מאת יהודי פשוט
הסיפור עם פרופסור רביד הרופא הראשי (לשעבר) בבית החולים מעייני הישועה שבבני-ברק מזכיר לי סיפור מסיפוריו המחכימים של שמואל יוסף עגנון שהולך בערך כך: בכפר יהודי נידח בליטא ישב בקיתונו הצר עובדיה דער שוסטר׳ל ועשה במלאכתו עמוק עמוק לתוך הלילה. ואז כשהנר הקטן הלך ושקע והלהב הזעיר הפך אדום והחל לרצד, צץ לו לנגד עיניו של רבי עובדיה טייוול (שדון) קטן שנדמה לו כגמד בנעלי לכה ירוקות ובראשו קוצ׳מה של עור עזים וזה הביט בו כמתגרה עד שחרץ כנגדו לשון חד ארוך ומשתלשל, והוא כיהודי מיושב בדעתו התעלם ממנו כי לא יניח לשדון קטן שיסיח דעתו מפרנסת ביתו. ורק כאשר שב אותו טייוויל וחזר שוב ושוב על מעשהו עלתה בדעתו שהגיע זמנו של זה ללמוד את הלקח שבאנשים אשר כעובדיה הסנדלר לא מתגרים, הוא תפס כהרף עין בסכין הסנלרים המשונן וקיצץ לו למזיק׳ל את לשונו והמשיך כלא היה בשלו, אלא שעד מהרה שב אותו שדון משועשע וחרץ לו לשון שנתארך עוד יותר עד סמוך לאפו, ומיודענו האמיץ חשב לו: אתה שדון נבל בשלך ואני עובדיה שוסטר בשלי וחזר וקיצץ שוב את לשונו עד ששמע אותו נופל על רצפת בית המלאכה.. וכך חזרו ונשנו הדברים עד לאור הבוקר וזמן תפילת שחרית. ומשקם אותו עני ונסתכל סביבו לא מצא לא שדון ולא נעלי לכה ירוקים אלא שקיצץ לגזרי גזרים את פיסת העור היקרה שקנה בפרוטותיו האחרונות למלאכת המחר.. ואכן נראה לי שהחרדים בארה״ק החליטו שמאז שממשלת נתניהו תלויה בהם הגיע זמנם שינהגו סוף סוף כאדונים ויותר לא יסבלו את השדונים שפוגעים בכבודם או יעמדו על דרך מימוש רצונותיהם, הם למדו לאיים בלי לחשוב פעמיים לארגן חרמות צרכנים, לתבוע יום יום פיטורי פקידים ושוטרים זוטרים ובכירים, לאחרונה הם גם מרשים לעצמם התנהגות מטורפת ופושעת עם השלכות רחבות בנושא המגפה ודימו להשתיק את ביטויי הזעם הציבורי באמצעות איומים ושרירים פוליטיים, ובינתיים הזעם בציבור הרחב נגד החרדים רק הולך ומתלהט למימדים חסרי תקדים ומיודענו בשלהם חותכים וחותכים.. ועכשיו עוד בטרם נדע מה נמצא לרגלינו כאשר יאיר המחר, נחזור נא לפרשת פרופסור רביד. מי שמכיר טיפה בייחודה של בני ברק יודע שאדם זקוק לסבלנותו של הלל ועצבי פלדה בשביל לשרוד שם בתפקיד כתפקידו חדש שלא להזכיר שש עשרה שנה כפי שעשה שם פרופ׳ רביד כרופא הראשי בבית החולים המקומי.. כי מלבד הפיקוח על המחלקות הרופאים והחולים הרבים שבאחריותו האיש היה נתון לתעצומות רוחם של אלף גדיילים ורבנים עם האמבורגער׳ס ופראקים מגוהצים שמתפוצצים מרוב השקאפה דסטיירה וטיירהדיגע-הבנה ברפואה, ועוד מחנות של צופייפטע דיעה זאגערס עם רעיונות מגובשות הכיצד מחלקות בטיירעדיגע שפיטאל חייבות להתנהל. לד״ר וואלך ע״ה בירושלים היה תמיד רק רב אחד ויחיד, תחילה את רבי יוסף חיים זוננפלד ובסוף את הרב דושינסקי ע״ה ואלה היו יהודים אירופאים שידעו שהרופא חייב בראש וראשונה לרפאות.. ודומה שגם תפישתו של האדמו״ר מקלוינבורג בנתניה הייתה דומה. פרופ׳ רביד לא היה כזה בר מזל.. בל נשכח שמלבד כל המרנן והרבנן האדמו״רים ושרברבי העסקנות חמורי הסבר, בני ברק הקדושה גם נתברכה בהמוני יחסנים ובעלי זכויות מיוחדות שלכל אחד ואחד מהם מגיע טיפול ויחס טוב ומיוחד יותר משל חבירו. למשל, החליטו שבבית החולים בעיר הטיירה חייב לשבת כוילל וגם להתנהל שם כרגיל בימי מגיפת הקורונה. למה? ככה! וזה רק אחד מני אלף קפריזות ומוזריות שהאיש היה חייב להסתדר איתן לצד תפקידו ביום-יום המלחיץ.. ואז כאשר הפרופסור הזה התבטא פעם אחת ויחידה בדברי אמת המתבקשים נגד מיעוט המופקרים שגורמים לעוד ועוד אנשים להידבק לחלות וגם לאבד את חייהם. אף אחד לא יכול היה לחלוק על אמיתות דבריו ואיש לא ייפקפק בכאב האמת שמאחוריהם. אבל לא לעיר קדושה כבני-ברק יטיפו מוסר!! וגם לא אם המדובר בשפיכות דמים דרבים והמתלונן הוא הרופא הסועד את קורבנות ההדבקה שלהם בחליים ורואה מדי יום ביומו את אבותיהם וחבריהם גוססים ומתים לעיניו. כי מיהו ומהו אותו שייגעץ גלוי ראש שיטיף מוסר לאלה שלמדו תורה וחכמת המוסיקה המעודנת אצל רבי סרולצ׳יק הויז׳ניצאי שיש לו טמפל ענק עם צ׳ילארס ואורינקוידש שעולים תרת״ק אלפים.. הג׳נטלמנים המארימורישאים בעלי הרגישות ותחושת הכבוד בשיכון ויז׳ניץ נעלבו עד כדי כך שהם איימו שאם לא יגרשו את פרופסור רביד החצוף תומ״י הם לא ישלחו יותר לבית חולים זה את יולדותיהם (במשמע שבתל השומר ביילינסון וכל השאר נכספה וגם כלתה נפשם באווירה הציבורית העכשווית לראות את החסידים הבלתי מתורבתים ועילגי השפה האלה שורצים לעשרות במסדרונותיהם..) ומכל עבר נשמעו הנביחות לזרוק לגרש.. ואכן לא עבר יום מלא מאז שאמר את אשר אמר ולא אמר את אשר לא אמר נקרא רביד אל מנכ״ל בית החולים שהודיע לו שהוא נכשל בלשונו והוא מצפה ממנו שיתפטר.. לשאלתו של הפרופ׳ האם שמע את כל הראיון ענהו האדון ביהירותו שדי לו בחלק ששמע.. וכאן אירע מה שחכמי העיר לא ציפו שיקרה. החלמאים שכחו לשעה שהרופא המהולל איננו פוליטיקאי יחפן שירוץ תיכף לסיבוב חנופה לגדיילים ונישוקי הטלפיים הבצקיים של אדמו״רי העיר להתחנן על נפשו ועל הפרנוסה שלו. כי תוך.דקותיים היה מכתב ההתפטרות שלו מודפס חתום ומוגש, והוא כבר קיבל תוך יום תפקיד חילופי לשביעות רצונו, ולא נשאר להם לחכמי בני ברק וצדיקיה אלא לקוות שלא תהיה להם בריחה המונית של רופאים מומחים מבית החולים של העיר כפי שמסתמן שאכן יהיה, וימצא להם מהר איזה אדם בעל ערך שתשתבש עליו דעתו עד כדי שירצה לעבוד בקן הצרעות שלהם גם אחרי שכל העולם ואישתו צפו בדרך שאלה נהגו כלפי קודמו בתפקיד. לפענ״ד בית חולים מעייני הישועה צריך ליותר מישועה, תיפקודו הסביר בעתיד זקוק לנס.. ואנחנו נשארים עם שאלת כל השאלות-מה גרם לנו היהודים החרדים שאיבדנו לגמרי לגמרי את השכל..
