"היום בתניא"יום ג'יד אדר
(תחילת פרק לד)
"האבות הן המרכבה":
פתגם זה מביע את גודל הביטול של האבות להקב"ה שהוא כביטול הסוס אל הרוכב עליו - ביטול שנבע מההכרה בענין "יחודו יתברך", "הנזכר לעיל"בפרק הקודם.
ויצוין, כי בפרק הקודם, מבוארת מעלת האמונה ביחודו יתברך (שהיא כח מקיף) הקימת אצל כל יהודי. ואילו כאן ההדגשה היא, שאצל האבות חדרה ההכרה ביחודו יתברך, לדעתם ולשכלם ולכל כחותיהם הגלויים.
בביטול זה היו האבות שרויים כל ימיהם לעולם, ללא כל הפסק, אפילו לשעה אחת בלבד. "ואחריהם", אחרי האבות, היו שרויים בביטול נעלה זה "כל הנביאים, כל אחד לפי מדרגת נשמתו והשגתו, כשמדרגת משה רבנו עליו השלום עולה על כולנה".
...
במעמד הר סיני:
עם הגיילויים הנעלים שהיו בעת מתן תורה, זכו ישראל למשהו "מעין"מה שזכו האבות - שגם בהם יתגלה בכחותיהם הגלויים (בדעתם ובשכלם), ענין יחודו יתברך האמיתי.
אולם, בעוד שהאבות, היו "מרכבה"כל ימיהם לעולם גם בכחותיהם הגלויים. הרי שישראל "לא יכלו לסבול", שגלוי זה (שזכו בו בעת מתן תורה) ישאר בהם בתמידות (ובאותה ההרגשה). וכהבעת חז"ל באומרם "שעל כל דבור ודבור פרחה נשמתם".
ולכן מיד נאמר לישראל, "לעשות לו משכן ובו קדשי קדשים להשראת שכינתו", השראה המבטאת את גילוי יחודו יתברך. שכן, באופן זה הם יוכלו "לסבול"ולקבל מעין מה שהתגלה להם במתן תורה. וכנאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם - בתוך כל אחד ואחד".
...
ולאחר שחרב המקדש:
חז"ל אמרו כי "מיום שחרב המקדש, אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה" - ומשמעות הדבר, שההלכה הערוכה לפנינו, אינה כוללת כיום רק את ההוראות להתנהגות האדם בפועל. אלא, מתגלה בה ועל ידה מאז החורבן, גם ענין יחודו יתברך, כדוגמת השראת השכינה שהיתה בקדשי הקדשים אשר במקדש.
...
לשמוח ולהודות על חלקו:
המתבונן בענין "יחודו יתברך האמיתי". אל יפול ברוחו, בראותו שאינו "מרכבה"כאבות. אלא, לאחר שהוא קובע עתים לתורה, שבזה הוא נעשה "משכן ומכון ליחודו יתברך". עליו לשמוח ולהודות לה'על חלקו, שזכה להיות "אושפזיכן לגבורה" - בעל האכסניא המארח בביתו את הקב"ה, את השכינה, "פעמים בכל יום". בשעה שהוא לומד "כפי העת והפנאי שלו. ו"כמסת ידו אשר הרחיב ה'לו" (= כמדה המוטלת עליו בהתאם לאפשרויותיו).
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא"לחבריך.
בתודה ובברכה!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז'שבט תש"פ. ולעילוי נשמת אמה, חמותי מרת פרידה לוין ע"ה נפטרה ג'שבט תש"פ. יהי זכרן ברוך.
ולע"נ אמי מרת שרה ע"ה בת הרה"ח ר'חיים משה ז"ל אלפרוביץ', נפטרה פורים דפרזות תשנ"ט. יהי זכרה ברוך.
