האלימות החרדית היא קדושה אין מי שמעיז להתמודד עימה
זה לא יאומן איך מודדים אלימות ברחוב החרדי, עד כדי עוורן חושים ממש, מפרידים בין אלימות לאלימות כאילו שיש אלימות שהיא מותרת, ואם היא אסורה מדוע לא שומעים את קולות מי שהם גיבורים על חלשים ואין להם את האומץ לקום נגד מי שצריכים היו לעשות זאת לפני שנים ועד היום ממלאים פיהם מים. מה שקרה בסקווירא הוא רק סימפטום וחלק ממכלול כללי של חינוך חרדי קלוקל בתחום הזה. אין כמעט חינוך חרדי כלשהו שבאיזשהו מקום אין היתר בשתיקה לאלימות, גם הטובים שבטובים בתחום הזה לא נשמע את קולם קמים ומזהירים מפני התדרדרות, האלימות היום היא קשה הרבה יותר ממה שהיתה, ודוקא מפני שהיום פחות מרימים ידיים בשל מוראה של מלכות שאינה עושה כאן וויתורים עוצרת ושולחת לבית הסוהר כמו שעשו לבחור מסקווירא, לכן זו עברה לתחומים אחרים שהיא סדיסטית וגרועה פי כמה
אדמו"ר לא מספיד אם הבן שאינו חסיד שלו יספיד את אביו? האין זו אלימות?
יהיו אשר יאמינו כי זה במקרה יצא בו זמנית, אבל אין זה כך, כל יום סיפור אחר, האלימות החרדית היא כל כך קשה עד שהתרגלנו לחיות עימה. הנה קחו סיפור מאתמול, יהודי נפטר הוא היה מתפלל אצל האדמו"ר מבאבוב 48, הבן הוא חסיד של האדמו"ר מבאבוב 45, ההלויה יצאה מהיכן שהוא היה מתפלל שזה באבוב 48, אבל האדמו"ר מבאבוב 48 התנה, שאם הבן שהוא חסיד של האדמו"ר מ-45 יספיד את אביו לא רק שלא יספיד הוא אף לא ייצא להלויה, ולחברה קדישא של באבוב לא היתה ברירה אלא לאסור על הבן להספיד את אביו לרצות את האלימות של האדמו"ר מבאבוב 48. האין זו אלימות? האם זו אנושות?
החינוך החרדי הוא מקור הצרות מפני שכל חינוך מצדיק רק את דרכו ונאבק עליו
אין דבר כזה דעות אחרות, אנחנו למדנו כי כשם שפרצופיהם אינן שוות כך דעותיהן אינן שוות וטבעי שבכל קבוצה ישמעו דעות לכך ולכך, אז קם דור חדש של 'חרדים'שאינם מאפשרים דבר כזה, אסור לך לחשוב אחרת, אם הרבי שלך אמר ככה, אז אם אתה רק שואל שאלה יצעקו עליך כי אתה כופר איך אתה מהרהר אחר רבך. ולא רק אזובי הקיר, קחו את ה'גדולים'כשהם מביעים דיעה אחרת אז זה סופם. כשעוברים על רשימת כל הגדולים מי שנמחקו בעולם הליטאי נמצא כי זה קרה בגלל שהם חלקו על הרב שך סברו כי הוא מרחיק לכת וטועה בהרחקת הלכת במאבקיו שהיו קיצוניים, ירדו לחייהם והרוג אותם. האין זו אלימות?
אסור לך לבחור את הרבי שלך מפני שאם זה אחד כזה שאני לא אוהב זה סופך
ראו לאן הגענו, הבחירה שניתנה לאדם הוא של 'עשה לך רב'אף אחד לא יכול לכפות על אף אחד מי יהיה הרב שלו, הוא בחר וזה הרב שלו, אליו הוא מחוייב. אבל בחינוך החרדי, אם בחרת את מי שאני לא אוהב ולא רוצה אז זה סופך. אם אינך החסיד של הרבי שלי אז אתה כבר חצי משומד ולעיתים אף כזה שספק אם אפשר לצרף אותך למנין או לעדות. היו זמנים שחסידי אלו לא צירפו את חסידי אלו למנין ולאחרונה גם אצל הליטאים שונאים ומחבלים לא מצרפים אלו את אלו כמו שהיה במלחמת חסידים מתנגדים. הסבא שלי הראשון שהגיע לארץ לפני כמאתיים שנה בא להשלים מנין. לחסידים בחברון היו רק 9, המתנגדים לא צירפו אותם למנין ואז הגיעו שניים נוספים וכך היה לחסידים מנין. כאשר הלך לעולמו הרבי מבאבוב התפלגה באבוב ככה גם בסאטמאר בנדבורנא ובהרבה מקומות אחרים, ועל פי הסדר זכותו של כל אחד היה לבחור לעצמו את הרבי שלו, אבל ראו מה קרה, אתה בחרת לך אדמו"ר ואוטומטית קנית לעצמך אוייבים קשים שאם היו יכולים היו הורגים אותך. מלחמת באבוב היא דוגמא חיה, כאשר חסיד מ-45 נכנס לשמחה בבית כנסת של באבוב 48, כשבעל השמחה הוא אחיו, הוא יוצא משם חבול בצורה הכי אכזרית. היום הם כבר לא מכים בגלל שהמשטרה הזהירה אותם כי יושיבו אחד אחד מהם בבית הסוהר, אבל קריאות בוז ודחיפות החוצה את זה תראו שם עד היום
החינוך החרדי לא הצליח להתמודד עם האמת ולכן משתמשים באלימות לכפות את ה'השקפה'שמטרתה לעקוף את ההלכה
השאלה שהכל שואלים איך זה שהחינוך החרדי התדרדר כל כך עד כדי שהוא זקוק להגיע לאלימות, מדוע אי אפשר בהסברה נכונה לחנך ולשכנע בצידקת הדרך. הענין הוא שלדאבוננו שאלות רבות נשאלות על ידי בחורים ואברכים שמבקשים לדעת את האמת ולא יכולים לענות להם, מפני שאז תתגלה האמת במערומיה כי העומדים בראש מטרתם אחת שררה, ובשביל שלא ייאלצו לומר את האמת כי הם בעלי תאוה ככל הבעלי תאוה, הם מצפים את זה עם 'קדושה'ו'כפירה'אסור לשאול, מפני שעצם השאלה היא כבר בגדר של כפירה וכשיש מי שמבכל זאת עושה צעד קדימה האלימות היא זו שמשכנעת אותך לקבל את מה שלא היית מקבל אם היו אומרים לך את האמת. מי שילמד את הסיבות לאלימות החרדית ימצא כי מדובר בכפיה לקבל את דעתי ואת רצוני בזה מונח הכל. אתה יכול להיות בעל עבירה לעבור על כל האיסורים שבעולם, אם אתה איש שלי נכנע לי משרת אותי הכל מחול לך
המקור החרדי זהב ולחינוך הזה אנו שואפים אבל הדורות האחרונים קלקלו אותה
בשביל שלא יטעו, המקור החרדי הוא יותר מזהב, אין טוב ממנו, מפני שהתכוונו לשם שמים החינוך היה עדין ומשכנע, זה קרה הרבה לפני שהחדירו בה אלמנטים ודברים שהרסו אותה. הבעיה החרדית שלא הפרידו בין חינוך חרדי לחינוך מפלגתי וקהילתי, הפכו אותה לאחת. החינוך החרדי המקורי נקי מפלגנות ומכל מה שקשור בנושאים כאלו, אין זה משנה מי האדמו"ר או ראש הקהילה. שימו לב, עד לפני חמישים שנה כולנו למדנו באותו חיידר, אני למדתי עם ילדים מכל החוגים מנטורי קרתא ועד הרוויזיוניסטים שהם הרבה יותר רחוקים מן המזרחי, וזה היה ב'עץ חיים'בירושלים ולא היה בכך סתירה, למרות שזה לבש לבוש כזה והאחר אחרת, היינו בכיתה אחת מכל החוגים והסוגים והחינוך היה מצויין, מפני שחינכו לשם חינוך בלבד, מידות והנהגות טובות, למדו הכל, לא שמענו מעולם מילה אחת על חסידים מתנגדים מפלגות כאלו או כאלו, כל הדברים האלו היו מחוץ למערכת הזו. מאוחר יותר התפתח חינוך חדש כל חוג פתח לעצמו חינוך משלו, במיוחד לאחר שהרב שך פילג את היהדות החרדית גם אצל הבנות נאלצו לחלק בשל החדרת ערכים פסולים למערכת הזו, ומכאן בא כל החורבן. כל ילד מתחנך אחרת, ואין זה פלא מדוע החינוך הוא כזה שאני הצדיק והאחרים הרשעים. ילד חסידי רואה בילד ליטאי מי שלבוש כמו גוי ויש לו ציילם בלב. בחור ליטאי מסתכל על בחור חסידי שלובש כל היום כאלאט וגארטל מטורף מי שמזיע ומסריח. בעיני הליטאי החסיד הוא עם הארץ, ובעיני החסיד הליטאי הוא בעל עבירה, ואין זה פלא מדוע המחשבות הללו מובילים לאלימות