לבחור היקר, פלוני אלמוני.
אני רוצה להכיר אותך. ראיתי את הסרטון שמשגיח גוער בך, משפיל את כבודך, ומרים עליך יד כדרך הרשעים. ואתה עומד זקוף. הוא לא מצליח לשבור את רוחך. תרוממנה קרנות צדיק.
אני לא יודע מה עשית, למה זכית לכזו מנה, לא משנה. כפי שהמשגיח עשה - לא עושים. גם משגיח שחושב שהוא האלוקים.
יתכן וברגע שהוא העיף לך את הכיפה התגנבה לליבך מחשבה "כך הוא עושה לי? באמת מי צריך כיפה". אל תלך לשם. הוא, בגאוותו הגדולה, מנסה לסלול לך דרך: דרך החוצה, דרך שבה אתה סוג ב', דרך שמובילה לשום מקום.
אני רוצה להגיד לך: אני הייתי שם. כך נהגו בי. העליבו והשפילו, הכו וביזו. זו היתה שיטה. שיטה של שוטים (תרתי משמע). שוטים ועקרבים. החלטתי שלא ישברו אותי. אני יותר חזק מהם. אראה להם!
כיום, כעבור עשרות שנים, המשגיחים הרשעים ההם נעלמו ונשכחו. צעירים יותר החליפו אותם, אולי אכזריים יותר. ראיתי את המשגיחים שלי מובטלים, נזקקים לחסדי הציבור, עלובים ומסכנים.
בחור יקר, אל תתן לגאוותנים לשבור אותך. עוד יאמרו "זה הבחור מהסרטון! תראו איך הוא יצא ב"ה!"אל תפרגן להם את מבוקשם להכריז ולהוכיח "תראו! צדקנו! זהינו את הקלקול שלו!". המה יאבדי, יכלמו ויבושו, ואתה תעלה מעלה מעלה. הם יעלו אבק ואתה תעלה זכויות עד כסא הכבוד.
אני רוצה להכיר אותך. בעוד עשר שנים. מאושר ומנצח!
יחיאל מיכל מ