הרב חננאל זייני פרסם מאמר לאחרונה להשיב על דבריו של הרב אליהו בירנבוים במאמרו ״לא יהודי אבל גם לא גוי״ במאמר התנגדות נחרצת, זו דעתו וזו זכותו אולם נראה יותר שהוא שם בפיו של הרב בירנבוים מה שלא התכוין וגם לא כתב, הואיל והנושא נוגע למעמדם של אותם ״זרע ישראל״ אשר עסקתי בו רבות והעליתיו לדיון הציבורי הרבני אשיב על דברי הכותב הנכבד.
אתחיל דוקא מהסוף, הרב זייני מסיים את תגובתו למאמר של הרב אליהו בירנבוים שהגישה כלפי זרע ישראל שאינם יהודים ע"פ ההלכה צריכה להיות כפי שנהגו עזרא ונחמיה, שאילצו את העם לנטוש את נשיהם הנכריות ובניהם שנולדו להם מהם.
אם היה מחפש מעט בתשובותיו של מרן הרב עוזיאל (משפטי עוזיאל כרך ב'יו"ד סי'ס"ה ופסקי עוזיאל בשאלות הזמן סי'ס"ז) היה רואה שגם הוא כתב שזה היה ראוי להיות הדבר האידאלי, אולם מה נעשה כותב הרב עוזיאל שאין היום מי שנמצא בדרגתו של עזרא הסופר שישמעו כולם אליו לגרש את נשותיהם וילדיהם. נמצא שבפועל הם ימשיכו להיות בתוכינו עם ילדיהם ונשותיהם. ולכן הפתרון לדעת הרב עוזיאל הוא גיור, כדי לא לאבדם מתוך עם ישראל. הרב עוזיאל נשאל בזמן גלי העלייה הגדולים, על יהודים שהביאו עמם נשים נוצריות, ויש עמם ילדים בלתי נימולים, והשואל מתריע על כך שיש לדרוש ממשרד העליה והדתות שינקטו בכל דרך למנוע עליית נשים אלו לארץ, והוא שואל מה לעשות עם אלו שכבר עלו. עונה לו הרב עוזיאל, פעמים רבות התרענו על הקלקלה, גם בימי המשטר הקודם (המנדט הבריטי), שלא לתת סרטיפיקאטים של עליה לנשואי תערובות, ועתה שבחסד ה', כל העולים הם בסרטיפיקאטים של מדינת ישראל, שומה על מדינתנו להקפיד בכל תוקף שלא לתת רשיונות עליה לנשים נוצריות הנשואות לישראל ולא לבנים שנולדו מהן, אפילו אם הם כבר נימולים. ולאלה שכבר עלו ארצה ישראל, הדין נותן לעשות כעזרא בשעתו (עזרא י'). אולם חוששני מאוד שאין ידינו תקיפה, ואין פושעי ישראל אלה שנשאו נשים נכריות מוכנים לענות, ״כדבריך כן נעשה״. לכן מוכרחים אנו לצדד בהיתר של גרותן.
לגבי הראיה שהבאתי מהרשב"ש סי'שס"ח, שהיא סעיף אחד מתוך ספר זרע ישראל, אכן ניתן להתווכח עימה, ואפשר לפרש בדעתו, שכוונתו דווקא לאנוסים שהם יהודים ע"פ ההלכה, ורק שנהגו כגויים, ובאו לחזור לצור מחצבתם, אולם לענ"ד נראה שהוא כולל בדבריו גם גויים שהם מזרעם של האנוסים. והחילוק בדבריו הוא בין גוי סתם, שאין לו זיקה לישראל, שצריכים להחיל עליו את כל חוקי הבא להתגייר, ואין לגיירו לכתחילה כשמתגייר משום אהבת אשה, לבין האנוסים וזרעם (גם הגויים), הוא שיש לגיירם אף לכתחילה, איך שלא יהיה, המעיין בספרי יראה, שלא ביססתי את דברי רק על דברי הרשב"ש, שניתנים לפרשנות כאמור, אלא על עוד פוסקים ומפרשים, דוגמת מרן הרב עוזיאל ועוד. שציוו בפרוש שיש לקרב עד קצה היכולת גויים הבאים מ״זרע ישראל״, כדי שלא לאבד נשמות מישראל הם ואבותיהם, ההיפך מה שעושים בימינו שמרחיקים רבים וטובים.
טענתו בנוגע לראיה מדברי הרב קלישר, ג"כ אינה נכונה. הוא טוען ש"הרב קלישר לא ניסה לטעון כי יש לקרב צאצאים אלו ליהדות". אולם מה נעשה שהרב קלישר כותב שהסיבה להתיר מילתו כדי שהמילה לא תהיה סיבה לעכבו מלהתגייר (משום פחדו מלמול את עצמו בגיל יותר מבוגר). וז"ל: "ואנו מצווין לפתוח לו פתח תקוה למולו", "ואם אין מלים אותו, דוחין אותו בידיים מעדת ישראל". מה זה אם לא ניסיון מוקדם למנוע את אי קבלתם ליהדות בעתיד?! [כיו״ב כתבו גדולי חכמי מרוקו לפני כמאה וחמישים שנה עיין בשו״ת תועפות ראם]
כמדומני שהכותב מייחס לרב בירנבוים דברים שלא כתב ולא עלתה על ליבו. גם הרב בירנבוים מתייחס לזרע ישראל כגויים גמורים הלכתית, אין הוא סובר שיש לקבלם כפי טענת שאול התרסי כפי שהכותב שם בפיו, אולם הרב בירנבוים מתייחס למציאות כפי שהיא באה לידי ביטוי בארץ ובעולם בקהילות היהודיות שאינם דתיות בהכרח, אולם בעלי זהות יהודית. האם יש לבודדם ולהרחיקם?! או שיש להכילם במסגרת ההלכה עד כמה שאפשר. למעשה זהו ויכוח ישן נושן, ובאירופה היו בו שתי גישות, הגישה המתבדלת בגרמניה והונגריה שנפרדה מהם, וקיבעה את הרפורמיזם שהרחיק לכת בעקבות כך והתנתק לגמרי מעם ישראל. והגישה המכילה שנהגה בפולין, ליטא, רוסיה ובכל ארצות עדות המזרח, שהכילה את החילוניים עם כל המשתמע מכך, ובכך סכרה את פרץ הרפורמה בארצות אלו. בדיעבד הזמן הוא שמוכיח מה היה נכון לעשות בשעתו ומה היה טעות שהשלכותיה נשארו לדורות עולם, אך עם זה אין אנו קובעים בהחלט מה היה נכון ומה לא, כל מקום נהג כפי שנהג על פי גדולי עולם במקומו. ומסתבר שגם תנאי הזמן והמקום היו שונים כפי שמובן והיה נראה במציאות אז, אולם כאן בארץ וגם בקהילות האורתודוקסיות בחו"ל, ברור שיש להחיל את השיטה של קירוב עד כמה שאפשר, ובהתאם לכך את גיור זרע ישראל.
אין הרב בירנבוים מחריף ומנציח את ההתבוללות, לא הוא יצר אותה, היא קיימת בקהילות היהודיות כבר עשרות שנים. מרבית הקהילות אינן דתיות למרבה הצער ומכילות את המתבוללים הללו, והדרך לטפל בתופעה זו, היא לא לעצום עיניים ולומר שאינה קיימת, או להרחיקם לגמרי מתוך קהל ישראל, מספיק חלקים אבדו מעם ישראל ואין עניין לאבד גם את שארית הפליטה. כמובן אם ניתן למנוע התבוללות ע"י תודעה יהודית הנה מה טוב, אבל במקום שלא ניתן לעשות זאת, יש להתמודד עם תופעה זו במסגרת ההלכה בכלים שהיא נותנת, והיא נותנת כלים. נכון שכלים אלה בזמנינו אינם מוסכמים לכל הדעות, אולם כך היא דרכה של תורה, לא כל הדרכים מוסכמות ולפעמים יש מצב של "עת לעשות לה'"ו"הוראת שעה", וצריך להסתכל על המכלול הגדול של שיבת עם ישראל לארצו, ולהתמודד עם התופעות והבעיות שדבר זה הביא עמו, בצורה טובה, אחראית ומפוקחת, היחס לאותם זרע ישראל בזמנינו על ידי המימסד הרבני, רק מגביר את האיבה הפנימית והניכור, ושוב מהדהדת זעקת הנביא יחזקאל (פרק ל״ד) שהרבה הרב עוזיאל להזכירה ״את הנדחת לא השבותם ואת האובדת לא בקשתם״....