מאת: חרדי בעולמו
הובא כאןסרטון בו רואים איך יהודי בעל צורה, שמשמש בתפקיד 'משגיח'בישיבה גבוהה סוטר בפניו של בחור ומכהו שוב ושוב.
תחילה חשבתי לפנות מכאן לַמַּכֶּה, אבל אחרי קוראי כאן שמדובר ב'שור המועד', חושבני שאין מקומי לפנות אליו, אלא לקורא אנונימי אחר. מניח שבין עשרות אלפי הקוראים כאן, יש גם אנשים שעוסקים בחינוך וייתכן שיש מי מהם שעומד בניסיון/פיתוי להרים יד. יסלחו לי הקוראים האחרים, שאני 'מדלג'הפעם מעל ראשיהם ופונה רק אליך, שהדברים נוגעים לך ובך אישית.
רק לאחרונה התוודעתי למשפחה חסידית מלאה (יקר, זוגתו, ותשעת ילדיהם) שנפלו מהדרך והגיעו לא מכבר להתגורר בקיבוץ. טרם נוצר הקשר עימם, אבל מניסיון רב שנים אפשר להניח, שבשורשי הפרישה שלהם מקהל הקודש, מונחת שם 'סטירה קדושה'כלשהי.
בשביל להבין את ההרס והארס שבהכאה. פשוט תחשוב מה אתההיית מרגישוחושב, אם מישהו היה מכה אותך (ועוד בסטירה בַּפָּנִים, שיש בה גם אלמנט מופגן של ביזוי והשפלה).
נכון הדבר שהיו דורות שהדבר היה מקובל ומצוי, אבל זה היה בדור שכולם הרביצו לכפופים להם. המוכה לא ייחס את מכותיו ליהדות או לתורה, כי גם לוּ היה שייגץ מסוג כלשהו, מכות הוא היה חוטף בכל מקרה, לכן אז לא נוצרה איבה ליהדות בגלל המכות.
כדי להבין את מיקומם של 'מכות'בימינו די לצטט את החזו"א ביו"ד ב טז "אין דין מורידין אלא בזמן שהשגחתו יתברך גלויה, ואז היה כיעור הרשעים גדרו של עולם. אבל בזמן ההעלם שנכרתה האמונה מן דלת העם, אין במעשה ההורדה גדר הפרצה אלא תוספת הפרצה,שיהיה בעיניהם כמעשה השחתה ואלימות ח"ו.וכיון שכל עצמינו לתקן, אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון, ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת".
באין תועלת (אלא אדרבה, 'תוספת פרצה', כפי שכותב החזו"א) יורד ההיתר להכות תלמיד וחוזר האיסור המוחלט של 'רשע, למה תכה רעך'. יתר על כן, יש איסור מפורש בשו"ע להכות תלמיד בוגר ,משום 'לפני עיוור'. כאן מדובר בלפני עיוור חמור וקשה שבעתיים. כאן הסיכון הואלא שיכה בחזרה, אלא שיאבד את כל יהדותו.
כאמור, אני פונה אליך, כמי שעוסק בחינוך ויש לו ניסיון/פיתוילהרים יד ומבקש לדון איתך לגופם של דברים.
אני מניח שאתה יהודי יקר. לא לחינם בחרו בך לשמש כמשגיח ומורה דרך לצעירים. מן הסתם ראית בסביבתך שהיחס להכאת תלמידים הינו נסלח (ואולי אפילו נורמטיבי). ממש אין לי טענות או מחשבות שאתה עושה זאת מִמֵּנִיעַ 'רע'כלשהו. אדרבה, מן הסתם כל כוונתך אך לטובה. יחד עם זאת אני מקווה שאתה פתוח לבחון את עצמך מחדש ולגלות מה אכן טוב בעיניךומה מביא ההיפך. ברשותך, אשתף אותך במחשבותי ושאלותי.
באופן כללי, יש ארבע סוגי 'עבירות'שהמשגיחים (ומחנכים) ממונים על מניעתן.
א. עברות שבין אדם למקום (הבחור התפלל שלא בכוונה, או שמא נודע למשגיח שהבחור אכל משהו שלא בהכשר וכד'ו)
ב. עבירות שבין אדם לחבירו (שמא נודע למשגיח שהבחור אכל יותר מכפי מנתו הקצובה לו בשלחן האוכל ובכך חיסר ממזונו של חברו, או שמא הבחור לא שמר על כבודו של חבר וכדו')
ג. עבירות שבין אדם לעצמו (אולי הבחור התגאה בליבו על שתלמודו עולה בידו היטב, או שמא קינא באחר, שמצליח הימנו. או שמא התכבד בקלון חבירו וכדו'עבירות שבאמת צריך עזרה של משגיח כדי לאבחן ולהתגבר)
ד. עבירות שבין אדם למוסד/ממסד. (שמא הבחור לא שמר על כלל מכללי הישיבה. אולי איחר לתפילה, אולי לא הקפיד על הנהגה או לבוש מקובל כלשהו, אולי 'עשה בושות'למוסד בהתנהגות לא ראויה בפרהסיא, וכדו'עבירות חמורות בעיני הממסד.
נסה לחשוב במתינות, לאיזה מסוגי העבירות דלעיל מתאימה הכאה פיזית או השפלה בפרהסיא. האם מכות הן מענה לכלסוגי העבירות? רק לחלק מהן? בכל מצב, או רק בתנאים מסוימים? ההחלטה להכות מתקבלת ספונטנית, או שהיא פרי מחשבה ותכנון מוקדמים? מתקיימת לפעמים ישיבת צוות בנושא, להחליט מי יכה את מי? אם לא, מדוע באמת?
האם לדעתך אתהיש משהו חיובי שאתה יכול להקנות לתלמידך באמצעות מכות/השפלה? האם אתה לוקח בחשבון שכאשר אתה מכה את המוכה, ייתכן שבכך במו ידיך אתה מוריד את הכיפה מראשו - ולא רק ברגע ההכאה, אלא לכל חייוולכל הדורות שיבואו אחריו? עשית חשבון של רווח אפשרי לעומת הסיכון האפשרי? האם כשאתה מכה, זה כי כך אתה מצליח לבטא את חומרת הדברים, או כעסך?
אני אישית לא מכיר אף מעלה שאפשר להביא יהודי אליה באמצעות מכות. אני כן מכיר את שאול התחתית שאפשר להפיל אליה יהודי, באמצעות מכות או השפלות. תבדוק עם עצמךבכנות, אם אתה יודע אחרת.
אם אתה מרגיש שזה ניסיון שקשה לך לעמוד בו (היכולת לפתור בסטירה אחת את הבעיה ואפשר 'להמשיך הלאה', באמת מפתה מאוד) ואתה מרגיש שמכאן אתה מקבל חיזוק להימנע מכך, אני מניח שגם אני וגם ר'חיים נשמח לעזור לך - בעילום שם מוחלט - איך לצאת מהמצב הזה.
כי אין יהודי בעולם שאין לו פיתוי ואין יהודי בעולם שלא יכול להעזר כדי להתגבר.
מוקירך מאוד
חרדי בעולמו