מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
כאשר בא אליעזר לבית לבן פתח ואמר: עבד אברהם אנכי פירוש הדבר: אני הגבאי הראשי ואין לכם מה לדאוג, אני אקבע מי הממשיך
אבי ז"ל היה אומר: 'ורבבה כצמח השדה', יש רבי'ס שהם כצמח השדה, היינו, כשטומנים אותם באדמה צומחים 5 חדשים
אבל יש אנשים שכשטומנים אותם באדמה נחשך העולם והחלל עצום כי אין עוצמה כזאת בנמצא ורק אחת לדורות רבים יורד כזה חידוש לעולם
וזה קרה שבוע שעבר כאשר רבינו הגדול אור העולם עצם את עינו ונסתלק בסערה השמימה
.להלן דברים שכתבתי בגליון והם מעט מן המעט כי הלב נכלם ודומע והיד רוטטת וממאנת להישמע ללב שמסרב להאמין כי הדור חלף ומה שהיה כבר לא יהיה.
כאבה של ירושלים
ירושלים עיר הקודש כואבת ומתאבלת על כי איבדה את מחמדיה עם הלקחו בסערה השמימה של רב האי צדיק גאון וקדוש אור העולם אשר הציל את ירושלים והקים בה עולה של תורה ה"ה מרנא ורבנא רבינו הגדול רבי נתן יהודה לייב מינצברג זצוקללה"ה
בנוהג שבעולם, ככל שחולפים הימים הלב נרגע כדברי חז"ל ג'לבכי ז'למספד וכו'וגזירה על המת שישתכח מן הלב, אבל במקרה דנן, ככל שהימים חולפים הכאב רק מתגבר, מיום ליום אנו קולטים יותר ויותר את גודל האבידה ועוצמת החיסרון.
די לפתוח אחד מתוך 20 הכרכים של יבול ספריו 'בן מלך'ולחוש את הכאב והדקירה בלב על כי המאור הגדול הלזה איננו עוד ופסק המעין הגדול באר המים החיים והזכים אשר פיכו בקרבנו מעל יובל שנים.
יכלה הדיו ותלאה היד, תקצר היריעה מלהביע שמינית שבשמינית מן המתחולל בלבנו בהעלותנו על זכרוננו את יובל השנים שזכינו לאורו.
כל תלמיד ותלמיד מתוך כאלפיים תלמידיו יוכל למלאות קונטרס מרגשותיו ומתחושותיו כלפי רבינו זצ"ל, הלא היה לכל אחד כאב כרב וכחבר ממש.
עוד חזון למועד להעלות עלי ספר את מפעלותיו הכבירים וגישתו המיוחדת והמופלאה בתחומים רבים, אך אציין בקוצר היריעה כמה נקודות מתסיסת רגשותיי הסוערים.
שבת יארצייט שבת לך לך
גולת הכותרת שזכינו במשך עשרות שנים שהיינו נוסעים בחורי ואברכי הקהילה, בראשות רבינו זצ"ל לרגל שבת לך לך באתרא קדישא מירון, זה התחיל בעשרות אברכים ובשנים האחרונות כ-1500 נפש כ"י, בחינת 'והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד'ומרוב הרגל לא הערכנו די את המעין השופע שהרוונו רבינו במשך השבת שמילאה את נפשנו לכל השנה, לא ניתן לתאר כלל במילים את תחושות הרוממות של בן מלך בשבת כזו, משער אני כי רבינו דיבר ודרש במשך יותר מעשר שעות, וכמעט לא ראינו שינה לעינינו.
מדי שנה היו אורחים שהזדמנו לאותה שבת במירון מציצים מן החלונות ונמשכים ונדבקים למקום במשך שעות ארוכות, והם שהפתיעו אותנו כאשר היו מביעים את התפעלותם ממה שעיניהם רואות ואוזנם שומעות והנפש אינה יודעת שבעה, עד כי היו שואלים אותנו אם יודעים אנו להעריך את גודל יקרת חלקנו שזכינו לדבר הגדול והנשגב הזה.
אירע ואברך אחד כ"כ התפעל מהמחזה עד כי חיבר חוברת שלימה וקרא לה 'שבת שכולו שבת'ובו מתואר תחושותיו והמיית נפשו.
כמה מופלא הדבר כי שבת יארצייט של רבינו זצוק"ל יחול מדי שנה בפרשת לך לך, בחינת 'נוצר תאנה יאכל פריה'.
קהל עדת ירושלים
רבינו היה ביישן ומסוגר בטבעו וכלל לא חפץ במלכות זו, וגם כאשר קיבל עליו את עול הנהגת הישיבה לאחר הפצרות מהגה"צ רבי אברהם לייב קליין זצ"ל והרה"ח ר'יוסל אייכלר זצ"ל מייסדי 'ישיבת המתמידים'כלל לא תיכנן ושיער שזה יגיע לאן שהגיע, תחילת הדרך היתה הצלת צעירי הצאן בני ירושלים שלא יפלו לזרועות הציונים ודעות כוזבות ופיתויי הרחוב, וחפץ ה׳ בידיו האמונות הצליח להצמיח קהילה קדושה ונעלה מטובי בני ירושלים של מעלה, קהילת קודש מלאה חכמים וסופרים פארי ירושלים עיה"ק.
ממלכת 'בן מלך'
לא קלה היתה דרכו ולא סוגה בשושנים, הנהגתו ברמה והצלחתו המוכחת היו לצנינים בעיני קיצונים אשר קינאו בהצלחתו הגדולה והחליטו לעשות הכל להשמיצו ולהכפישו, והחלו לסלף את דבריו ולהוציא מתוך אלפי הקלטות שיעוריו זעיר פה זעיר שם, ופירסמו חוברת בשם 'כאבה של ירושלים' בחושבם כי בכך ישברו את רוחו וישביתו אותו ואת קהילתו, ואף קיוו כי הציבור יקנה את הבדייה, וכדי להשלים מזימתם ניסו להחתים רבנים נגדו. ופנו לרב אחד מחשובי מרביצי התורה בדורנו ותיארו בפניו את ה'פשע'הגדול המתחולל בירושלים וכו'וביקשו ממנו להוסיף שמו וחתימתו על הדף המלא מחאה ותקיפה, אותו רב ביקש שהות של זמן מה למורת רוחם ושלח את בנו הגאון לבקר את רבינו ולתהות על קנקנו מבלי להגיד לו את מטרת בואו, ומאת ה'היתה זאת כי אותו אברך בחושיו החדים קלט מיד את אשר לפניו, וקיבל מרבינו כמה מקונטרסיו, והאברך נדלק בלהבת קודש ופנה אל ראשי הקהילה ותמה: יש לכם כאן אוצר בלום של תורת אמת שעוד לא נראה כבושם הזה ואינכם מזכים בזה את הרבים? הלא עתידין אתם ליתן את הדין.
החל האברך לפעול ולהפעיל את בני הקהילה, אמרו לו: 'קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא', וכך יצא מאת ה'שגילגלו זכות ע"י זכאי וכבר זכה רבינו ועולמו ראה בחייו בצאתם לאור של עשרים כרכים מספריו 'בן מלך'המאירים את העולם, ולפי ההשערה, יש חומר בכתובים ובקלטות ליותר מ-50 כרכים, ויה"ר שנזכה שלא יבוש המעין וימשיכו להדפיס ולהפיץ ספריו.
הלא תדעו כי ערב פסח אחר חצות, כהכנה לליל שימורים, אם תקחו את ספר 'בן מלך'על חג המצות ותעיינו בו תגיעו לליל הסדר באופן הרבה יותר נעלה ומרומם, וכי ינטו צללי ערב החג ותעיינו בהקדמה של כרך 'בן מלך'על 'שיר השירים'יזלו עיניכם דמעות התרגשות מדבקות בבורא יתברך, ובכן תבואו אל המלך מלכו של עולם אל ליל הסדר כדבעי.
נקודת האמת
מי ששהה במחיצתו וינק מאור תורתו ידע אל נכון כי עיקר עבודתו והנקודה המרכזית של כל עמלו היתה האמת הצרופה ממנה לא הסכים לנטות ימין ושמאל והיא היתה נר לרגליו, ומכח אותה חתירה אל האמת הקים את כל היקום הזה, וכל המעיין בתורתו ומוסריו ובחין אל נקל כמה דרש וחתר אל האמת ומכחה האיר לנו תמיד לאמר: מהאמת לא מפסידים ומהשקר לא מרויחים, לא יתכן שיצא נזק מדבר מצוה ולא יתכן שתבא תועלת מדבר עבירה.
לפני שהיגרתי לארה"ב באנו להיפרד ממנו, קרא רבינו לבני שיחי'ואמר לו: בוא ואתן לך מתנת פרידה שתזכרני תמיד, ונתן לו את החוברת 'כאבה של ירושלים', וברבות הימים שמעתי מהגאון רבי אברהם דוב אויערבאך שליט"א רבה של טבריה, כי רק כאשר ראה את החוברת הנ"ל הבין את גדלותו ועצמתו של רבינו זצ"ל.
לא האמינו מלכי ארץ
הלב מסרב להאמין, כל יום שחולף מגביר את הכאב והגעגועים, אוי, כמה נתגעגע את המתיקות הזאת ואל החיוך הלזה, הזמן עמד מלכת, חללו של עולם התרוקן כליל ודרכי ציון אבלות, והנחמה היחידה היא מורשתו הענקית וספריו המלאים תוכן והדרכה לכל מצב ולכל חג ומועד, וכאשר יתכווץ הלב והגעגועים העזים של כל תלמיד שחש אליו יותר מאב ואח יתקפונו, נתרפק את ה'בן מלך'ונשקוק את דבריו ויערפו עלינו טל של תחיה ונראה בדמיוננו כאילו בעל המימרא חי וקים כי דבריהם הם הם זכרונם.
וזרח השמש ובא השמש
בימי האבל של השבעה על רבינו בשב"ק וירא ראינו את דברי רש"י על הפרשה: 'כל המעמיד בן צדיק כאילו אינו מת', זכינו והניח רבינו בן צדיק, ברוך מרדכי היהודי, יזכהו השי"ת להנהיג הקהילה ברמה ורוחו של אביו הגדול יחופף עליו וזכותו תעמוד לנו להגאל במהרה ותחיית המתים אמן.
המצפה לישועה
ישראל אהרן קלצקין
