בענין האירוע במאה שערים - ניתן להבין שהתיזה שעומדת מאחורי עמדת המשטרה היא שזה יביא להפסקת התופעה מכיון שאם בכל פעם יחששו שיתנפלו שוטרים לא יצעקו על חרדקים .וזה לא נכון משתי סיבות - שא"א בכל פעם לשלוח שוטרים וכשזה יפסק גם כח ההרתעה יפסק. ובעיקר שהתוקפים לא אכפת להם להעצר.
וכעת לגופו של ענין עצם הדבר של הכאת אזרחים בגלל שצועקים על מישהו וזה לא משנה מה צועקים עליו זו שיטה טוטוליטארית. ועוד - מטרת עבודת המשטרה היא לשמור על שלום הציבור וכאן נעשה ההפך בגבול חשש פיקוח נפש לילדים ותינוקות שכמעט ונדרסו מהמהומה.
גם עצם ההתגרות היא לא מוסרית ולא חוקית. העקרון צריך להיות חייה ותן לחיות. אף אחד לא בא להתגרות ברוני אלשיך ובמסרחיסטים שלו בגבעת שמואל והמצופה הוא גם שהוא לא ישלח מתגרים לבתי אונגרין. גם הטעות הטקטית לתקוף את תולדות אהרן. בפועל זה גורם שגם קהלים שעמדו מן הצד בכל הסאגה הזו כמו שובו בנים - ברסלב שול וסלונים גם הצטרפו למוחים כנגד המשטרה. הכל נובע מהעקמימות הדל"ית של רוני אלשיך המזרחניק מגבעת שמואל שההבנה שלו בקודים של הציבור החרדי שואפת לאפס.
ועוד לגופו של ענין גם מי שלא יסכים לתקיפת חרדקים אם דעותיו הם חרדיות צריך להבין שהתופעה של חייל חרדי או חסיד שמסתובב בתוך הקהילה האולטרא חרדית זה כמו שאשה פרוצה תסתובב שם.
הכל זה לאומנות ציונית שבאה להראות זה שלנו כמו אלה שעולים על הר הבית בטומאה. זה כמו שיכנסו לזרוק אבנים על עסק שפתוח בשבת ברמת אביב. כשנכנסים כך למאה שערים זה כמו להכנס לטריטוריה שלהם ולזרוק שם אבנים. מי שמבין שלישראלי אפילו תמים שאין לו שום כוונה רעה אסור להכנס לכפר פלסטיני שיבין גם שלא להתגרות בציבור זה. וזה לא שאני מאותם שכותבים שם על הקירות שטח פלסטיני אלא כוונתי לעקרון של לא להתגרות. כשלא מתגרים זה בזה יש שקט תעשייתי