זה מדהים ראו מה כותבים על אדמורי"ם כאשר הם הולכים לעולמם, הגיעו הדברים לידי כך שבשנים האחרונות התחרות כל כך גדולה כל אחד מבקש לכתוב יותר והגיעו הדברים עד לאבסורד ממש, כשלמשל כותבים 'כי לא נהנה מן העולם הזה אף באצבע קטנה כל ימי חלדו'דברים שצריך להיות רשע לכתוב כך, ולא מפני שהחסידים לא אוהבים לראות דברים כאלו על המצבות, אלא מפני שגורמים בכך לנפטר צרות גדולות בעולם הבא
אפשר לעבור על מילה מילה במצבה ולהוכיח כי עושים עוול לנפטר אבל נתעלם, תפסתי את הענין הזה שכל כך קל להוכיח כמה שקר הדבר, אין רבי בעולם כולו שאפשר לומר עליו כי לא נהנה מעולם הזה כל ימי חלדו, ובמיוחד הרבי'ס מן הסוג של הטאשער סגנון חייהם היה מכוניות הכי יקרות הריהוט הכי יקר אין לאנשים עשירים את מה שיש היום לרבי'ס טסים במטוסים פרטיים, ועל אלו כותבים כי לא נהנו מעולם הזה
הגמרא מספרת על אותו ספדן שהספיד ואמר על המת כי היה אדם צנוע, ורב נחמן כעס על הספדן ושאל אותו, מהיכן אתה יודע כי היה צנוע, האם היית עמו בבית הכסא? - שורות אלו אינן עוסקות בטאשער אלא בכל הרבי'ס בלי יוצא מן הכלל ויותר נכון על כל מי שכותבים מצבות מן הסוג הזה, מפני שעושים להם רעה, למעלה לוקחים את נוסח המצבה והקטגור שואל ומבקש להוכיח כי אכן אמת מה שכתוב, לכן גדולי עולם ביקשו כי יכתבו מה שפחות והיו שהזהירו כי חוץ משמם ותאריך הפטירה לא לכתוב יותר
איני מבקש להרחיק כל כך, אבל בצורה כפי שעושים ביום לכל הרבי'ס זה הרבה יותר ממוגזם מפני שאם חלילה נפתח את הפה על דרך חייהם של אותם רבי'ס שכתבו עליהם מצבות כאלו נלמד כי אותם מי שכתבו זאת אינם מאמינים בנצח, מפני שאם הם מאמינים הם לא היו מעיזים לעשות כאלו צרות לרבי'ס
גם אם נקבל שכל ענין ההספד הוא ענין של החיים לחזק אותם, ובכל זאת חייבים להזהר עם הלשונות הללו. שימו לב איך נראים מצבות של מי שהיו גדולי עולם לא העיזו לכתוב יותר מכמה שורות, ועל מי שכתבו היה זה מי שביקש לחקות את האדמורי"ם
חיים שאולזון