הארון הי' העיקר במשכן (ולכן מעשה המשכן מתחיל בעשיית הארון [וכמ"ש בפ' תרומה]). אף שהארון הוא נצחי אבל רק במשכן ובבית השלישי הוא בגלוי כל הזמן (בסוף זמן בית ראשון גנזו יאשיהו, ובבית שני זה חסר). גם ב"משכן" של כ"א("ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"– "בתוך כאו"א מישראל") שיש בזה כו"כ דרגות ומדורים, הנה ה"ארון" הוא בחי' פנימיות דפנימיות שבלב, שהוא נצחי בכ"א, ואפי'"בשעת החטא היתה באמנה אתו",אלא שלפעמים (בדרגת "דור דעה" או לעת"ל כאשר יהי'"ומל ה"א את לבבך וכו'") זה בגלוי ולפעמים זה במצב של "גניזה". גילוי בחי' זו הוא ב"מדבר" ("מקדש המדבר"): בחי'"מדבר" שבנשמה היא בחי'מס"נ ו"בכל מאדך" שלמעלה מבחי' הציור וה"סדר"של "אדם"– שמתחיל עם "מחשבה", אות הא', אח"כדבור ואח"כ מעשה. "מדבר" מתחיל עם "מעשה", כי גילוי בחי' מס"נ וה"ארון" הוא במעשה דוקא.
משיחת אור ליום ג', ער"ח מנחם-אב ה'תשל"ו
משיחת אור ליום ג', ער"ח מנחם-אב ה'תשל"ו