"האתמול אינו אלא חלום, המחר אינו אלא חיזיון. אבל יום שחיים אותו היטב עושה כל יום אתמול לחלום של אושר וכל יום מחר לחיזיון של תקווה. לכן השגיחו היטב על היום."
מזמינים אמבולנס לפרס,
הפרמדיק: אדוני, נצטרך לפנות אותך לרמב"ם.
פרס: אה, בחור טוב... הוא עדיין בתחום?
פעם אחת התלווה מושקה מנהל האחוזה של הפריץ לפריץ כשהוא עשה סיבוב באחוזה לראות את מצב הנתינים.
נסעו לכאן ולשם, ועלו על הגבעה הרמה ממנה ניתן לראות את האחוזה כולה.
- ''מושקה אתה רואה שם את השדה? זה איוון. יש לו עשרים דונם, הוא מגדל חיטה.. וזה שם שרולי, גם לו עשרים דונם... והם שניהם חורשים, ועובדים, ורני לא מבין למה תמיד אתה אומר שיהודי וגוי ס'נישט ד'זלבה-זך. נ''ל ממש זהה!!
אוחז מושקה בזקנו, מסלסל את פיאותיו ומסביר לפריץ.
באמת, לשניהם שדה. ו שניהם חורשים. ושניהם נושאים תפילה לבורא עולם. בוריס נושא עיניו למרום ואומר ליושק'ה- ''בבקשה.. שתהיה שנה גשומה, ושתהיה ברכה במעשה ידי.. ושאני אוכל להביא אוכל למשפחה ברווח... ושכך יהיה שנה אחרי שנה..''
וגם שרולי, אוחז בידית המחרישה, ונושא תפילתו לבורא עולם.. ''בורא עולם! רחם עלי.. תעשה שהמחרשה תיפגע באיזה כד עתיק, ובתוכו מטמון של זהב.. שאני לא אצטרך לראות יותר בחיים לא את השדה הזה, ולא את המחרשה...''