שלום רב
ברצוני להגיב על קטע שפורסם, להגן על כך שנשים קיבלו ספרי תורה להקפות בבית כנסת שבעבר היה נקרא "בית החסידים-סקרנביץ"ברחוב העבודה בתל אביב, ובו התפללו חסידים ואנשי מעשה משרידי חסידי סקרנביץ וכן חסידי גור. מאחר ומתייחס אנכי על חסידי סקרנביץ וסבי הגדול היה חסיד נאמן לרבו הרה"ק רבי שמעון מנחם מסקרנביץ זי"ע לא אחשה מלהגיב על הנאמר.
כלל בידינו כי שינוי במנהגי בית הכנסת נתפס כפתחה של רפורמה וסופו שינוי כל מנהגי הדת היהודית. מי שבקי בתולדות הרפורמה-הנאולוגיה, בהונגריה בפרט, יודע כי על נושא זה קידש מרן החתם סופר זי"ע מלחמה כהחזון איש בשעתו כעל גיוס בנות.
לכן אין משמעות לציטוט ספרי הלכה האם "מותר"לאישה נידה או לא לאחוז ספר תורה או לנשק. [ואגב, אלו הפוסקים כלל לא דנו על נשיאת ספר תורה בהקפות]. שינוי מנהג ההקפות לא ייתכן בבית כנסת אורתודוקסי, עובדה היא שמנהג זה נפוץ בקהילות ניאו-רפורמיות כמו בקיבוץ הדתי ודומיו. המטרה היא להדגיש שיוויונית ולא לכבד את התורה. עיוות המושג הקדוש של "שמחת תורה"שהוא כבוד התורה הרי זה חילול הקודש.
בנוסף, השמחה היא על "גומרה של תורה", ומבואר בפוסקים שזו שמחה על "לימוד התורה". לא פלא שאלה אשר מעוותים את ההלכה ודוגלים בלימוד גמרא לנשים, "פוסקות"הלכה ושאר זמורות זר, אלה הם אשר מנהיגים מנהג משונה זה. מקומן של הנשים, מהני דזכיין, כתומכות לימוד תורה, בעזרת הנשים, לצפות ולשמוח משם על חלקן בתמיכת הלומדים.
והאם אותן נשים, נידות או לא נידות, שלמות בעניינים האחרים?
אצטט כאן דברים שנכתבו בשם הרב אבינר, על נשות הכותל, והם יפים גם לנושא שבכותרת:
הרב שלמה אבינר, רבה של ישיבת ”עטרת כהנים“ בירושלים, תוקף את ארגון ”נשות הכותל“ ומתייחס הלכתית להתנהלותן הכוללת הנחת תפילין והתעטפות בטלית.
בתשובה שהתפרסמה בעלון ”עולם קטן“, כותב הרב אבינר כי לאישה אסור להתעטף בטלית, מפני שה“שולחן ערוך“ פסק שזו יוהרה. לדבריו, ”כדי שזה יהיה לשם שמים ולא לשם יוהרה צריך שתלבש את הטלית בצנעה ושאף אחד לא יֵדע, וכאמור גם צריך שהטלית תהיה טלית של נשים“.
הרב אבינר אף הביא את סיפורו של הגרי"ד סולוביצ'יק, שאישה שאלה אותו אם היא יכולה ללבוש טלית גדול בתפילה וזה השיב לה ”משום שזה שינוי גדול במסורת, יש להתקדם בהדרגה". הוא הציע לה ללבוש בגד של ארבע כנפות בלי ציציות במשך שלושה חודשים ואז לחזור אליו. לאחר שלושה חודשים היא חזרה ואמרה שזו הייתה החוויה הכי מרגשת בחייה. אמר לה הגרי"ד: "במשך שלושה חודשים לבשת בגד ללא שום ערך דתי או הלכתי, אם כן זה מגלה שההרגשה שלך באה ממקור שהוא מחוץ למצווה", ולא נתן לה את הסכמתו ללבוש טלית.
לשאלה נוספת ששוגרה לרב אבינר, בנוגע להנחת תפילין לנשים בדומה למה שמסופר על מיכל בת שאול, פסק הרב אבינר לשואלת: ”את לא מיכל בת שאול, ומכל מקום כתוב בשולחן ערוך שאישה המניחה תפילין מוחים בידה. מיכל בת שאול הניחה תפילין בצנעה ולא בהפגנתיות. חוץ מהנאמר, יש גם בעיה של ’לא תלבש‘“. עוד טען הרב אבינר כי ”לפני שמוסיפים מצוות יש לקיים את החובה, עייני בספר מסילת ישרים“.
תודה
חסיד סקרנביץ