↧
מרן האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו על משמעות קריאת ספר דברים
↧
מרן האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו על התקנה בקהילת 'שובה ישראל'בכל שבת לקרא את ספר דברים
↧
↧
על חודש אדר ומשמעותו
רבנו האר"י הקדוש מפרש ואומר, שכל החודשים של השנה הם בבחינת אברי הראש; חודש תשרי כנגד הגולגולת, חשון וכסליו כנגד האזניים, טבת ושבט כנגד העיניים וחודש אדר כנגד החוטם (האף), בו תלוי חוש הריח.
והנה ידוע מה שמובא בספרים הקדושים, שאומרים הלל בראש חודש משום שמצאנו שרמז דוד המלך בתהילים במזמור ק"נ: ״הללויה הללו אל בקודשו״, י"ב פעמים "הללו"כנגד י״ב חודשים. ולכן כופלים ״כל הנשמה תהלל יה״, מפני שנה מעוברת כנגד שני חודשי אדר. וכך מוצאים שבחודש אלול תוקעים בשופר, משום שאם ניסן הוא ראש חודשים כנגד ה״הללו״ הראשון, יוצא ש"הללוהו בתקע שופר"כנגד חודש אלול (השישי).
וכך מובא בגמרא (ברכות מג:): אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: מנין שמברכים על הריח שנאמר "כל הנשמה תהלל יה"איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח.
אם כן, חודש אדר על פי דברי רבנו האר"י הוא כנגד החוטם (האף), וידוע שכל האברים של האדם חטאו בחטא עץ הדעת ונהנו מאכילתו, חוץ מדבר אחד זה הריח. האדם הראשון בחטאו, באוכלו מעץ הדעת, הזיק והשפיע לכל אברי גופו, חוץ מדבר אחד - מהריח, הריח נשאר זך ונקי ולא חיללו באוכלו מעץ הדעת.
וזה הכח המיוחד שיש בחודש אדר, שחודש אדר כנגד החוטם ולכן חודש זה הוא זך ונקי.
ולכן המן הרשע עמד וניסה בחודש אדר לפגום בחודש הקדוש הזה, וכן כל דרכו של המן היה לפגום ולעורר מדנים על עם ישראל, ביקש שמרדכי ישתחווה אליו, אפילו שכל העולם השתחווה להמן, דבר זה לא סיפק אותו, הצער הגדול שלו שמרדכי לא כורע ולא משתחווה.
ומדוע כעסו היה כל כך גדול על מרדכי? משום שמרדכי היה, אף הוא כמו חודש אדר, כנגד הריח, כדברי הגמרא: מרדכי מן התורה מנין שנאמר "מור דרור" (סוגי בשמים).
וזה היה מלחמתו של המן, לפגוע בכוח של הריח, ולכן גם ציווה לעשות עץ גבוה חמישים אמה. ומדוע דווקא חמישים אמה? משום ששער החמישים הוא כנגד הריח, ובני ישראל בארץ מצרים נפלו למ"ט שערים והמ"ט שערים האלו הם כנגד כל האברים שחטאו באכילת עץ הדעת, והכח האחרון שנשאר שלא נפלו לנ'שערים זה כח הריח שנשאר זך ונקי.
והנה, נבוא ונקשה, מה זכה החוטם-האף, שלא נהנה מאכילת עץ הדעת? אפשר לפרש ולומר עפ"י המובא בפרק שירה: אילנות שבשדה אומרים "אז ירננו עצי היער מלפני ה׳ כי בא לשפוט את הארץ" (דברי הימים א טז, לח).
ויש להבין, למה בחרו אילנות לומר שירה בפסוק זה דווקא? ועוד, למה הם משבחים ומהללים את הקב״ה שבא לשפוט את הארץ, הרי במשפט אדם חרד לגורלו, אז מה השיר והשבח של האילנות שמשבחים ומהללים את הקב״ה שבא לשפוט את הארץ?
אלא, בבריאת העולם הקב״ה ציוה את הארץ "תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי למינו" (בראשית א) ורש״י פירש, שביקש הקב״ה מהארץ שיהיה טעם העץ כטעם הפרי, אבל הארץ שינתה מדברי הקב״ה ולא עשתה כן, אלא רק פרי עם טעם פרי, ולא שהעץ יהיה לו טעם של פרי. והנה קשה, איך האדמה חטאה בחטא הראשון ולא שומעת בקול הקב״ה שציוה אותה שתוציא עץ בטעם הפרי? אלא אמרו חז״ל: אדמה לשם שמים התכוונה, אמרה האדמה: אם האדם שעתיד להיווצר מהאדמה יחטא, עונשו יהיה קשה: איך לא שמע בקול אלוקים, אבל אם אני האדמה אחטא ראשונה ולא אשמע בקול אלוקים, כשאדם הראשון יחטא, יטען ויאמר לאלוקים: אני לא אשם, האמא - האדמה, שממנה נוצרתי, היא חטאה ראשונה ואני הלכתי בעקבותיה. ולכן האדמה לשם שמים התכוונה, שלא שמעה בקול אלוקים לעשות עץ בטעם הפרי. ולכן זו השירה שהאילנות שרים כל יום להקב״ה "אז ירננו עצי היער מלפני ה׳ כי בא לשפוט את הארץ". הארץ שמחה מתי שהקב״ה בא לשפוט את בריותיו והאדם ממליץ על עצמו ויש לו פתחון פה שנברא מהארץ שחטאה, הארץ והעצים שמחים שמקילים עוונות בית ישראל.
וכך גם אדם הראשון, כאשר הקב״ה בא לדבר איתו, אחרי שחטא ואכל מעץ הדעת, התורה הקדושה אומרת, שהאדם הראשון הסתתר אחרי העץ, וצריך להבין, מה יעזור לו שהסתתר אחרי העץ, וכי אדם הראשון לא ידע שמלוא כל הארץ כבודו של הקב״ה? ומה יעזור לו שמסתתר אחרי העץ? אלא, האדם הראשון הסתתר בטענתו כלפי הקב״ה: אני לא אשם שאכלתי מעץ הדעת, קדם לי לחטוא העץ שלא עשה כדברך.
והנה, במה מיוחד החוטם מכל האברים? אלא ידוע שבבריאת העולם הקב״ה לקח מהעפר ממקומות רבים וברא את האדם, והעפר שבו נברא החוטם של האדם נברא מעפר שהיה ליד עץ אתרוג, וידוע שעץ אתרוג לא חטא בחטא האדמה שלא קיימה "טעם העץ כטעם הפרי", אלא באתרוג גם טעם העץ כטעם הפרי, ולכן הכח של החוטם, של הריח הוא כח גדול ביותר.
ואחד הסימנים שידעו מי זה מלך המשיח, על ידי זה שיבוא אדם ובכח הריח יוכל להבין ולדעת דברים.
והנה, חודש זה חודש אדר, אשר אנו עומדים בראשיתו, חודש של גאולה והצלחה וכל הצלחה שיש לאדם במשך השנה, שורשה הוא מחודש אדר, כדברי הגמרא:
״הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהם אדר״ ו״משניכנס אדר מרבין בשמחה״.
↧
החיזוק היומי - לאהוב, איך עושים את זה?
↧
ההתחזקות היומית - אנגלית
↧
↧
2 דקות של הלכה
↧
ההתחזקות היומית
↧
*השולחן וסוד הגלגול וארבע יסודות* מפי רבי דוד חבושה הי"ו
↧
זמני כניסת ויציאת השבת בצפת
↧
↧
'הצוואה' - פרק המשנה היומית לע"נ רבינו אהרן יהודה לייב ב"ר נח צבי זצוק"ל - מסכת חלה פרק ב
משנה ב עֲפַר חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁבָּא בַסְּפִינָה לָאָרֶץ, חַיָּב בַּמַּעֲשְׂרוֹת וּבַשְּׁבִיעִית. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהַסְּפִינָה גוֹשֶׁשֶׁת. עִסָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְמֵי פֵרוֹת, חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וְנֶאֱכֶלֶת בְּיָדַיִם מְסוֹאָבוֹת:
משנה ג הָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וְקוֹצָה חַלָּתָהּ עֲרֻמָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְכַסּוֹת עַצְמָהּ, אֲבָל לֹא הָאִישׁ. מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עִסָּתוֹ בְּטָהֳרָה, יַעֲשֶׂנָּה קַבִּין, וְאַל יַּעֲשֶׂנָּה בְטֻמְאָה. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יַעֲשֶׂנָּה בְטֻמְאָה וְאַל יַעֲשֶׂנָּה קַבִּים, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוּא קוֹרֵא לַטְּהוֹרָה, כָּךְ הוּא קוֹרֵא לַטְּמֵאָה, לְזוֹ קוֹרֵא חַלָּה בַשֵׁם וּלְזוֹ קוֹרֵא חַלָּה בַשֵׁם, אֲבָל קַבִּים אֵין לָהֶם חֵלֶק בַּשֵׁם:
משנה ד הָעוֹשֶה עִסָּתוֹ קַבִּים וְנָגְעוּ זֶה בָזֶה, פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה עַד שֶׁיִּשּׁוֹכוּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הָרוֹדֶה וְנוֹתֵן לַסַּל, הַסַּל מְצָרְפָן לַחַלָּה:
משנה ה הַמַּפְרִישׁ חַלָּתוֹ קֶמַח, אֵינָהּ חַלָּה, וְגָזֵל בְּיַד כֹּהֵן, הָעִסָּה עַצְמָהּ, חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וְהַקֶּמַח, אִם יֶשׁ בּוֹ כַּשִּׁעוּר, חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וַאֲסוּרָה לַזָּרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמְרוּ לוֹ, מַעֲשֶׂה וּקְפָשָׁהּ זָקֵן זָר. אָמַר לָהֶם, אַף הוּא קִלקֵל לְעַצְמוֹ וְתִקֵּן לַאֲחֵרִים:
משנה ו חֲמֵשֶׁתרְבָעִים קֶמַח, חַיָּבִים בַּחַלָּה. הֵם וּשְׂאוֹרָן וְסֻבָּן וּמֻרְסָנָן חֲמֵשֶׁת רְבָעִים, חַיָּבִין. נִטַּל מֻרְסָנָן מִתּוֹכָן וְחָזַר לְתוֹכָן, הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין:
משנה ז שִׁעוּר הַחַלָּה, אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. הָעוֹשֶׂה עִסָּה לְעַצְמוֹ, וְהָעוֹשֶׂה לְמִשְׁתֵּה בְנוֹ, אֶחָד מֵעֶשְׁרִים וְאַרְבָּעָה. נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק, וְכֵן הָאִשָׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה לִמְכּוֹר בַּשׁוּק אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. נִטְמֵאת עִסָּתָהּ שׁוֹגֶגֶת אוֹ אֲנוּסָה, אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. נִטְמֵאת מְזִידָה, אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר:
משנה ח רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נִטֶּלֶת מִן הְַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא. כֵּיצַד, עִסָּה טְהוֹרָה וְעִסָּה טְמֵאָה, נוֹטֵל כְּדֵי חַלָּה מֵעִסָּה שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ וְנוֹתֵן פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה בָאֶמְצַע, כְּדֵי שֶׁיִּטּוֹל מִן הַמֻּקָּף. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:
↧
הרב גלויברמן איחל לנתניהו שיעביר לו את השרביט למלך המשיח
↧
מפגן תמיכה בראש הממשלה
↧
שקרן ושמו יאיר לפיד
↧
↧
דברי האדמו''ר בקאמרון לחברים מקשיבים בסעודת ר''ח אדר פה לאנדאן ה'תשע''ח
הנהגת ה'בימי אחשורוש היתה הנהגה של הסתר פנים כמו שנאמר בגמרא "אסתר מן התורה מנין? ואנכי הסתר אסתיר", דבר בולט במגילה ששם שמים אינו מופיע בה, ולכאורה דוקא בנס כזה של פורים, שהיה בדרך הטבע, היה צורך להדגיש ולכתוב שם שמים, להראות ולגלות הנס שנעשה ע"י הקב"ה, אלא הסיבה לכך היא כדי להראות עד כמה היה הנס הסתר בתוך הסתר, וכדי להכניס את קורא המגילה לאותה החויה של הסתר פנים, שיצטרך לדרוש ולחפש את דרכי ה'הנעלמות שרקמו את הנס,
קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עֹשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה, והקיום הזה הוא בעצם השלמת קבלת התורה שאמרו מתוך אונס נעשה ונשמע בתחתית ההר כאשר כפה עליהם הקב''ה הר כגיגית. ובימי הפורים חייב אינש לבשומי עד דלא ידע ומבטל עצמו ושכלו לרצונו יתברך כשמשים עצמו כמדבר מתקיים בו וממדבר מתנה שהוא מתן התורה הקדושה ופרים הוא תחילה וראש לזמן חרותנו שמפורים ואילך הם ימי השואלים ודורשים בהלכות הפסח כי עסק לימוד פרטי המצוות הוא קיומים וכבר הזכרנו עניין השאלה והדרישה בבחינת שאלה שהוא איה מקום כבודו ודרישה הוא בסוד קראוהו בהיותו קרוב.. ועתה גם מצאתי להזכיר שפשוטם של דברי חז''ל הם שאנחנו חייבים לקבל על עצמנו להתחזק ולדקדק בימי הפורים באשר קיבלנו מכבר לבל תבטל שמחת הפורים מצווה קלה שנצטווינו בין אדם למקום ועל אחת כמה וכמה לשמור מכל משמר מצוות שבין אדם לחברו
וה'יעזרנו למען כבוד שמו להרבות בתחילת חדש אדר מתוך שמחה וחדוה כרצנו וכרצון יראיו אמן כן יהי רצון
↧
ענה לליצמן בבלה בלה בלה
↧
עצרת מספד על ראשי ועד הישיבות
↧
לפיד יצאת שטינקר
↧
↧
כיצד מרקדים לפני הכל(ב)ה
↧
החנות היחידה בב"ב ובפרט ברחוב ר"ע יכולה להניח בכל שעות היום סחורה על המדרכה הבעלים יגאל גואטה
↧
שנים אוחזין בכלה - שני חתנים בבעלזא התארשו עם אותה כלה
↧