"בכל מקום הקדים משה לאהרן,
במקום אחד [בשני דפ'וארא] הוא אומר "הוא אהרן ומשה, מלמד ששקולין זה כזה". והענין: עבודתו של משה היתה בדרך מלמעלמ"ט. המשכות הענינים מלמעלה למטה, כמו התורה, ולכן גם ההשפעות הגשמיות שנמשכו על ידו היו באופן של אור. עבודתו של אהרן היתה בתנועה הפכית –מלמטה למעלה, שהעלה את בנ"י למעלה – זיכוך המטה. ועל זה אמרו ש"שקולין זה כזה". ובעבודה: לפעמים יכולים לפעול יותר ע"י השפעת אור ועניני התורה, ולפעמים יכולים לפעול ולהשפיע יותר ע"י הדיבור אודות הצורך לזכך את ענינים הגשמיים.אמנם, גם מעלת אהרן שהוא בשווה למשה – הרי התורה מגלה זאת ("הוא אהרן ומשה"), שזוהי ענינה של משה. וההוראה מזה, שתחילת הגישה בכל הזמנים ומקומות צ"ל ע"י השפעת האור בשופי, ואח"כ דוחה האור את החושך. וזוהי דרך החסידות בענין הפצת המעיינות חוצה.
משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ח