כל אדמו"ר שהולך לעולמו הבנים והחתנים אוטומטית הופכים להיות אדמורי"ם למרות שחלקם לפחות אינם מגיעים לקרסולי הקרסול של חלק גדול מן החסידים, פותחים בית כנסת ומתחרים כאילו שיש להם משהו, מתברר כי כל פושט רגל הופך להיות אדמו"ר מפני שמדובר במה שאינך צריך לדעת כלום
מי שיתבונן ימצא שכל מי שלא יכל להיכנס לנעליים של האבא שהיה פוסק הלכות הפך להיות אדמו"ר מפני שפוסק הם אינם מסוגלים להיות. קחו לדוגמא את אונגוואר האבא היה פוסק, קחו את הרב וואזנר האבא היה פוסק, אבל הבנים שאינם מסוגלים להכנס לנעלי האבא הפכו לאדמורי"ם מקצוע שאינך צריך לדעת כלום, אתה צריך גבאי טוב שישחק לך אותה, ואתה על הסוס
גם אצל ראשי הישיבות אותו דבר. פעם ראש ישיבה צריך היה לדעת משהו, היום ראש הישיבה צריך להיות שנורר טוב להביא כסף, זה מה שעושה אותך לראש ישיבה, בעבר לבנים קשה היה להכנס לנעלי האבא היום הם תופסים אוטומטית את התפקיד למרות שאינם שווים את זה
מי שיילך אחורנית ויספור כמה אדמור"ם היו וכמה ראשי ישיבות וישווה למה שקורה היום לא יאמין, מספרם של ראשי הישיבות והאדמורי"ם הוא כל כך גדול עד כדי שישנם מקומות שבקושי יש להם תלמידים ולרבי'ס בקושי יש מנין של חסידים, בבורו פארק מסתובבים עשרות ראשי ישיבה כל יום, הם לבושים עם המבורג ופראק, הם נמצאים כאן לעשות כסף, והתואר שלהם 'ראש ישיבה'או 'ראש הכולל'
בעבר ראש הישיבה היה החתן מפני שהוא היה הבחור הכי טוב בישיבה, היום הבנים לא מוותרים על התואר מפני שאינם צריכים עוד לדעת את מה שהאבא ידע, אומרים 'שיעור כללי'אחת לשבוע או שבועיים כאשר אתה בחוץ לארץ לא אומר בכלל וככה עושה חיים
מי שעובר על מספר הקולפיקעס החדשים ועל מספר הרבי'ס החדשים וכן מספר ראשי הישיבות ימצא כי במשך של מאה שנים לא היו כל הרבה כפי שיש לנו עתה בתוך שבוע בלבד
חיים שאולזון