1) עה"פ "חכלילי עינים מיין וגו'" [ברביעי דפ' ויחי]מבאר אדה"ז דקאי על "האהבה בתענוגים המתגלית בשבת", מצד גילוי בחי' היין – יינה של תורה, פנימיות התורה. והתכלית השלימות שבזה –בימות המשיח, כמ"ש לפנ"ז "עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים". וענין זה נפעל אצל כאו"א באופן של"כל מלאכתך עשוי'", וכפי שמעיד כ"ק מו"ח אדמו"ר שכאו"א סיים כל הענינים ועומד מוכן לגאולה ע"י משיח צדקנו, בחי' יחידה הכללית.
ומכיון שבכאו"א ישנו ניצוץ של משיח אין פלא איך בכוחו לפעול ביאת המשיח ע"י מחדו"מ שלו, כי "עצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו", ואין צריך אלא להביא ולגלות את עצמו! הפלא הוא כיצד יתכן שעדיין לא בא משיח?! 2) נמצאים אנו תוך השלושים יום ליום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ויש להתכונן לזה וכו'. ויש לזה את הנתינת-כח מפ' השבוע שמתחיל עם "ויחי יעקב בארץ מצרים וגו'", שיעקב נותן חיות אמיתי לכאו"א מישראל גם בהיותו עדיין בגלות, ע"ד שהי' אצל יעקב שאת הטו"ב שנה במצרים התחילו מיד כשהגיע לשם.
1) ב' חלקים משיחת יום א' פ' ויחי, עשרה בטבת ה'תשמ"ז 2) משיחת אור ליום ו' עש"ק פ' ויחי, ט"ו טבת ה'תש"נ