בפ' בשלח [שני דפ' בשלח] מסופר אודות מעמדם ומצבם של בנ"י לפני קפיצת נחשון בן עמינדב לים,שהיו אז ד' כתות בבנ"י ורובם לא חשבו שיש לקפוץ לים, וגם עפ"י שכל דקדושה הי' מקום לדון האם הוא,כבן-נח, מחוייב למס"נ (
ובמילא האם מותר לו וכו'),ומ"מ קפץ בים כי הוא ידע שיש ציווי מה'"בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", ובמילא עליו להמשיך ללכת ולהתקדם לקראת קבלת התורה בהר סיני גם אם יש ים באמצע הדרך (ועדיין לא יודע שהים ייבקע)! וזוהי גם ההוראה שהשאיר לנו בעל ההילולא: לקרב כאו"א מבנ"י לתורה ולהכין אותם לגאולה העתידה, ואם יש צורך - להיות מוכנים גם "לקפוץ לים" בשביל זה!ולבסוף זוכים, כבהמשך הכתובים, שהים נבקע וכו'.
משיחת י' שבט ה’תשט”ז
משיחת י' שבט ה’תשט”ז