רבנים חיזרו בתשובה !
באמת ימים נוראים עוברים על התארים הרבניים ומתבקשת חזרה בתשובה לקחת ברצינות את דברי הרמב"ם במבוא למשנה, להשיב כבוד למקצוע.
הרבנות הראשית חייבת להקיא מתחזים ומורשעים מלהיקרא הרב ! מתבקשת רגולציה של התארים ומיד ! בכול מניין 9 "רבנים" !!! ???
צדקה רבקה שאמרה לעבד "גם תבן גם מספוא רב עמנו"צפתה למרחוק לימנו אלה שרבנים כתבן ומספוא בדיר ומה הפלא שמזלזלים ברבנים, באדמורים וברבנות הראשית . אם לאישה שומו שמים קוראים רבה ולאשת רב מתחזה או מורשע קוראים רבנית והשיירה עוברת מה הפלא שהכלבים נובחים ? באמת ימים נוראים עוברים על התארים ומתבקשת חזרה בתשובה לקחת ברצינות את דברי הרמב"ם להשיב כבוד למקצוע . כשאתה קורא את התארים הבומבסטיים הנלווים לשמות רבנים בימנו מהגאון, עד צדיק יסוד עולם, ואדוננו מורנו ורבנו, וגדול הדור, עד שמורשעים נקראים הרב !!! אתה מתפלץ מהאבסורד והנלעגות. בהשוואה לרבני העבר הם כגמדים מתקשטים בנוצות להרים מחיצות ורדיפת כבוד. רבם של קומץ איך אפשר שיקרא גדולי ישראל ? כיצד כול בעל כרס וזקן ומגבעת חילונים קוראים לו הרב ואינו מוחה ? כיצד מי שלא הוסמך נותן שיקראו לו הרב ? וחסידיו מוכנים לשפוך דם אם מחסירים תואר אחד מהתארים שהדביקו לו לפאר את עצמם שלא יודו שהם עובדים עבודה זרה לבושתם.לכול עניין מכובד יש רגולציה של תארים ורק הרבנות פרוצה למתחזים , מורשעים, בורים ועמי ארצות, עד כי כול זב חוטם יקרא הרב וכול פאה ומטפחת רבנית., אין לנו אלא דברי הרמב"ם בהקדמתו למשנה האומר : "הפרק השביעי - בסדר מעלותם כמו שעשה המחבר (רבי יהודה הנשיא )חילק מעלות האנשים הנזכרים במשנה - שהם מאה ושמונה ועשרים - לשלוש מעלות. שכול מי שהיה בעיניו נכבד מאד במעלתו על כול המעלות - קראו בשמו !!! , כגון : שאמר הלל ושמאי ושמעיה ואבטליון - והיה זה לגדולתם וכבוד למעלתם, בשביל שאי אפשר למצוא כינוי ראוי להם לכבד בו את שמם. כמו שאין כינוי לנביאים (ומשה הגדול מכולם רבנו ). אבל החכמים שהיו בעיניו למטה מן-המעלה הזו יכנה אותם : ב"רבן": , כגון: רבן גמליאל ורבן יוחנן בן זכאי. ושהיו בעיניו למטה מן המעלה הזאת - יכנה: "רבי" : , כמו שאמר : רבי מאיר ורבי יהודה, והיה מכנה אנשי המעלה הזאת כמו כן "אבא" ( מצלצל בבא) כמו שהוא אומר: אבא שאול."מצער שאין בנמצא בימנו רב בשיעור קומה שיקרא בשמו הפרטי. אין רב בשיעור קומה שימחה :"הגזמתם,"ללמד שככול שהתארים רבים הקהל נושא על קביים את רבו לכפות "מעלתו"החסרה ולרקוד סביבו באשליה. הבזוי מכולם התואר המפוקפק "הרב המורשע".