שלום רב,
בעקבות מודעה מטעם העירייה על ערב מורשתי ליהודי גליציה החסידית, ברצוני להסב את תשומת לבכם, כי למעשה רוב רובם של החצרות החסידיות בגליציה לא קיבלו כל ביטוי בערב זה, מלבד החסידות הבלעזאית, שרבים מחבריה נמנים דווקא על יוצאי הונגריה ורומניה הטראנסילבנית,
קחו למשל את שושלת באבוב המעטירה, שפעלה בגליציה החל מימי האדמור המהר"ש הראשון ועד לעלותו על המוקד של בנו הקדושת ציון הי"ד, ותקומת החצר מחדש בארה"ב באירופה וישראל לאחר השואה ע"י האדמו"ר המהר"ש השני זצ"ל, תנועת באבוב סחפה אחריה אלפי בני נוער ובני תשחורת חסידים ואנשי מעשה, הקימה רשת ישיבות מפוארות על אדמת גליציה ותרמה תרומה משמעותית לעולם הנגינה החסידית,
ב. חצר דז'יקוב שהיתה תל תלפיות לציבור החסידי, החל מימי האדמו"ר רבי אליעזר מדזי'קוב בנו האמרי נועם ונכדו העטרת ישועה, שספריהם הפכו לנכסי צאן ברזל בעולם החסידות, עד לאדמו"ר האחרון רבי אלטר יחזקאל הי"ד שנספה בשואה, גם דז'יקוב העשירה את עולם הנגינה החסידי בשלל יצירות מפוארות המושרים עד היום בעיקר בויז'ניץ, לאחר שהאדמו"ר האהבת ישראל היה חתן בבית דז'יקוב,
ג. חצרות הצדיקים לצאצאי בית צאנז שהפיחו רוח חיים בכל גליציה, הלא המה הצדיקים משינאווה, סטראפקוב, גורליץ, קאלשיץ, צעשינוב, ז'מיגראד, שבצילם הסתופפו אלפים,
ואם כבר בגליציה החסידית עסקינן, מן הראוי לתעד את גדולי התורה החסידיים שחיו ופעלו בגליציה, כהגאון האדיר המהר"ש ענגל, המהרש"ם מבערז'אן, רבי מאיר אריק, הגאון מטשעבין ואחיו החזון נחום, ועוד עשרות רבנים מפורסמים חסידיים שהאירו את שמי עולם התורה ממקום מושבם בגליציה, כדוגמת הגאון הצור יעקב מפרוביז'נא,
אכן, היה יכול להיות ערב מרתק לחובבי ההיסטוריה הגליציאנית, אך במקום זאת נערך בסופו של דבר ערב סגור לקהל, למעריצי חצר אחת ויחידה מגליציה, ובסימן יובל שנות הנהגה לאדמו"ר שלא הכיר את אביו הגליציאני, אלא את אמו ההונגריה ילידת העיר סאטמאר ההונגרית וממלחמת העולם הראשונה תחת שלטון רומניה,
נבקש בזאת להבא לדייק בפרסומים, כמו כן לפצות את יהודי גליציה בערב יייחודי משלהם,
בכבוד רב
א. גאליצייאנער