בשיטה הזאת, אז גם כשבאמת תהיה הרעה במצבו וסכנה ממשית, הציבור יחשוב שעובדים עליו ולא ירבו בתפלה.