החיים השלו'לכ'מנהלי ומלמדי מוסדות החינוך במדינת אנגליא.
זה חדשים רבים שהיהדות החרדית במדינה זו הם במבוכה גדולה לרגלי הצעת חוק של הממשלה אודות הלימודים בכל בתי החינוך במדינה כולל גם בתי חינוך שלנו בתי חינוך החרדיים, הן התלמודי תורה לבנים והן בתי חינוך לבנות. הממונים בזה הם ועד בשם ''אפסטעד''שהם כת שונאי הדת הכופרים בהקב''ה ומשאת חייהם שכל החינוך באנגליא יהי'לפי דעתם והם מכריזים בגלוי שכוונתם לעקור אמונת התורה בחינוך בנינו ובנותינו.
הם השתלטו על משרד החינוך של הממשלה ועל פי דעתם נעשה החוק החדש המכוון להדריך את התלמידים עד לכפירה גמורה ביסודי תוה''ק לאט לאט עד, לעבור על שלוש העבירות החמורות.
לצערינו המו''מ אודות פשרות לא היה לו שום מציאות על פי דין תורה ובאשר התכנית כבר חדר עמוק לתוך המוסדות והרוח כבר הולך ומשתנה לרעה ושום דעת תורה ופסק לא ניתן בזה, וצבור גדול הולך ומוחה, ובלבול הדעות בצבור הולך ומתבלבל, נתבקשתי ע''י תלמידי חכמים ויראי ד'להודיע מהו חוות דעת תורה בזה. ויהי ד'בעזרי.
אכן הדבר הזה נידון בהרחבה בפסקי ראשונים, תחילה מן הרמב''ם ושאר ראשונים בכמה מקומות ואחריהם גדולי האחרונים, וההשקפה ומסקנת כולם שכיון שכוונה הסופית של הגוזרים הוא לעקור עיקר אמונתינו הרי זו גזירת שמד ואסורים לשמוע להם שום דבר וחלילה לשנות דרך החינוך הישן, וצריך למסור נפש על זה, אפילו על ערקתא דמסאני. מכל שכן בנידון דידן שאין נצרך כאן ח''ו שום מסירות נפש אלא לעמוד על דעתנו שלא לשמוע להם ולהיות תקיפים בדעתנו שהדבר אסור לנו.
מקור הדברים האמורים הם בשו''ע יו'''ד סי'קנ''ז ושם בפתחי תשובה מביא מהרדב''ז ועוד וישנן בזה מש''כ הר"ן בסנהדרין וכתבו שכן יש בפירש''י, ובשו''ת רעק''א והחת''ס, והדברי חיים ועוד הרבה ספרי שו''ת וכתבי גדולים הידועים לתלמידי חכמים, אי אפשר למנות כולם במכתב זה. ואסתפק בדברי הרמב''ם שהם יסוד הדברים, וכל א'צריך לדעתם כי הם מיסוד אמונתנו.
בפירוש המשניות בסנהדרין הביא הרמב"ם את י"ג העיקרים לאמונת התורה וכתב כי כל העבירות שאדם עובר הוא נענש אבל נשאר בכלל ישראל מה שאין כן אם מסופקים אצלו אחד מן העיקרים הוא יצא מכלל ישראל כי אלה הם עיקרי אמונה.
בחמשה היסודות הראשונים הוא מדבר באריכות להאמין כי הוא יתב''ש הוא יחיד וקדמון ואין יחידות כמוהו והוא לבד ברא את העולם ועשה ועושה כל המעשים וכל זה הוא חיוב על האדם להאמין בבירור גמור תמיד.
והנה בהחוקים של הממשלה נאמר בסעיף הראשון כי אסור להאמין כן אלא צריכים ללמד לתלמידים שיש הרבה אמונות אחרות, וזו כפירה גמורה ר''ל והמקבל דבר זה יצא מכלל ישראל כאמור.
עוד ברמב''ם הל'עבודה זרה פ''ב האריך מאד באיסור לחקור אחר העבודות שלהם אפילו במחשבה וכל מי שעובר על זה כבר עבר על על הלאוין של עבודה זרה וכפר בעיקר ר''ל. ובין החוקים הנ"ל של הממשלה נאמר מפורש שמחוייבים ללמד כל פרטי עבודה זרה ושורש מנהגיהם,
עוד ברמב"ם ספר המצוות מ''ע ט'ז''ל ולא נתעהו לחשוב שכפרנו אע''פ שלבותינו מאמינים בו יתעלה וזאת היא מצות קדוש השם וכו'.
סוף דבר זהו דעת התורה והפסק דין ברור שאסור לשמוע להם לקיים חוקיהם אלה לגבי חינוך בנינו ובנותינו וכן אסור לומר להם, גם לפנים, כאילו אנו מקבלים דבריהם, אלא לומר להם בגלוי אע''פ שאנו מצווים לשמור חוקיהם בדינא דמלכותא דינא אבל לא מה שהוא נגד צווי התורה המפורשים כדאיתא בכל הפוסקים.
והמנהלים והמלמדים שליט''א עליהם מוטל האחריות בעבוה''ק להמשיך ללמד את התשב''ר בלי שום שינוי כלל,ואיסור להוסיף או להמעיט ואל יחשבו על קיום המוסדות כי המוסדות נבנו לקיום התורה ולא ח''ו לבטולה. ויחוס הקב''ה על שארית ישראל, ושומר ישראל שמור שארית ישראל ויגאלנו במהרה דידןותמלא כבודו את כל הארץ.
באתי על החתום
אליקים שלעזינגער
