זה חוזר על עצמו שוב ושוב, אבסורד הזועק לשמים, עושים עסק מן הקטנים הפשוטים מי שלא הגיעו לקרסולי הקרסול של מנהיגי כלל ישראל שמהם מתעלמים. אף אחד בימינו לא חושב עוד על היארצייט של אברהם אבינו, יצחק, יעקב, ואפילו משה רבינו פרט לחברא קדישא שעוד זוכרים אותו בז'אדר, לא נמצא את מי שעושים מזה ענין. נמצא כמעט את רשימת כל מנהיגי כלל ישראל איך ששכחו אותם ביארצייט שלהם, אפילו אהרן הכהן שהתורה מציינת את יום פטירתו ויודעים היכן הוא קבור לא עושים ממנו ענין ולא נמצא את מי שיכתבו בעיתונם כי השבת הקרובה היא שבת אהרן הכהן. לעומת זאת נמצא איך שעושים ממי שהיו בקושי סבלים אך עם תואר של אדמו"ר או ראש ישיבה מהם עושים אלילות
נמצא עוד משהו המוכיח עד להיכן הרחקנו שאיננו קולטים עוד היכן אנו חיים ועם מה אנו מתמודדים. בעבר כל מנהיגי כלל ישראל ציינו את חולשתם, אין כמעט מי שלא היתה לו חולשה, יותר נכון לכולם היה, והתורה מציינת אצל אחד יותר ואחד פחות, כולם בלי יוצא מן הכלל חטאו בענין זה או אחר, אפילו שהגמרא אומרת שאסור לומר כי חטאו או מי שאומר כך טועה, אבל מציאות היא התורה רוצה שנדע מה קרה. ומדוע? מפני שאין דבר כזה שלמות, כולם בלי יוצא מן הכלל לא היו שלמים, והסיבה, מפני שלא יתכן שיהיה בן אנוש שהוא שלם, זה מה שאמר הקדוש ברוך הוא לאחר המבול כי הגיע למסקנה כי בן אנוש אינו מסוגל להיות שלם, ולכן הוא לא יכלה עוד את העולם כפי שעשה לפני המבול. התורה רוצה שנלמד ונבין, כי מנהיגות אינה נמדדת ב'שלמות'אלא ב'הנהגה'במעשים, בדברים שהם נחוצים להנהגת כלל ישראל, ואין בכך כל פסול, יהודה למרות שעשה מה שעשה, ולכאורה הילדים היו צריכים להיות ממזרים, מפני שלקח על עצמו אחריות למעשיו ולא חיפש תירוצים ולא זרק על אחרים, התורה מתעלמת מכל זה, והוא זכה להיות המלך של כלל ישראל
אבל בואו וראו מה קורה בימינו, איני יודע את התאריך המדוייק מתי זה התחיל, אבל לפחות בסביבות מאה שנה ויותר, שאין עוד דבר כזה מנהיג שיש לו 'עבירות', כולם 'שלמים', לא תמצא סיפורים על רבנים ואדמורי"ם שחטאו ולמרות שחטאו מאחר והיו להם את תכונות המנהיג הם הנהיגו את ישראל. היום כשאתה מדבר עם מישהו על האדמו"ר שלו הוא האדם השלם, תנסה חלילה לומר לגערער או בעלזער או ויזניצער כי הרבי'ס שלהם פה ושם משהו לא בסדר עימם וכי אינם שלמים, יהרגו אותך במקום, איך אפשר לומר דבר כזה. ככה אצל כולם, אנו מאמינים כי הרבי'ס וראשי הישיבות היו שלמים, למשל, החזון איש ולהבדיל אלף אלפי ורבבי הבדלות הרב שך תלמידיהם נשבעים כי הם היו 'שלמים'כל מה שעשו זה תורה ואסור להרהר אחר מעשיהם
גישה זו היא גישת הנצרות, היא זו שהמציאה את ה'שלמות'באדם, הצהירה כי האליל שלהם שהם מכנים אותו הבן של האלוקים הוא שיא השלימות אין בו פגם כלשהו לא נמצא אצלו עבירות כלל. היהדות דחתה וסלדה מגישה זו והוכיחה כי אין שלמות באדם, וזה כולל את כל מנהיגי היהודים, ואין זה פוסל אותם מלהנהיג את כלל ישראל
כאן מונח החורבן של ימינו, לא עוד היהדות שהיתה, בנו משהו חדש, המפרידה אותנו מכלל ישראל. בעוד שבכלל ישראל המנהיגים היו בני אנוש והיו להם חולשות כל אחד בתחום אחר, היום יש לנו מנהיגי כיתות, שהם עולם אחר, הם דומים יותר לנוצרים מאשר לעם היהודי
זה מה שמסביר, מדוע השבת הקרובה היא עבור הליטאים שבת החזון איש ולהבדיל הרב שך שהיו מנהיגי כיתות, ולא מזכירים כלל את רחל אמנו שזה יום היארצייט שלה שהיתה אם כלל ישראל שהיא בחינה אחרת לגמרי
אני משתדל בכל כוחי זה ארבעים שנה להחזיר את היהדות החרדית למקורות, לחזור לכלל ישראל, לשבור את הכיתות, לדעת להבחין בין מנהיג כלל ישראל למנהיגי כיתות, וחשוב שיידעו את חולשותיהם של המנהיגים מפני שאז הם הופכים למנהיגי היהודים. כל עוד נרצה להוכיח כי הם היו שיא השלימות, פירושם של דברים כי אנו בונים נצרות חדשה, ובזה חייבים להלחם ובכל הכח
כן, העולם הליטאי בונה נצרות חדשה, כאשר הם עושים מכל מיני יצורים 'שלמות'כאילו שהם היו מנהיגים ללא חולשות ללא חסרונות. יצויין, כי ישנם היום חסידויות שעושות כך, אבל זה לא היה המקור החסידי, אז הרבי'ס זעקו כי אינם מתאימים לתפקידיהם מפני שהם עברו עבירות כאלו ואחרים וזה מה שעשה אותם למנהיגים אמיתיים. העולם הליטאי של ימינו מתעלם ממנהיגי כלל ישראל ולא עושה מהם ענין כלל, חשוב להם הרבה יותר מנהיגי כיתות, מפני שאז הם יכולים לעשת כרצונם לבנות 'השקפה'משלהם העוקפת את ההלכה, וכך להשתלט על חלקים מתוך הציבור שלהם.
חיים שאולזון
