שכיר עט - והאלימות החרדית

מאת חיים שאולזון

כך כתב חיים ולדר בתגובה על מה שכתבתי על האלימות החרדית:


כשעוסקים עם מי שהיה אז בחיתולים קשה להתווכח מפני שהוא רואה רק רבע ממה שראה הדור האחרון, במיוחד כשיש מי שחושב שהוא חרדי ואילו מי שרואה את האלימות החרדית הוא מן 'החרדים החדשים'אז אין טוב מזה בשביל להגיע למסקנה שיש לנו עסק עם מי שהוא שכיר עט ואין לו כל כוונה להגיע אל האמת. מי שלומד את האלימות החרדית, לא צריך הרבה בשביל להגיע למסקנה קשה, כי הציבור החרדי הוא אלים ולא סתם אלים, אלא אלים מאוד

עד להיכן מרחיקים שכירי העט החרדים, שהם מתעלמים במכוון מן העיקר, כי העולם החרדי הוא עולם בפני עצמו ואינו קשור לסטטיסטיקות, גם כשהמשטרה מתערבת זה אף פעם לא מגיע לבית המשפט, מפני שיש מי שדואגים שזה יגמר בבית הדין או בפשרה או בכל דרך אחרת. 'מסירה'אצל יהודים בכלל וחרדים בפרט הוא דבר שרועדים ממנו כמו מן האש, ולכן גם כשהאלימות היא כל כך קשה לא נמצא את המשטרה מעורבת, וגם כשהיא מעורבת לא תמצא מי שיחתום בסופו של דבר על התלונה בשביל שיוכלו להשיג כתב אישום, העולם החרדי הוא סגור מאוד בתחום הזה, ולכן לקבוע כי הסטטיסטיקה הכללית היא שקובעת היכן האלימות היא שקר מוחלט

מה שבטוח, כי בסטטיסטיקות ההם לא לוקחים בחשבון את ה'דיני תורה'ואת הרבנים המפשרים. ובנוסף, כשאותו שכיר עט מציג נתונים סטטיסטיים הוא מביא אותם מישראל היכן שהריכוז החרדי הוא קטן לעומת הריכוז החרדי בעולם. בניו יורק גרים יותר חרדים מאשר בכל ארץ ישראל, וכאשר לוקחים בחשבון את כל ריכוזי החרדים בעולם, איני יודע אם החרדים בארץ ישראל יגיעו לשליש ויתכן כי אף פחות מרבע, ולכן לקבוע סטטיסטיקה מרבע על הכלל כולו הוא עיוות חמור

בנוסף, מה זו אלימות, האם אלימות פירושה רק רצח ממש, או אלימות היא מכות קשות שהמערכת הפלילית אינה עוסקת בכך כלל, אין כמעט מקום כלשהו בעולם שהורגים נשמות ונפשות, וארחיק עוד יותר, רוצחים ממש כמו בציבור החרדי, לאלימות הרבה פנים והרבה סוגים, ולא כל אלימות היא רק כזו שרואים דם על הפנים, האלימות החרדית היא הרבה יותר כואבת, מפני שהיא לא רק פיזית היא פוגעת בפנים עמוק וגורמת לך לצלקת שבל ימחה כל חייך

ליצנים הם מי שמנסים לעבוד על הציבור כאילו הציבור החרדי הוא הכי פחות אלים, לברוח מן האמת המרה כי הציבור החרדי היה תמיד אלים, אבל מאז שאנו יחד ולא עוד כל קהילה בשטעטל שלה, נקלענו למצבים, שלא רק אלימות בין קהילות, בתוככי הקהילות נשפך דם רב, ולא סתם דם, מחסלים את כל מי שמפחדים שעומדים לך בדרך, זה קורה בעולם החסידי והליטאי, רק עיוור יתכחש למציאות הזו

אני כותב על הקורה בציבור החרדי מאז תשכ"ט, וזו תקופה שאני מקדיש גם זמן להיסטוריה כותב ספרים מכין אותם למען ישאר לעתיד למנוע את היכולת לעוות ולעבוד על הציבור לשקר לרמות כאילו שלא קרה דבר, ומאז תשל"ז יש לי ב"ה הכל מסודר פחות או יותר ואני מרכז את האלימות בספר מיוחד אשר עוסק רק באלימות החרדית, וברגע זה כשאני עדיין לא גמרתי לאסוף את הכל, יש לי 6438 מקרי אלימות אצל החרדים, כולם כל החצרות והישיבות כלולות באוסף הזה, ולאחר שזה יתפרסם אני רוצה לשמוע שוב את מי שמנסה לטעון כי הציבור החרדי לא אלים. השלטון בגור בעלז ויזניץ פונוביז'ועוד הרבה חסידויות וקהילות הוכרע על ידי אלימות, ולא סתם אלימות אלא כזו שכואבת הרבה יותר ממכות ושפיכות דמים פיזית. ואם אותו סופר שכיר עט רוצה קצת ללמוד על האלימות אשלח אותו למשפחת פוברסקי שיספרו לו מה קרה בפונוביז'כשהוא (עכשיו בן 47) היה עדיין בחיתולים

סאטמאר בנויה על אלימות קשה, פנימי וחיצוני, רק שם, מספר מקרי האלימות מחריד, כשאותו סופר עדיין היה ילד הם חתכו זקנים למי שלא נכנעו לר'יואל, שבבקשה יכנס לקלויזנבורג וישמע מהם מה עשו להם הסאטמארים. והפלא הגדול על אותו סופר שכיר עט המתעלם כליל ממה שעברה בעלזא עם סאטמאר, העדה החרדית וקבוצות קנאים אחרים, האלימות הזו היתה מן הקשות ביותר לא רק שהלך מכות רצח, חיללו בתי כנסת בצורה כפי שעשו הנאצים

ואם אתה חושב שבעדה החרדית ונטורי קרתא לא היה אלימות, אז בבקשה תלמד את מה שעבר מנהיגם הרב דומב מה עשו לו בירושלים ובלונדון, וזה יפקח את עיניך על אלימות חרדית

האלימות החרדית אינה פה ושם, הוא מבטל את זריקת הלבן ומה שעשו להרב חיים פרץ ברמן כאילו שזה מקרים יוצאי דופן, האם מבקש אותו סופר שאעלה כאן רשימת אלימות בפונוביז'? זה כמעט חמישים שנה מאז שלמדתי בישיבה (לפני שאותו סופר אפילו לא היה בבטן של אמו) חייתי את המחלוקת הקשה שאותם העליתי על ספר בן כמה כרכים שכמעט מוכן להדפסה, צריך רק לספור את המקרים של האלימות, ואם למספר הזה אין ערך סטטיסטי בעיניו של אותו סופר אז ספק אם אפשר עוד להתייחס למה שהוא כותב גם בנושאים אחרים

כן, דוקא מפני שאותו סופר מתעלם מן התקשורת הוא יכול לרמות את עצמו וזה מה שהוא - ולא רק הוא - רוצים שלא יידעו את האמת. התקשורת לא היא עושה את החדשות, החדשות הם שיוצרים את התקשורת, מבלי שיהיה חדשות אין לתקשורת מה למכור. בעולם החרדי לא קורה שבוע מבלי שלא יהיה חומר מפני שאנו ציבור שיוצר מחלוקות, לא מסוגל לחיות בלי מחלוקת הגוררת אלימות, אם לא פיזית אז אחרת הכואבת פי כמה

שכח מביזוי תלמידי חכמים נתעלם לרגע מזה, האם זה בא בלי אלימות קשה, האם שמעת את המחבלים מדברים רק אידיאולוגית או ששפתם היא שפת שוק מן הגרוע ביותר על כל מי שהם רק יכולים 'לגרד'כלשונם או לקבור כלשון אמת, אני כותב על מה שקרוב לאותו סופר שכיר עט המנסה לעשות מן האלימות החרדית כלום, מפני שהוא לא עבר את האלימות הזו אז הוא חושב שאין אלימות, אם הוא היה עובר את העשירית ממה שעברו כל כך הרבה ברחוב החרדי בעשורים האחרונים הוא לא היה מעיז לכתוב את מה שכתב כי אין אלימות ברחוב החרדי

בקי אני בקורה בקהילות החרדיות, ומאמין שבמשך חיי עסקתי ברוב המחלוקות הללו, הלואי והם היו אידיאולוגיים בלבד, זו היתה נותנת הרגשה אחרת לגמרי. צרת הצרות שאצל החרדים אין דבר כזה אידיאולוגיה, אם אינך חושב כמוני אז תמתין למכות רצח שתחטוף, יעיפו אותך מן העבודה מן הקהילה, איני רוצה להזכיר כאן שמות של קהילות מפני שרבים הם, אותו סופר בקלות ימצא אם יברר מה קורה בקהילות הללו כמה עברו את הגהינום של האלימות הפנימית מה עשו להם ואיך, וילמד כי האלימות החרדית היא הקשה ביותר שיש מבין כל העם היהודי

מכים אותך רק בגלל שאינך חושב כמוני, או מסתובב אצל רבי אחר, האם אותו סופר שמע על איך אדמו"ר ביזה חסיד לעיני אלפים ונתן לו שום בטיש רק מפני שבאחת השבתות הוא הלך לטיש של רבי אחר? האם אותו סופר ניסה ללמוד את המעשה הזה ואיך קוראים לזה, אלימות או חסידות?

האם ראה אותו סופר אצל אדמו"ר בבני ברק שאם לא השתחווית בפניו כמו שראוי אתה חוטף מכה שלא תשכח אותה כל ימיך? האם שמע על מה שעשו למי שהסתובבו אצל ראש ישיבה ומה עשו להם חסידי הרבי?

אני לא רוצה להזכיר את באבוב שאם שם זו לא אלימות בעיניו של אותו סופר, אז מה זו אלימות? הוא חושב שמאחר ומקבלים אותו בסבר פנים יפות ככה מתנהגים לכולם, בבקשה תלמד ותעבור על רשימת המוכים - אני עושה זאת בספר - ותגיע לאלפים שהוכו בצורה אכזרית וקשה

האם למדת כמה משפחות נהרסו רק מפני שמי חשוד היה כי הוא אוהד רבי מסויים או חושב קצת אחרת מאיך שרוצים ראשי קהילתו? האם אתה יודע כמה מכהנים היום כאדמורי"ם וראשי ישיבה רק בשל הקוזקים והאלימות שהפעילו

הלואי והיהדות החרדית היתה יודעת להבחין בין מחלוקת לאלימות, עם זה אפשר לחיות. צרת הצרות של היהדות החרדית, שאינך צריך להתייחס לנושא, במקום לענות אתה חוטף מכות, זו המציאות המרה

כן, היום המצב הרבה יותר טוב ממה שהיה, מפני שיש מי שלוחם ביחידים המשתלטים על הציבור והורג את אותם אלימים מעמידם על מקומם, היום זה לא כמו שהיה מפני שהכל מתפרסם, אבל אסור לשכוח כי אנו ציבור עם הרבה צלקות, לכל אחד סיפור משלו

וכל זאת מבלי שעסקתי במילה אחת על מה שקורה לכל כך הרבה יהודים חרדים שזורקים אותם מבתי הכנסת ולמה, ולא נגעתי כלל באלימות ושפיכות דמים הנוראה של הורים שלא מקבלים את ילדיהם בישיבות ובמוסדות החינוך שזו אלימות קשה, גם אם אותו סופר לא יאהב זאת. וכך עוד רשימה של נושאים כאלו הקורה רק אצל החרדים ולא בכל מקום אחר

יותר מארבעים שנה שאני עוסק באלימות החרדית ולוחם בה בכל כוחי, אותי ניסו לחטוף ולרצוח לפני עשרים ושבע שנים ומן השמים הכשילו אותם תפסו את ר'אליעזר זילבר הי"ד והכניסו לו 11 פעמים את הסכין לצד ליבו, את זה לא עשו שחורים גויים או חילונים את זה עשו חרדים שאחד מהם לפחות בא לבקש מחילה אבל היה כבר מאוחר מדי הוא חלה ואיבד את שנות חייו. הציבור החרדי הוא אלים מאוד, ולא יעזור הטיוח. עדיף לדעת את האמת ולחפש דרכים כיצד עושים סוף לאלימות מאשר לכתוב כפי שכותב אותו סופר הגורם שהבעיה רק תגבר. את האלימות צריך לרמוס לשבור ולנתוץ, לעשות לזה סוף בעולם החרדי, וזה ייעשה למרות שכירי העט העובדים על הציבור ולא קולטים כי מעשיהם שלהם היא הליצנות החרדית