מבואר בשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר שי"ט כסלו הוא זמן הברית-מילה של חסיד, ושל חסיד חב"ד בפרט.והביאור: החידוש במצות מילה הוא שפעולת המצוה עצמה נמשכת כל ימי חייו [משא"כ שאר המצוות, כמו תפילין שמקיים המצוה רק בעת הנחתן.וזהו הביאור למה שמסופר בגמ' שכאשר דוד המלך הי' במרחץ ראה שהוא ערום מן המצוות והצטער עד שנזכר אודות מצות מילה וכו']. והנה נוסף על פעולתהמצוה, "ימול", ישנם עוד ב' ענינים במצות מילה: א)להיות מהול, ב) לא להיות ערל, [והנפק"מ: א) מי שנולד מהול שחסר ענין הא' צ"ל "הטפת דם ברית",ב) מושך ערלתו הוא "מפר בריתו של א"א" כיון שחסר ענין הב'. ג) מי שנולד עם שני ערלות ומל א'מהם חסר לו ענין הג']. ובעבודה: ידוע הכלל ש"באַחסידים איז ניטאָ קיין בדרך ממילא" אלא צ"ל עניןהעבודה, וכמ"ש בתניא שמי שהוא מתמיד בטבעווכיו"ב נק'"לא עבדו". וזהו החידוש דחסידות חב"ד,לא לסמוך על ה"צדיק" שיהי'"באמונתו יחַי'", אלא להתייגע לבד שהאמונה תחדור בחב"ד שלו. ולכןלכל לראש צ"ל פעולת המילה – עבודה ויגיעהלהסיר האטימות וכו', ואז נמשך ב' הקוים ד"סור מרע"– "אינו ערל", ו"עשה טוב"– "להיות מהול".
משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ב
משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ב
