השאלה הזו היא עקרונית, מפני שכאן מונח העקרון החרדי, מי יתקרב אל מי זו הייתה שאלת השאלות לפני כמאה שנה, החשש שאנו החרדים נתקרב לחילונים זה אשר קינן בליבם של גדולי ישראל במשך של עשרות שנים, והם אלו שקבעו כללים וקוים אדומים, עשו כל מה שרק יכלו על מנת שלא יקרה מה שקורה בימינו. החילונים לעומת זאת במשך שנים עמלו קשות לקרב את החרדים אליהם ולא הצליחו. המזרחי היא זו אשר עשתה להם את העבודה, יצרה גשר בין החרדים לחילונים בטענה כי עדיף להיות יחד ולהשפיע מבפנים, נימוק שנשמע כל כך הרבה בימינו ואינם קולטים כי על כך היה כל הוויכוח, וגדולי ישראל הכריעו כי ההשפעה מבפנים פירושו הרס וחורבן, מפני שאנו נתקרב אליהם ולא הם אלינו
כשקמה מדינת ישראל רבים מתוכנו האמינו כי דרכה של המזרחי להיות חלק מן הממשלה היא הנכונה, ודחפו להכנס לממשלה ולהיות חלק ממנהלי המדינה מתוך אותו חשבון שמבפנים נצליח הרבה יותר, ושימו לב, לא עברו יותר מכמה שנים וגדולי התורה מכל החוגים, יצויין כי באותן שנים ישבו כל הגדולים חסידים וליטאים באותה מועצת, והחליטו פה אחד, כי אסור שחרדים יישבו בממשלה מפני שאי אפשר בשום אופן להבטיח כי לא נהפוך להיות כמותם. המחשבה הזו שנקרב אותם אלינו לא עלתה על ראשו של איש מפני שהיה ברור כי במשחק הזה רק אנחנו יכולים כאן להפסיד, החילונים לא מתכוונים לרגע להפוך לשומרי מצוות
הנושא הזה הוא ארוך בן עשרות שנים, ולא אגולל כאן את כל ההיסטוריה מה קרה וכיצד התמודדו עם השאלה הזו גדולי ישראל. דבר אחד היה ברור, כי אנו מחזקים את המחיצות שומרים על מרחקים גדולים, ולא חלילה בשביל לפגוע בהם, אלא בשביל לשמור על עצמנו שלא ניפול ברשתם, ומה קרה במשך השנים, במיוחד מאז שחדרו לקואליציה ועל כולם מאז שקמה ש"ס שהמיטה שואה על החרדיות, ועד לימינו אלה כשהגענו למצב שכמעט ולא נותרה עוד פינה אחת היכן שהיינו מן העבר האחר לא מצאו שם חרדים, היום החרדים תופסים שם עמדות חזקות. יצויין, כי במשך של עשרות שנים למרות שיכולנו לא דחפנו חרדים לעמדות ממשלתיות בשל החשש שה יקרב אותנו אליהם. היום אנו חיים בשיטה של חטוף כל עמדה, זה לא היה במשך של עשרות שנים למרות שיכולנו לתפוס הרבה עמדות, וויתרנו על התפקידים הללו למען השלמות הרוחנית שלנו. ומה קורה היום, אנו תופסים כל עמדה שמתפנית מתוך חשבון כי עדיף שיישב שם אדם חרדי, ועושים את אחת הטעויות הכי קשות, מפני שזה אולי טוב לצרכים הגשמיים אבל רע מאוד לאידיאה החרדית זו נהרסת כליל
ניקח לדוגמא את הרבנות והדיינות. רק לאחרונה החלו להלחם על תפיסת עמדות בדיינות. החסידים בכלל לא היו בתמונה, הליטאים הם אלו שפרצו כאן את הגדר בגלל הרב אלישיב שהיה לו כאן נגיעה אישית, לפניו איש ברחוב החרדי לא העיז לתפוס עמדות ברבנות הראשית שהיתה מנודה מבחינה חרדית, וזאת למרות שיכולנו להשתלט על כל כך הרבה עמדות, וויתרנו למען האידיאה החרדית. היום אנו מוצאים מצב הפוך, אנו נלחמים לכבוש כל עמדה, מבלי שאנו מסבירים מה נשתנה, מדוע במשך של עשרות שנים גדולי התורה אמרו כי זה לא טוב ואילו עתה אין עוד מי שיעצור בעד התהליך הזה
קורה משהו מחריד. בעבר, כשמי עשה טעות, למשל ביקש לתפוס עמדה זו או אחרת, העסקנים עשו בכל השנים טעויות כאלו, היו גדולי תורה שהעמידו אותם על מקומם עצרו את זה ושמרו כי חלילה לא יפרצו גדרות ומחיצות, ואילו היום העסקנים מחליטים ואין מי שעוצר את זה. ומה לנו יותר מן הקורה ברבנות הראשית, במשך עשרות שנים התרחקנו משם, ואילו עתה נאבקים על כל עמדה ואין עוד מי אשר יזעק כי אנו מרחיקים לכת
אם יהיו מי שיטענו כי השתנו הזמנים, אז בבקשה יקום ויאמר זאת ויסביר מדוע האידיאה החרדית סיימה את תפקידה. מפני שאם האידיאה החרדית יש לה עדיין עוד מה לעשות בחיינו, איך הם יסבירו את ההתנהגות הכללית של החרדים בכל התחומים שהם ההיפך הגמור למה שהצהרנו ולחמנו עשרות שנים
אני כותב רשימות בעיתונות החרדית מאז שנת תשכ"ט כמעט 47 שנים, ושכאני הולך לאחור במה עסקנו אז עם מה התמודדנו מה היו הכותרות במה השקענו כל כך הרבה כוחות נמצא, מאבק קשה נגד המזרחיסטיות, לא חלילה נגד המזרחי כמזרחי, אלא נגד ה'שיטה'המזרחיסטית שמבחינה חרדית היא הרסנית, והיום אנו החרדים חיים את שיטת המזרחי לכל אורך הדרך, כאן פשטנו רגל. קחו את הרבנות הראשית, המזרחי התחננו אלינו החרדים בואו תהיו שותפים לרבנות, נקים משהו משותף שיהיה אחיד ולכלל ישראל, ובעוד שהם דיברו על נוסח אחיד אנחנו לחמנו על נוסחאות אחרות וחלילה לא להעלות על הדעת נוסח אחיד
כל מה שזעקנו אז כי זה חמור ואסור, היום לא נמצא אחד ויחיד ברחוב האגודאי והכוונה כאן לחסידים ולליטאים שייצא לרחובה לעיר לזעוק כי חייבים לעצור. אפילו אלו המכונים מחבלים המשחקים פוליטיקה בכל הזדמנות שימו לב באשר לרבנות הראשית הם ממלאים פיהם מים, מפני שאינם יכולים לפגוע בהרב אלישיב שהיה זה שגרר שואה בתחום הזה וקבר את שיטות החזון איש ורבה של בריסק שבענין הזה לחמו כאריות, כולל הסטייפלר המקדיש לנושא כל כך הרבה ומרחיק לכת עד כדי איסור לעבוד ברבנות הראשית לשם פרנסה. הוא כותב בקריינא דאיגרתא שבעוד לשם פרנסה מקילים ומתירים מקומות שבדרך כלל חרדים אין להם עימם דבר ואף מתרחקים מהם, אבל באשר לרבנות הראשית אפילו לשם פרנסה אסור ללכת לשם, איך יסבירו היום כל אלו שמכהנים בתפקידים כאלו וזועקים כי הם חסידיו של הסטייפלר או מאמינים בו ובדרכיו, מתברר כי דברים לחוד ומעשים לחוד. בניו ונכדיו של הסטייפלר ממלאים פיהם מים בנושא הזה מפני שאינם יכולים לפגוע בסבם. הרב אלישיב הוא הסבא שלהם, הוא זה שהמיט את השואה הנוראה על היהדות החרדית כששבר את אחת המחיצות הכי חזקות, שרק אחד כמותו יכל להפילו
איני רוצה להאריך ולכן אגש לנקודה, מה קורה עתה, האם לאחר כל כך הרבה שנים שמצד אחד אנו מאמינים כי החרדים מתחזקים, האם גם האידיאה החרדית מתחזקת, או שמא בכל הקשור לאידיאה החרדית פשטנו רגל. שימו לב, אנחנו החרדים התקרבנו אל החילונים בכל תחום, אין עוד פינה ומקום שלא תמצא את החרדים לוקחים שם חלק, שפירושו נצחון גמור של החילונים והמזרחי על החרדים
שאלת השאלות, האם החרדיות מתה סיימה את תפקידה או שמא היא רק גוססת וניתן עוד להצילה. על כך חייבים לקיים דיון רציני לראות האם אפשר עוד להצילה, או שמא אין עוד סיכוי, ולהכריז פשטנו רגל, הפסדנו לאורך ולרוחב לציונות לחילוניות ולמזרחי, ואז אשאל איך זה קרה שדוקא אנחנו שלכאורה צריכים להיות הרבה יותר זהירים נכשלנו, ואלו שכמעט ולא עשו דבר ניצחו. התשובה על כך היא המאבק הפנים חרדי, הפילוג בתשמ"ד והקמת המפלגה הליטאית בתשמ"ט הובילה למצב הזה, היא שגרמה שבמקום שנהיה עסוקים עם מאבק נגד חילולי השבת נגד ניתוחי מתים נגד איצטדיונים ונגד כל כך הרבה דברים שהממשלה והעיריות עוברים עליהם יום יום, אנו עסוקים במלחמות פנימיות
כן, המאבק נגד הממשלה והעיריות היא ששמרה עלינו, אבל מאז שאנו חלק מן המערכת הזו חלק מן הקואליציה הנציגים שלנו הם אלו שעושים הכל לטייח ולכסות, ועל כולם להתעלם מעיסוק בהם, וזה שגרם לחורבן האידיאולוגי
רק אנו החרדים אשמים במצב הזה, מי שלא לקח בחשבון את התוצאות כשפילג את היהדות החרדית הוא נושא באחריות. היו אז גדולי ישראל שקראו למרחוק וזעקו תריבו בפנים ואל תתפלגו מפני שנשלם מחיר אידיאי יקר, ירדו לחייהם ורדפו אותם רק מפני שאמרו את האמת. אבל ייצר ההשתלטות על היהדות החרדית היא אשר הובילה למצב שלא רצו לשמוע ועכשיו אנו משלמים את המחיר היקר הזה
כשקמה מדינת ישראל רבים מתוכנו האמינו כי דרכה של המזרחי להיות חלק מן הממשלה היא הנכונה, ודחפו להכנס לממשלה ולהיות חלק ממנהלי המדינה מתוך אותו חשבון שמבפנים נצליח הרבה יותר, ושימו לב, לא עברו יותר מכמה שנים וגדולי התורה מכל החוגים, יצויין כי באותן שנים ישבו כל הגדולים חסידים וליטאים באותה מועצת, והחליטו פה אחד, כי אסור שחרדים יישבו בממשלה מפני שאי אפשר בשום אופן להבטיח כי לא נהפוך להיות כמותם. המחשבה הזו שנקרב אותם אלינו לא עלתה על ראשו של איש מפני שהיה ברור כי במשחק הזה רק אנחנו יכולים כאן להפסיד, החילונים לא מתכוונים לרגע להפוך לשומרי מצוות
הנושא הזה הוא ארוך בן עשרות שנים, ולא אגולל כאן את כל ההיסטוריה מה קרה וכיצד התמודדו עם השאלה הזו גדולי ישראל. דבר אחד היה ברור, כי אנו מחזקים את המחיצות שומרים על מרחקים גדולים, ולא חלילה בשביל לפגוע בהם, אלא בשביל לשמור על עצמנו שלא ניפול ברשתם, ומה קרה במשך השנים, במיוחד מאז שחדרו לקואליציה ועל כולם מאז שקמה ש"ס שהמיטה שואה על החרדיות, ועד לימינו אלה כשהגענו למצב שכמעט ולא נותרה עוד פינה אחת היכן שהיינו מן העבר האחר לא מצאו שם חרדים, היום החרדים תופסים שם עמדות חזקות. יצויין, כי במשך של עשרות שנים למרות שיכולנו לא דחפנו חרדים לעמדות ממשלתיות בשל החשש שה יקרב אותנו אליהם. היום אנו חיים בשיטה של חטוף כל עמדה, זה לא היה במשך של עשרות שנים למרות שיכולנו לתפוס הרבה עמדות, וויתרנו על התפקידים הללו למען השלמות הרוחנית שלנו. ומה קורה היום, אנו תופסים כל עמדה שמתפנית מתוך חשבון כי עדיף שיישב שם אדם חרדי, ועושים את אחת הטעויות הכי קשות, מפני שזה אולי טוב לצרכים הגשמיים אבל רע מאוד לאידיאה החרדית זו נהרסת כליל
ניקח לדוגמא את הרבנות והדיינות. רק לאחרונה החלו להלחם על תפיסת עמדות בדיינות. החסידים בכלל לא היו בתמונה, הליטאים הם אלו שפרצו כאן את הגדר בגלל הרב אלישיב שהיה לו כאן נגיעה אישית, לפניו איש ברחוב החרדי לא העיז לתפוס עמדות ברבנות הראשית שהיתה מנודה מבחינה חרדית, וזאת למרות שיכולנו להשתלט על כל כך הרבה עמדות, וויתרנו למען האידיאה החרדית. היום אנו מוצאים מצב הפוך, אנו נלחמים לכבוש כל עמדה, מבלי שאנו מסבירים מה נשתנה, מדוע במשך של עשרות שנים גדולי התורה אמרו כי זה לא טוב ואילו עתה אין עוד מי שיעצור בעד התהליך הזה
קורה משהו מחריד. בעבר, כשמי עשה טעות, למשל ביקש לתפוס עמדה זו או אחרת, העסקנים עשו בכל השנים טעויות כאלו, היו גדולי תורה שהעמידו אותם על מקומם עצרו את זה ושמרו כי חלילה לא יפרצו גדרות ומחיצות, ואילו היום העסקנים מחליטים ואין מי שעוצר את זה. ומה לנו יותר מן הקורה ברבנות הראשית, במשך עשרות שנים התרחקנו משם, ואילו עתה נאבקים על כל עמדה ואין עוד מי אשר יזעק כי אנו מרחיקים לכת
אם יהיו מי שיטענו כי השתנו הזמנים, אז בבקשה יקום ויאמר זאת ויסביר מדוע האידיאה החרדית סיימה את תפקידה. מפני שאם האידיאה החרדית יש לה עדיין עוד מה לעשות בחיינו, איך הם יסבירו את ההתנהגות הכללית של החרדים בכל התחומים שהם ההיפך הגמור למה שהצהרנו ולחמנו עשרות שנים
אני כותב רשימות בעיתונות החרדית מאז שנת תשכ"ט כמעט 47 שנים, ושכאני הולך לאחור במה עסקנו אז עם מה התמודדנו מה היו הכותרות במה השקענו כל כך הרבה כוחות נמצא, מאבק קשה נגד המזרחיסטיות, לא חלילה נגד המזרחי כמזרחי, אלא נגד ה'שיטה'המזרחיסטית שמבחינה חרדית היא הרסנית, והיום אנו החרדים חיים את שיטת המזרחי לכל אורך הדרך, כאן פשטנו רגל. קחו את הרבנות הראשית, המזרחי התחננו אלינו החרדים בואו תהיו שותפים לרבנות, נקים משהו משותף שיהיה אחיד ולכלל ישראל, ובעוד שהם דיברו על נוסח אחיד אנחנו לחמנו על נוסחאות אחרות וחלילה לא להעלות על הדעת נוסח אחיד
כל מה שזעקנו אז כי זה חמור ואסור, היום לא נמצא אחד ויחיד ברחוב האגודאי והכוונה כאן לחסידים ולליטאים שייצא לרחובה לעיר לזעוק כי חייבים לעצור. אפילו אלו המכונים מחבלים המשחקים פוליטיקה בכל הזדמנות שימו לב באשר לרבנות הראשית הם ממלאים פיהם מים, מפני שאינם יכולים לפגוע בהרב אלישיב שהיה זה שגרר שואה בתחום הזה וקבר את שיטות החזון איש ורבה של בריסק שבענין הזה לחמו כאריות, כולל הסטייפלר המקדיש לנושא כל כך הרבה ומרחיק לכת עד כדי איסור לעבוד ברבנות הראשית לשם פרנסה. הוא כותב בקריינא דאיגרתא שבעוד לשם פרנסה מקילים ומתירים מקומות שבדרך כלל חרדים אין להם עימם דבר ואף מתרחקים מהם, אבל באשר לרבנות הראשית אפילו לשם פרנסה אסור ללכת לשם, איך יסבירו היום כל אלו שמכהנים בתפקידים כאלו וזועקים כי הם חסידיו של הסטייפלר או מאמינים בו ובדרכיו, מתברר כי דברים לחוד ומעשים לחוד. בניו ונכדיו של הסטייפלר ממלאים פיהם מים בנושא הזה מפני שאינם יכולים לפגוע בסבם. הרב אלישיב הוא הסבא שלהם, הוא זה שהמיט את השואה הנוראה על היהדות החרדית כששבר את אחת המחיצות הכי חזקות, שרק אחד כמותו יכל להפילו
איני רוצה להאריך ולכן אגש לנקודה, מה קורה עתה, האם לאחר כל כך הרבה שנים שמצד אחד אנו מאמינים כי החרדים מתחזקים, האם גם האידיאה החרדית מתחזקת, או שמא בכל הקשור לאידיאה החרדית פשטנו רגל. שימו לב, אנחנו החרדים התקרבנו אל החילונים בכל תחום, אין עוד פינה ומקום שלא תמצא את החרדים לוקחים שם חלק, שפירושו נצחון גמור של החילונים והמזרחי על החרדים
שאלת השאלות, האם החרדיות מתה סיימה את תפקידה או שמא היא רק גוססת וניתן עוד להצילה. על כך חייבים לקיים דיון רציני לראות האם אפשר עוד להצילה, או שמא אין עוד סיכוי, ולהכריז פשטנו רגל, הפסדנו לאורך ולרוחב לציונות לחילוניות ולמזרחי, ואז אשאל איך זה קרה שדוקא אנחנו שלכאורה צריכים להיות הרבה יותר זהירים נכשלנו, ואלו שכמעט ולא עשו דבר ניצחו. התשובה על כך היא המאבק הפנים חרדי, הפילוג בתשמ"ד והקמת המפלגה הליטאית בתשמ"ט הובילה למצב הזה, היא שגרמה שבמקום שנהיה עסוקים עם מאבק נגד חילולי השבת נגד ניתוחי מתים נגד איצטדיונים ונגד כל כך הרבה דברים שהממשלה והעיריות עוברים עליהם יום יום, אנו עסוקים במלחמות פנימיות
כן, המאבק נגד הממשלה והעיריות היא ששמרה עלינו, אבל מאז שאנו חלק מן המערכת הזו חלק מן הקואליציה הנציגים שלנו הם אלו שעושים הכל לטייח ולכסות, ועל כולם להתעלם מעיסוק בהם, וזה שגרם לחורבן האידיאולוגי
רק אנו החרדים אשמים במצב הזה, מי שלא לקח בחשבון את התוצאות כשפילג את היהדות החרדית הוא נושא באחריות. היו אז גדולי ישראל שקראו למרחוק וזעקו תריבו בפנים ואל תתפלגו מפני שנשלם מחיר אידיאי יקר, ירדו לחייהם ורדפו אותם רק מפני שאמרו את האמת. אבל ייצר ההשתלטות על היהדות החרדית היא אשר הובילה למצב שלא רצו לשמוע ועכשיו אנו משלמים את המחיר היקר הזה
חיים שאולזון