מכתבים קצרצרים

אני רגיל לשמוע שהרגו אותי קרוב לארבעים שנה שאומרים זאת ואני ב"ה חי וקיים
עברתי היום סיבוב נוסף על מספר הפעמים שאיני יודע כבר לספור שאמרו כי הרגו אותי, אני כבר לא מתרגש, ולולא שזה מפחיד אחרים במיוחד קרובים אלי ובני משפחה, זה לא היה מזיז לי. ארחיק עוד יותר ואומר לכם, כבר 'זכיתי'לראות את הכדורים עוברים מול פני ותמיד פגעו באחרים אף פעם לא בי, מציאות היא, כי מן השמים שומרים עלי בכל מצב, כל נסיון שנעשה להרוג אותי לא צלח, תמיד אחר חטף, וזה מצער אותי מאוד שאחרים סבלו בגלל שחיפשו אותי. מתברר כי אמונתי זה ארבעים שנה כי לכל כדור יש כתובת היא כל כך נכונה ואף אחד לא יצליח לשנותה

לכל כדור כתובת ואם אני הכתובת אז לא יעזור לי כלום!!!
רבים וטובים שואלים אותי איך אתה חי את החיים האלו רודפים אחריך מנסים לרצוח אותך ואינך נשבר, ולא רק שאני לא נשבר, אני מתייצב בפני מי שיורה ולא מפחד ממנו. מעולם בחיי לא ברחתי ממי שירה או רדף אחרי, אני מאמין באמונה שלימה כי לכל כדור כתובת, וגם אם אברח לצד השני של העולם אם אני הכתובת לא יעזור לי, ואם אני לא הכתובת גם אם הוא ירה לי מול הפרצוף זה לא יעזור ליורה. המציאות הזו של נסיונות לשים קץ לחיי היא חיי, וב"ה כל כך הרבה שנים, וראו זה לא הולך להם, מדובר בכל כך הרבה נסיונות ובכל כך הרבה שנים, ככל הנראה אני ממלא תפקיד בעולם הזה וכל עוד יש לי מה לעשות בתחום הזה אני אמשיך לחיות ולא יעזור לאף אחד

אליעזר קעסטענבאום מסאטמאר שילם ליהודה משי זהב סכום עתק לרצוח אותי ובטעות תפס את ר'אליעזר זילבר והטבח של פונוביז'הכניס לו 11 פעמים את הסכין בבטנו
קם דור צעיר שאינו יודע מה קרה לפני עשרות שנים, ובשבילם לפחות אני מספר זאת. כשסאטמאר לחמו בי, הם הפעילו את כל הכוחות האפשריים שכרו שכירי חרב בצורה הגרועה והפרועה ביותר, ותמיד נכשלו כשלון אחר כשלון הם יצאו בבזיונות ממש עד כדי דקירת אחר מתוך אמונה כי הם הורגים אותי, בנס הוא ניצל כשהוא צעק כי אינו שאולזון הם בדקו בניירותיו וקלטו כי טעו זרקו אותו לצד בית הכנסת של גור בבורו פארק כשכולו נוטף דם, לאחר שהחדירו 11 פעמים את הסכין בבטנו שמו ר'אליעזר זילבר הי"ד שנדקר על ידי יהודה משי זהב שהביא עמו קבוצת רוצחים אז הוא היה קמב"ץ העדה החרדית, הדוקר הרוצח היה זה שעובד היום במטבח של פונוביז'הם קיבלו מאליעזר קעסטענבאום חמישים אלף דולר תוך התחייבות כי אם הם מחסלים אותי הוא יתן להם חצי מיליון דולר - הדברים מוקלטים כשהעובד במטבח של פונוביז'בא לבקש סליחה מר'אליעזר זילבר הי"ד התנצל שהכוונה לא היתה לפגוע בו הם טעו והוא מרגיש רע שהוא עשה זאת למישהו שלא היתה כל כוונה לפגוע בו

לפני עשרים וחמש שנה עשו לי הלויה שהשתתפתי בה
סאטמאר ניסו וניסו וזה לא הלך, אז הם ערכו לי הלוויה, פרסמו כי הלווייתי תצא בשעה 12 בצהריים בשדרה ה-18 פינת רחוב חמישים ליד בית הכנסת 'המאור'של הרב אמסל זצ"ל, ולא תאמינו, אנשים הגיעו לשם, שמעתי על הלווייתי וצפיתי מרחוק לראות מה הם יעשו וכשראיתי מי שם התייצבתי להלווייה, ככה זה היה לפני עשרים וחמש שנה, פרסמתי אז - את הסיפור ב'פנים חדשות', הם כל כך רצו לראות אותי מת,  עד שלא בחלו בדרכים כאלו

הנסיונות לרצוח אותי הם הסימן הכי טוב שאני עושה עבודה קדושה ומצליח - אחרת לא היו מסתובבים לכיוון שלי
שימו לב, כל כך הרבה שנים והם לא יורדים ממני, מחפשים אותי, והשאלה היא למה, אם אני לא מצליח לשם מה להתייחס אלי, שיתנו לי לעשות מה שאני עושה ואל תתייחסו אלי. אבל המציאות היא אחרת, לא עוברים ימים מבלי שאין מגיבים בצורה פרועה וקשה בכל מיני אתרים ופורומים, שם אני מושמץ בכל שני וחמישי, בשבילי זו ההוכחה הכי טובה כי אני עושה עבודה טובה וכי יש להמשיך בכל הכח להשיג את מה שאני מבקש לחשוף את אותם מושחתים, לנטרל את היחידים המשתלטים על הציבור, ועל כולם להחזיר את החרדיות למקוריות, כולם מקצה לקצה הקצינו כל אחד בתחומו ושכחו מה היא 'חרדיות', חיים אנו בעולמות חדשים, אין לנו עוד גדולי תורה מציאותיים, יש לנו הכל סינתטי לא אמיתי, ואם חלילה נמשיך לשתוק, נתדרדר לתהום

הבעיה האמיתית אם חלילה ירו בי באמת כבר לא יאמינו!!!
לאחר כל סיבוב כזה אני מקבל מאות טלפונים וואצאפים טקסטים אימיילים וכל דרך של התחברות שואלים מה קרה והאם נכונים הפרסומים, היום לבד לא תאמינו אם אציין מספר של כמה וואצאפים וצורות התקשרות אחרות התקשרו לשאול אותי כמה אמת יש באותו וואצאפ שפרסם את הסיפור. אני לא הייתי עושה מזה ענין כפי שלא עשיתי לפני כמה חדשים כשארבו לי ביציאה מבית הכנסת הם ידעו כי ביום ראשון אצלי זה או שמלא או שאין אף אחד ואז זה זמן מצויין לחטוף אותי או לירות בי, אני יצאתי הם עמדו מאחורי הרכב שלי כשהם שוכבים על הכסאות ממתינים להזדמנות, ואז כשהם מסתערים חברת השמירה שאנו משלמים להם לשמור על הבניינים מסביב בדיוק עבר ועצר לומר לי שלום והם אכלו אותה בגדול. אני אז בשביל להכות בהם כמו שצריך לא פרסמתי אפילו לא ברמז על מה שהיה, ומעתה במקום הזה אין להם עוד כל דרך לפגוע בי, לא רק בגלל המצלמות שהיו גם אז אלא מפני שבכל עת שאני יוצא רכב השמירה ניצב בחוץ מבטיח שאני נכנס לרכב ונוסע, הוא נוסע קצת אחרי להבטיח שאף אחד לא אחורי. הבעיה שלי היום היא שאם חלילה יילך להם ויפגעו בי, איש כבר לא יאמין שקרה משהו