שלום וברכה מורי ורבותי!
ערב שבת שלום, שבת פרשיות מטות ומסעי.
ושימו לב טוב!
בפרשת מסעי עובר הקדוש ברוך הוא יחד עם עם ישראל, על ידי משה רבינו, על כל ארבעים ושתיים מהתחנות אותן הם עברו מרגע יציאתם ממצרים ועד התקרבם לשערי ארץ ישראל.
ארבעים ושתיים תחנות מיותרת לכאורה, שהיה צריך העם הזה לעבור בגלל חטא המרגלים, וחוזר עליהם הקדוש ברוך הוא אחת לאחת.
וכי למה, מדוע?
ומדוע ה'לא מדלג על הפרשיה הזו, ונזכור את התחנה הראשונה ממנה יצאו עם ישראל ממצרים, התחנה האחרונה, הלא היא ארץ ישראל, ונשכח מכל מה שקרה במהלך הדרך?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
הקדוש ברוך הוא אומר לכל אחד ואחד מאתנו: "אל תחיה באשליה שנגזר עליך להיכן להגיע ולא דרך אילו תחנות להגיע אל היעד".
נגזר עליך: "מה'מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ", אין משהו שקורה בלי כוונה.
גם אם טעית בדרך, גם אם היית צריך לבצע פניית פרסה לאחר עשרה קילומטרים, זה קורה בגלל שהקדוש ברוך הוא רצה שתהיה פה והוא כיוון אותך למקום הזה. וגם אם לעולם לא תבין מדוע, תסמוך עליו שהוא יודע מה קורה פה, והוא יודע מדוע אתה אמור להיות פה, וישנה תועלת מסוימת כל שהיא לך או לאחרים ועל ידי זה גם לך, כאשר הגעת למקום, לתחנה ולטעות הזו".
אומר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל: "ארבעים ושתיים המסעות אותן עברנו יחד, מכל אחד מהם קיבלתם משהו, מכל אחד מהם השתפרתם, מכל אחד מהם ניתן לכם כח מסוים שלא היה ניתן להעניק לכם אותו במקום אחר. כאן הייתם כלי קיבול המתאים לאותו כח, לאותה רמה גבוהה".
כאשר אתה מבין שכל תחנה שאתה עובר בחיים היא חלק מההצלחה שלך, אתה לעולם לא מתאכזב מכך שהתחנה הזו היא לא התחנה האחרונה.
אתה גם לא מתאכזב מכך שהחנייה פה היתה ארוכה יותר. אתה בכלל לא מתאכזב מכך שבדרך אל היעד היית אמור לעבור ארבעים ושתיים תחנות, כי אתה מבין שכל תחנה היתה בעצם מתנה ואתה אמור להודות על כל אחת ואחת מהן.
זה נכון אז, זה נכון גם היום, זה נכון ברוחניות וזה נכון גם בגשמיות.
בכל תחנה שהעביר אותך הקדוש ברוך הוא, ישנה מתנה שהיית מקבל אך ורק בתחנה הזו, בין אם אתה מודע לה ובין אם לא.
ברכת שלום ומבורך ממני ומכל צוות החיזוק היומי העולמי האוהב, מעריך, מוקיר ומעריץ ומה לא?...
וברוכים תהיו!