במכתב נדיר שמכון הרצי"ה חשף לראשונה, מתאר הרב קוק בגילוי לב את סתימת הפיות שנדרשה בימיו בענין העליה להר הבית ועבודת המקדש, כתוצאה ממאורעות תרפ"ט הקשים.
"כעת, מפני המצב הפוליטי וסכנת הכלל ע"י ששונאינו מעלילים עלינו שהננו חפצים לקחת מהם בזרוע את מקום המקדש שהעמידו עליו את מסגדם בעוונותינו הרבים, חלילה לנו לעשות פרסום לשום מחשבההמדברת בענין השתדלות בידי אדם, לפני התגלות אור ד'בגאולה עליונה ושלמה, ביחש לכניסת מקום המקדש". כתב הרב קוק.
הרב קוק הוסיף, ככל הנראה באירוניה מרירה וכאובה, "וכן ביארתי הדברים לפני ועדת החקירה פה".
לאחר תיאורו את המצב הנורא שהיישוב היהודי היה שרוי באותם הימים תחת השלטון הזר, מסכם הרב קוק את היחס הנדרש בימיו לענין העליה להר הבית. "חלילה להעלות על הדעת להתחיל בזה שום תעמולה מעשית".
התיאור המפתיע חושף לראשונה את סיבת התרחקותם של כוספי הקודש בדורו מכל מחשבה בענין הר הבית.
הרב קוק כתב את הדברים באיגרת אל הרב שמואל דוד הלוי לוין, בתשובה לספרו לקדושת המקדש העוסק בענין העליה להר הבית הקודש והמקדש.
בתיאור דרמטי אף מתנצל הרב קוק בפני הרב לוין על איחור תשובתו אליו בגלל מאורעות הרצח בימים ההם.
"בעצם הימים שהיינו טבועים בים הצרות אשר עוללו לנו הרוצחים-הפראים-הטמאים [המוסלמים?], ועוזריהם הרשעים [הבריטים?]", כתב הרב קוק, "הגיעני ספרו היקר לשד-השמן בצירוף הקונטרס לקדושת-המקדש". "ולא יכולתי לפנות לבי לשום דבר עיוני". ואף "כעת אני מוקף טרדות לאין חקר".
קינת הרב קוק על המצב נמשכת גם בברכתו בסוף האיגרת. "השי"ת יגונן על עמו מכל צריהם, וישלח לנו משיחנו הולך תמים ויבנה בית קדשנו ותפארתנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, ויטהר לבנו לעבדו באמת במהרה בימינו אמן.
דובר מטה ארגוני המקדש אסף פריד מברך על פירסום המכתב וגילוייו התקדימיים.
לראשונה מתגלה לעין כל כי "המצב הפוליטי"שבוודאי מרמז על האיומים במניעת קוממיות ישראל, ו"סכנת הכלל"בטבח היהודים בחסות הבריטים, הם אלו שאילצו את הרב קוק להסתיר את דעת תורתו בענין הר הבית, מפני "הרוצחים-הפראים-הטמאים, ועוזריהם הרשעים"שאיימו על בית ישראל בהשמדה כפשוטו.
ברוך השם שזיכנו כבר מאז פעמיים ל"התגלות אור ה'בגאולה עליונה ושלימה", בהקמת שלטון ישראל בתש"ח, ובשיבת מקום המקדש לידינו בתשכ"ז. כעת ההולכים לאורו של מרן הרב זצ"ל בוודאי יטו אוזן לשמוע בקול דברו לקיום מצוות בנין בית המקדש, וחידוש העבודה, כפי שניסה הרב זצ"ל בעצמו, ותלמידיו עמו, פעמים מספר בשנים של לפני מאורעות הרצח בתרפ"ט.
העליה להר הבית כהלכה בימינו של רבבות ישראל בראשותם של גדולי התורה וביניהם רבים ממשיכי דרכו של מרן הרב זצ"ל מגובה כעת במסמך ברור וגלוי. הדברים מוכיחים את צדקתו של נכד הרב זצ"ל רבינו שלמה רענן הי"ד, שהעיד כי בשינוי המצב בימינו בוודאי שיש לדעתו של מרן הרב קוק זצ"ל לעלות לגבולות המותרים בהר הבית, והוא אף עלה שם בעצמו "לרשת את המקום המקודש מידי זרים"כלשונו.
מצורף:
האיגרת בפירסום ראשון של מכון הרצי"ה.
עדות נכד הרב קוק אודות הרב והרצי"ה.
