יוסי גרין ואברהם פריד בישיבת 'חכמי לובלין'לפני 25 שנה!
יוסי גרין ואברהם פריד בישיבת 'חכמי לובלין'לפני 25 שנה!
↧
יוסי גרין ואברהם פריד בישיבת 'חכמי לובלין'לפני 25 שנה!
יוסי גרין ואברהם פריד בישיבת 'חכמי לובלין'לפני 25 שנה!
↧
הינוקא מסדיגורא בביקור אצל אחיו הגדול
↧
↧
האדמו"ר מבעלזא בהדלקת נר חנוכה בצעירותו
↧
תחבורה ציבורית בשבת תוך כדי המאבק על מתווה הכותל
קורה משהו שחייב תשומת לב. עושה רושם כי הם עושים זאת בכוונה בשביל להעביר את התחבורה הציבורית בשבת תוך כדי שיהיו עסוקים עם מאבק על מתווה הכותל. שימו לב, כאשר עוכרת ישראל הכריזה כי היא נערכת לשינויים בכותל, תוך כדי עוכרת ישראל אחרת ממפלגת העבודה מיהרה להודיע כי היא מיד מתחילה במאבק על תחבורה ציבורית בשבת. הציבור שלנו עסוק מאוד עם מתווה הכותל ואפשר בהחלט להבין, אבל הבעיה היא שלא יצלח מאבק כפול, אי אפשר יהיה להוציא המונים באותו זמן
השאלה שאני מעלה כאן הוא עתיד השבת. האם מותר יהיה לאפשר למרב מיכאלי להעביר את ההחלטה כי מתירים תחבורה ציבורית בשבת מתוך תירוץ כי עסוקים עם מתווה הכותל, או שכבר עכשיו עלינו להכריז ולהודיע כי נוציא לרחוב מיליון איש לפחות שייאבק נגד תחבורה ציבורית בשבת
מה שטוב גם במתווה הכותל וגם בעניין השבת, הדתיים לאומיים עמנו בענין ואפשר לנהל מאבק בהיקף גדול, אבל מה עושים בשביל שלא לפספס את השבת. החשש שלי הוא שמתוך מאבק על מתווה הכותל יעבירו בשקט החלטות בענין התחבורה הציבורית בשבת
אסור לשכוח, כי מאז ההדלקה במירון כשגרמו שאלפי יהודים יחללו שבת, מצב השבת הולך ומתדרדר וחובתנו לעשות הכול להציל כמה שרק אפשר. החשש הגדול הוא בגלל שאותם שלא חזרו בתשובה מצב השבת בישראל יילך ויחמיר ובמיוחד עתה כאשר מתכננים להעביר החלטה כזו תוך כדי מאבק על מתווה הכותל
חיים שאולזון
↧
ש"ס אידן
↧
↧
שלעכטע געשעפטן
מאת יהודי פשוט
בין בני יהודי הדור הישן של עירי שופרון שבהונגריה היה מהלך הסיפור הבא:
מעשה בבן עניים תלמיד חכם שזכה לשם טוב ונתמזל מזלו להשתדך לבתו של גביר וקיבל סכום הגון של מעות שיתחיל לסחור בהם.
ומששמע בבית המדרש שהסוחרים מתכוננים לנסוע ליריד הגדול בלייפציג לקח גם הוא צרור כספו בידו והצטרף לנוסעים והשתכן שם באכסניה מכובדת כדרך הסוחרים.
משהריחו הסרסורים כי יש כסף לאדון עטו עליו כזבובים והוא נהג כדרך שלימדו חותנו הקשיב בדרך כבוד לכל אחד ואחד עד שאמר לו שהוא נוטה להימנע מסחורוך שאינו בקיא בהם..
עד שנטפל לו הערום שבהם בצאתו מבית הכנסת ושאלו כבאגב שמא יאמר לו האדון מאיפה הוא בא וכמה משלמים עבור הערינג הגון במקומו?
משזה השיב לו שמדברצן שבארץ הגר הוא בא ומשלם במקומו שלושה קופיקות להעירנג בינוני, תפס אותו סרסור ראשו בין כפותיו וקרא: ראה נא ראה איזה פלא של השגחה פרטית שנתקלתי בך.. וקודם שארחיב אנא תבטיח לי בהן צדקך שלא תשיח במסחר שהצעתי לך לאיש מבני מקומך עד שתגיע לביתך בשלום כי חברא חברה איך ליה וחושש אני לבל יקלקלו הסרסורים האחרים והגוי יעלה את המחיר. ובכלל נאמר שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין וכו׳..
כי שפר עליך מזלך שאציע לך בסחורה שאתה יודע ומכיר יפה בטיבה ושתעשה בו בעזרתו יתברך עשר על אחד, כי רק לפני כשעה נודע לי מסוחר הולנדי גדול שאיתרע והוא הוזעק לשוב מחרתיים למקומו ואם במזומנים אתה קונה הוא ימכור לך קרונות של הערינג שיתחשבנו לך כארבעה העריג קלאס א לכל קאפעק, ואם לא יוודע סודנו לצרי העין אתה שב למקומך בשעה טובה ועושה הון רב..
אותו אברך נפתה ולמחר כבר הלך עם הסרסור אל מקום ההולנדי אצל הרכבת ובדק יפה יפה את הסחורה וירא כי טוב העריג מעולה וטרי וקנה ארבעה קרונות עמוסי העריג הולנדי במזומנים שהיו לו.
אלא שהימים ימי תחילת האביב היו ובינתיים זרח השמש ונתחמם האויר השלג נמס ועד שנמצא לו קטר של רכבת והביאו למקומו התחממו הקרונות והסחורה נתקלקלה ובהגיע אותו ביש גדא לעירו נשמט מהרכבת המיוחדת שהביאתו ונס על נפשו מסירחון הדגים. כך שב למקומו באין כסף ואין סחורה והיה משרך דרכו לאורך הרחובות עקב בצד אגודל כי למה יחפז לביתו להודיע חרפתו כי מר יהיה לו מאשתו ואוי לו מחותנו..
וכך דשדש מיודענו קודר וחפוי ראש ברחובות עירו ומתבונן בבתיה וחצרותיה עד שעבר אצל כיכר פסל הבתולתא קדישא שהעמידו הנכרים ליראתם. נתן דעתו על צער עצמו ועל עצבונה של אותה ריבה האוחזת בממזר שהמליטה ועוד הסתכל בה ארוכות בעניים של חמלה עד שאמר לה:
דומה את עלי שכנה יקרה שגם את השקעת כל כספך בהערינג מקולקל..
נזכרתי בסיפור זה כאשר ראיתי צילום של של הסאדיגורצ׳יק זעירא היושב על כסא אביו בארמון שהניח לו חבוש בקולפיק יקר שביקרים וכל סייסי בית אבא ניצבים עליו אך הבעת פניו קודרת ועיניו כבויות וכולו אומר אי נחת וזעם כבוש כאחד שהשקיע גם הוא את כספו בהערינג..
אז מתחיל להסתבר שמעשים כמעשיו הטובים של אותו שמענדריק לא בדיוק מרוממים את הרוח ומשמחים את הלב...
וגם אם נמצאו לו אנשים ריקים בעלי זרוע עדיף לאדם שינהג באימא ובאחים בקמצוץ של אנושיות.
יהודי פשוט
↧
רגעים של השבוע - פרשת וישלח
רגעים של השבוע - פרשת וישלח
א. והשביעית תשמטנה
זה תופס אותך מספר דקות לאחר יציאתך משדה התעופה בדרך העולה ירושלימה; שלטים גדולים, בצבע ירוק כמובן, המכריזים בגאווה מעל שדות או פרדסים: "כאן שומרים שמיטה". השנה היא שנת "שמיטה"בארצנו הקדושה, שנה בה אין לעבד את האדמה בשום צורה, וכל היבול הוא 'הפקר'. מצוה חשובה מאוד מתוך 'המצוות התלויות בארץ', אותן זוכים לקיים יושבי ארץ ישראל.
הרבה טעמים נאמרו במצוות השמיטה, ובסיסם ועיקרם האמונה בקב"ה שהוא בעל-הבית האמיתי והנצחי!
האמונה חזקה מכל ניסיון כלכלי, והיא מרגשת מחדש כל שבע שנים. כשביקרתי אצל אחת מאחיותיי, ראיתי בחצר שלט עם כתב ילדותי העומד במרכז קבל עם ושכנים, ומודיע כי הפרחים הגדלים אצלם בגינה הם 'הפקר'. תמימות ואמונה פשוטה.
ב. כותל התפילות
"הגענו בזמן לשדה התעופה הישן של ישראל, ולהפתעתי נאמר לי כי אין מקום בטיסה. ניסיתי לברר מה קרה, אך הם התחמקו לענות, עד שגיליתי שהם פשוט מכרו יותר כרטיסים ממספר המקומות שיש במטוס. כעסתי מאוד, וניסיתי בכל כוחי לשנות את המצב, אך ללא הועיל. ניגשתי אל אבי וסיפרתי לו את הסיטואציה, ולפליאתי הוא נשאר שליו ורגוע. פקיד בכיר של חברת אל-על ניגש אלינו, ניסה להצטדק בשם החברה, והציע פיצוי של חדר מלון יוקרתי עד לטיסה הבאה הביתה ללונדון. אבא דחה את הרעיון וביקש רק לנסוע לכותל המערבי. כשיצאנו הוא אמר לי: "יודע אתה מדוע כך אירע לי? כי הפעם בביקורי בארץ הקודש לא הספקתי להתפלל במקום הקדוש, הכותל המערבי".
אבי היקר שיחי'סיים את סיפורו, שקרה לו בצעירותו עם להבחל"ח אביו הצדיק ע"ה, ואני נזכרתי מיד כי עדיין לא התפללתי בביקורי הפעם בכותל המערבי. הבנתי מה עליי לעשות, ובלי שהיות הגעתי אל שריד בית מקדשנו. תפילתי הייתה הפעם שונה ומיוחדת יותר.
ג. הווי מקדים שלום לכל אדם
היא סיימה לסדר את ענייניה בבניין משרדים ממשלתי, והזמינה מונית. כשהנהג, רוסי חביב וחייכן כבן חמישים, ראה את כתובת היעד, הגיב: "אהה, אני מכיר את הבניין שלכם. גרתי פעם ברחוב הסמוך. ומול הבניין שלכם גר הרב הראשי לרוסיה, הרב בערל לאזאר, נכון?"
הוא עצר לרגע, פתח סדק בחלון כדי להכניס מעט אוויר קריר, והמשיך: "פעם, לפני הרבה שנים, כשבני היה עוד ילד קטן, הלכתי איתו הביתה. והנה אני רואה מולי את הרב לאזאר. זיהיתי אותו מיד, הרי הוא אדם ידוע פה ברוסיה. החזקתי ביד בני, וכשעברנו לידו על המדרכה הצרה, משך אותי הבן פתאום, ובטעות נתקלתי ברב. הרגשתי אי-נעימות ומבוכה, והתכוננתי להתנצל, אך אני רואה את הרב מחייך אליי חיוך רחב, ומברך אותי ואת בני לשלום.
זה עשה עליי רושם כביר. הרב-הראשי-לרוסיה-בעצמו פנה במאור פנים גדול כזה אליי, אל אדם לא יהודי ולא מוּכָּר שעבר לידו. ועוד אדם שנתקל בו באמצע הרחוב... ראיתי בחיוך שלו את ההיפך הגמור ממה שייחסתי עד אז לאנשים מכובדים ברמה שלו: הוא היה אנושי, לבבי ועממי. והיה אכפת לו לגרום לי נעימות, גם ובמיוחד לאור התקרית הלא-נעימה.
כל הדרך הביתה הסברתי לבני את הסיטואציה שהתרחשה. רציתי שיזכור את מה שקרה וייקח דוגמה כיצד צריך להתנהג. ומאז אני אוהב ומכבד את היהודים, וכך גם חינכתי את ילדיי: לכבד כל אחד ולאהוב את העם היהודי. ואת הסיפור סיפרתי למכריי פעמים רבות".
צלצול טלפון קטע את דיבורו של הנהג, הנוסעת, השליחה אלה וורזוב, ענתה בקצרה לטלפון. "סליחה, גבירתי, באיזו שפה דיברת עכשיו?" - שאל הנהג כשסיימה את השיחה. "בעברית" - ענתה.
"אז גם את יהודייה?! זכות גדולה בשבילי להסיע אותך, שכנה של הרב לאזאר וגם יהודייה!" - הכריז הנהג בהתרגשות, בעודו מחנה את המונית בפתח הבניין שלה.
היא הודתה לו, המומה, כשהיא מבינה שאת כל דבריו סיפר, עוד לפני שידע שגם היא בת לעם היהודי!
שמעתי מכלי ראשון את הסיפור שאירע השבוע, ושאלתי את הרב שליט"א אם הוא זוכר את המאורע. הוא הגיב בענווה: "אני לא זוכר שזה קרה, אבל ההוראה מהסיפור הזה מחייבת אותנו…"!
ושוב נוכחתי לראות, כי כמו אבן שנזרקה למים ועדיין יוצרת גלים-גלים, כך גם חיוך אחד וברכת שלום קצרה ונשכחת, כמה רחוק, תרתי משמע, הם יכולים להגיע!
ואל התמונה השבועית: התפילה היוקרתית
שעת הצהריים הלכה והסתיימה מהר מהצפוי. ניגשתי אל השומר החביב בפתח הבניין, והתעניינתי היכן יש בית כנסת באזור. "רד ישר בהמשך הרחוב כמה דקות, פנה ימינה והבט שמאלה, תראה בעצמך". יצאתי, הלכתי והופתעתי.
שכונת 'הרצליה פיתוח', השכונה היוקרתית במערב העיר הרצליה, ואני מוצא בה השבוע את עצמי, מלווה קרוב משפחה, שעבר טיפול רפואי במדיקל סנטר, המשקיף לחוף הים התיכון.
בהמשך לחנויות יוקרה וצמוד לחניון עם רכבים נחשבים, עומד וניצב לו בית כנסת, שלכבוד השכנים החשובים, רוב התפילות עדיין נערכות בחצר הקדמית של המקום. ועל-אף שהמקום פתוח, ישנם כאלו המקפידים לבוא עם מסכה על פניהם, כמו שמזמן שמעתי, שככל שיש לך יותר כסף, הפחד מהקורונה מפחיד יותר...
דקות ספורות לפני זמן תפילת מנחה, זורמים אל המקום אנשים שונים ומגוונים, וכל אחד מהם מרגיש בו נעים. בית כנסת הוקם בתרומתו של הנגיד מר יצחק מירלוושילי, מידידיו הקרובים מאוד של הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, ומגדולי תומכי הפעילות היהודית ברוסיה. המקום שוקק חיים, הרב סמג'ה, חסיד חב"ד המשמש כרב בית-הכנסת, מקבל את פניי בסבר פנים יפות, ומציע כל עזרה שאצטרך.
הכל נמצא במקום: כוס קפה, לצד שיעור תורה בין מנחה לערבית, כיפות וספרייה תורנית עשירה, ואתה יודע ומרגיש את אחדות עם ישראל ומסירותו של הרבי למען כל אחד מהם.
גוט שבת!
שייע
↧
א״ל רב לרב המנונא אם יש לך היטיב לך.. (גמ. עירובין ע״ד)
מאת יהודי פשוט
מאחר שראש ישיבת טלז שיצא בהתקפה על הגבירים החיים בגבולות יכלתם לא עיגן דבריו במאמרי חז״ל, על כן אני מתיר לעצמי שלא להסכים עם דבריו.
השתכנעתי יותר מסיפור המסופר על אחד מהאדמו״רים הגדולים שבא לפניו חסיד שנתעשר בעושר מופלג והרבי היה מדריכו כאחד הבקיא לעילא בהנאות עולם הזה ותענוגותיו, הלבוש ההדור והמפנק האוכל הטוב והנסיעה בעגלה הרתומה לארבעה סוסים וחופשה מפרק לפרק במעיינות המרפא ואם הוא נוסע מחוץ לעיר לסייר עסקיו אל ישוב בידיים ריקניות כי שמחת הנשים בתכשיטים וכו׳ וכו׳.
והיה אותו גביר שומע ומתמיה הלמה כה חשוב בעיני הרבי המסתגף שהוא יחיה חיי תענוגות כאחד הנסיכים. עד שאמר לו הצדיק: כי אוי יהיה לענייים אם העשירים במעלתך יסתפקו במה שאני מסתפק בו.. ואתה אם תיהנה מעשרך כפי שהוריתיך יכאב לך כאשר תראה בצערם של העניים שאפילו לצרכי חיי גופם אין להם ויהיו עיניך יפות במעט שתתן להם..
אמת, ראיתי בני עליה שחיים כעניים ומפזרים לתורה ולצדקה כמעלת עשרים אבל הם מועטין, (וגם הם לא נמלטים מטינות האשה ובני המשפחה על אשר נמנע מהם רמת החיים שהם יכולים להרשות לעצמם)..
והלוואי וידעתי שהעשרים אלף הדולאר שהגביר המופלג יחסוך כאשר יטוס כמונו הדלפונים יגיע לתמיכה בתלמידי חכמים עניים.. כי נסיון החיים מורה שלא כן הדבר, כי העשיר שילמד לחסוך בעשרות האלפים שהוא מוציא על נוחותו יספור בדקדוק יתר את המאות שהוא מפזר לצדקה ומה הועילו חכמים בתקנתם..
ידענו כאן בעירנו הרבה יהודים נאים שהתעשרו בעושר מופלג בעסקי הנדל״ן והמשיכו לחיות כבימי עניים ומרודם וצדקתם עמדה באותו מידה, ומאז שהביאו חתניהם וכלותיהם קמעא קמעא את ההשפעה של יהודי אמריקה פנים חדשות באו לכאן.
בראש וראשונה משפחות חרדים אין קץ מתפרנסים כבר בשופי מכו״כ ענפים של החיים הטובים שלא היו עולים על הדעת בקהלנו לפני עשרות שנים, וגם אם אנחנו רחוקים עדיין במתן הצדקה ממעלת יהודי ויליאמסבורג וכל מושבות החרדים באמריקה בכל זאת פנים חדשות באו לכאן וההשגות במתן הצדקה עלו בכמה וכמה מדרגות.
ובאשר לנושא הספציפי של המטוסים הפרטיים, דומני שאלה מאפשרים לבעליהם לרכוש ולנהל עסקים במדינות רחוקות מבתיהם. וכי איך יעלה על הדעת שאדם התלוי בטיסות מסחריות יטוס וישוב מדי לילה לביתו, שהוא עניין אשר ראוי שהרבנים וראשי הישיבות יזרזו עליו.
וגם בנושא השמחות לא הייתי מעודד צניעות מופרזת וההתבלטות איננה מידה נאה נאה גם בהקשר שכזה. אלא שהאדם יקיים שמחותיו ויפנק את אורחיו כמקובל בחוגיו ויקריב קרבנו לה׳ לתורה ולעניים באותה מידה של רחבות.
והשורה התחתונה היא, שהלוואי ונתקן מעט קט מהצריך תיקון דחוף בחיי הכלל בישיבות ובמוסדות החינוך, ואנחנו עוד רחוקים מרחק רב עד שנתפנה לחשוב על הרגליהם הפרטיים של אחינו שנתברכו בעשירות, יוסיף ה׳ עליהם כהנה וכהנה, אמן
יהודי פשוט
↧
והמחמיר תבוא עליו ברכה (א)
מאת: חרדי בעולמו
אחרי שהבאת כאןחומרא מבית יתד נאמן, ואחרי שכתבתי כאן, בתוך הדברים ובדרך אגב, על כך שהמברך ברכת 'שהחיינו'על דבר שאינו מתפעם ממנו, הריהו מסתבך עם 'לא תישא', הרפלקס החרדי שלי התקומם נגד עצמי, משתי סיבות. גם שאני טוען על משהו שכך נוהגים כולם, שאולי הוא טעות (וזה הרי כפירה ממש, להעלות אפשרות שגדולי הרבנים בדורנו טועים במשהו) וגם משום שאני טוען-לכאורה שלא לברך, שזו בודאי קולא עד כמעט הפקרות ורפורמיות. (וגם צריך לקיים הבטחתיבל"נ לכתוב על חיבוב החומרעס במחוזותינו)
מִשֶּׁיִּסְּרוּנִי כִּלְיוֹתָי, החלתי לחשוב קצת על מושג הקולא והחומרא ולנסות להבין מהי נטית הנפש שבי להחמיר בכל דבר שעולה בְּפָנָי. גם להבין מה בעצם מוגדר אצלי, אוטומטית, כחוּמְרָא ומה מוגדר אוטומטית כקולא. וגם להבין מה מקור הנטיה הזו (והרי אינני חושד עצמי ביר"ש חלילה - שהרי איני בעל גאווה :)) . שאלה נוספת היא, האם אני ער תמיד לעניין שיש 'צד שני'לחומרא שאני נוקט?
לא אוכל לומר שירדתי לשורשי הדברים (אבל, 'אין יאוש בעולם כלל') ומ"מ אי אלו דברים התבהרו לי וחשבתי שאולי יש גם מי מהקוראים שהנושא יכול להיות מעניין לו.
התגלית הראשונה והעיקרית שלי (להפעם) היתה, שהגדרת החומרא והקולא אינה נגזרת מההגדרה ההלכתית שלהן. כלומר, אין מתנהל בתוכי דיון הלכתי מעמיק להבין האם לעשות או לְהִמָּנַע זה 'נכון'יותר, כך שהצד השני הוא 'קולא'. ניקח כדוגמה את נושא ברכת שהחיינו הנ"ל. איני יודע האם לברך שהחיינו (כפי המקובל) זו חומרא או שזו בעצם קולא גדולה באיסור 'לא תישא'*.
מה שמגדיר לי, אוטומטית, שזה חומרא, זה אם זה קשה לי או לא נוח לי. כלומר, כל דבר שהייתי מעדיף שלא לפעול כך ואני בכל זאת אפעל כך (נגד רצוני) יוגדר אצלי אוטומטית כחומרא. כאשר אני 'מקל', פירושו שאני עושה מה שיותר נוח וקל לי.
איני יודע איך הדברים התחילו (והאם אצל כולם זה כך) אבל מניח שההנחה היא שהרצון הטבעי והזורם שלי הינו תמיד לעשות פחות טוב ואני צריך כל הזמן לעשות נגד טבעי ויצרי. כך, גם כשאיני מבין את שורשי ההלכה, עצם העובדה שאני רוצה לעשות משהו, כנראה שההלכה, או היהדות, דורשים ממני הפוך. (במאמר המוסגר. בהתאם, התלבטתי אם גדוילי האדמורי"ם, שמכל הספרונים והשבועונים ידוע לנו שהם רוצים אך ורק טוב עוד משחר ילדותם, האם אצלם העסק עובד הפוך? האם אצלם ההיענות למה שהם כן רוצים זה ה'חומרא'? אם זה אכן כך, אז זה פותר לי כמה קושיות גדולות. וד"ל).
יש עם ההנחה הזו קצת בעיה, כי בעלי תשובה 'טריים'ממש נהנים מכל ברכה. בשבילם זו הזדמנות 'לפגוש את הקב"ה', כך שהם יזדקקו להגדרה אחרת. מן הסתם עד שיתעוררו לחשוב בזה, כבר יהיו בתוך תוכי החברה החרדית, כך שהשאלה כבר לא תהיה רלוונטית עבורם (כמו שמקובל לומר במחוזותינו, שבעל תשובה נחשב כנקלט בציבור 'שלנו', כשהוא מתחיל לדבר בחזרת הש"ץ).
השאלה השניה (מה מקור הנטיה להחמיר) עדיין צריכה אצלי תלמוד. אני מניח שלשונות כמו 'וירא שמים יחמיר ע"ע''והמחמיר תבוא עליו ברכה''בעל נפש יחמיר על עצמו'והאינטונציה בה נאמרו לנו הדברים, הביאוני להבין, לחשוב ולהרגיש, שככל שאני 'מחמיר'יותר, כן אני 'צדיק'יותר וקרוב יותר לקב"ה. נו, מי לא רוצה להיות יר"ש וקרוב לקב"ה??
אמנם, וידויו של רס"ג תמיד הציק לי ('את אשר אסרת התרתי ואת אשר התרת אסרתי') אבל המפגש עם הוידוי הנ"ל הינו רק לעיתים וגם נאמרו בו תירוצים אין ספור (כמצופה), שעיקרם הוא ש'לאסור את המותר'זו לא באמתעבירה שיש לשוב ממנה, אלא רק כסניף/כגורם לעבירה האמיתיתשהיא התרת האסור. כמו במקרים אחרים, ריבוי התשובות רק מעיד שהקושיא חזקה יותר מהתירוצים (והרי כך הורגלנו ללמוד כל 'אי נמי'שבתוספות, שהתירוץ השני חולק על התירוץ הראשון. כלומר שהתירוצים בעצם שוללים את התירוצים הקודמים וכו'וד"ל ואכמ"ל).
בהיות שארכו כאן המילים, רק אסכם. מה שעלה בינתיים הוא זה: ההגדרה של חומרא, אינה הגדרה הלכתית, אלא כל עשיה נגד מה שהייתי רוצה לעשות, נקראת חומרא וכל חומרא שאני נוהג, אני מוחזק בעיני עצמי כיותר צדיק.
חרדי בעולמו
* לכאורה, חז"ל כבר הגדירו לנו את ההימנעות מברכה כקולא, בכך שאמרו 'ספק ברכות להקל'שמשמעו שאי אמירת הברכה הינה קולא. אלא שהדברים עדיין צריכים תלמוד. (הרוצה, יעיין בברכות נד: ובתוד"ה ואימא ובתוס הראש שם. וכו')
↧
↧
אברהם בנימין זילברברג - של נעליך כשאתה משמיץ את רבי אלימלך בידרמן
מאת תלמיד של רבי אלימלך בידרמן
תגובת המשגיח ר'אברהם בנימין זילברברג על מסע הר"י מגור:
בשובו מארה"ב התייחס אברהם בנימין זילברברג בישיבה גבוהה שפתי צדיק - חצור לנהירת האלפים בשבת תולדות לאהל של קהילת הממורמרים ואמר;
תופעה חדשה באה לעולם, מיילך בידרמן, מאסף המון עם להילולת הבת עין בצפת. דרך חדשה בעבודת ה', הולכים לקברים אוכלים ושותים. מעולם לא שמענו כזאת, לא זו הדרך ולא זו העיר.
'אותו האיש'הגיע לאמריקה, ואלפים אלפים מבני אמריקה צבאו על פתחו וגדשו את האהל בו התקיימו הארועים.
קדושי עליון שהו באמריקה באותה עת, מפיטסבורג ומסדיגורא ולא היתה אליהם כל נהירה ואילו ל'אותו האיש'היתה נהירה עצומה, איך עלתה כזאת בישראל???
הביאור לכך הוא כי אמריקה היא סמל המתירנות, כאשר רק שמעו באמריקה כי הופיע בגבולם רב שיתיר להם אייפונים ויאפשר להם לפרוץ כל גדרי קדושה - ששו ושמחו כל האמרקנים עמא ריקא לקראתו בהמוניהם.
לכבוד אברהם בנימין זילברברג
מילך בידרמן?
אתה הזמנת את ר מילך להפגנה בבני ברק על הפגיעה בבית הכנסת בערד
אתה הפעלת עליו לחץ שיגיע
אתה מראשי הועדה הזמנת את ר מילך לשבתות של האיחוד בחפץ חיים שהגבירים יגיעו לשבת עם ר מילך וככה אתה תצליח לגייס כסף
הועדה ואתה מזמינים את ר'מילך לישיבות גור לחזק את הבחורים פתאום ר'מילך פיתח דרך חדשה
שהיו צריכים לגייס לקרן היתומים ממשפחת ה..
אתה לחצת שר'מיילך ידבר בבית חנוך זיברט
בפתח תקווה
בני ברק
אברהם בנימין אין לנו מלים עליך רק אכזר
שאתה נתת למחנובקה את אולם הסמינר גור להיתפלל בחגים כדי לעצבן את בעלזא היה לך מותר
עכשיו לרבי ממחנובקה אסור לדבר עם ר שאול
אתה שנים לקחת צד נגד הרב שטיינמן ור שמואל קיבל אצלך כבוד
לשני אסור לפגוש את היריב שלך
↧
הבנש"ק מענדי ראטה - דברים חוצבים על ביקורי האדמורים
↧
על 'המבשר'להחליט את מי הוא מייצג
כאשר פתחו את 'המבשר'הכריזו בקול רעש גדול כי הוא ישמש פה לכל מי שאין לו את זה ב'המודיע'. זו הסיבה מדוע כל כך הרבה תמכו בעיתון. אבל מה שקרה במשך השנים, גם 'המבשר'נמנה על מחרימי כל כך הרבה קהילות על פי חשבונות פוליטיים ולא קולטים כי הם יורים בעצמם
אין מנוס אלא להזהיר כאן את ראשי 'המבשר'שיחליטו לאן פניהם. אם אינם משרתים עוד את תפקידם חייבים להקים עיתון יומי חרדי חדש. אין היום שום בעיה של כסף, זו לא תקופה שקשה להשיג כסף. אם הייתי בארץ היה קם עיתון חדש למען כל מי שמוחרמים ב'המודיע'ו'המבשר'. זה נראה לכאורה מוגזם, ציבור כל כך קטן יחסית כאגודת ישראל יש להם כבר שני עיתונים ויגיע שלישי, אבל מאותה סיבה מדוע ש'המבשר'יצא לדרך'חייבים היום להקים עיתון חדש שייצא לדרך
אם ראשי 'המבשר'חושבים שהמצב הזה לא יפגע בהם וכוונתי ל'שלומי אמונים'הם טועים. מספר המוחרמים הגדול קרובים יותר להם. ישנן כל כך הרבה קהילות שהן מוחרמות והדרך היחידה לעשות סוף למצב הזה להקים עוד עיתון שימלא את התפקיד האמיתי
עיתון חרדי צריך לדעת כי אסור לו להתערב במחלוקות פנימיות, עליו לשרת את כולם כל חלקי הקהילות בלי יוצא מן הכלל. אסור לשכוח כי היהדות החרדית מתפלגת, בכל שנה פילוגים נוספים, אי אפשר לברוח מזה, בכל הקהילות יש פיצולים וזקוקים בבחירות לכולם. המשך שיטת ההחרמות תגרום שתוקם סיעה כלל חסידית חדשה שתרכז את כל מי שמוחרמים ותראו איך שבתקופה קצרה זו תפרח ומהרבה סיבות וזה יוביל להקמת התארגנות פוליטית חדשה
בל נשכח, הסיכוי כי יורידו את אחוז החסימה הוא עתה גדול מבעבר גם סער וגם בנט מעוניינים בכך
חיים שאולזון
↧
תחרות של ש"ס אידן
מהפכה של ממש, פעם בחוגים החסידים לא מצאת תחרות בין קהילות למי יש יותר ש"ס אידן. היו מי שעסקו בתחום כמו צאנז ואחרים, אבל תחרות בתוככי קהילות ובין קהילות מעולם לא ראינו. ואולי טוב שפרצה מחלוקת בקהילות מסויימות מפני שרק בזכות המחלוקת כל קהילה מבקשת להוכיח שאצלהם יש יותר תורה
מה שהמום הייתי לראות השבוע איך שגם אצל החרדלי"ם יש תחרות ומבקשים להוכיח כי אצלם צעירים יודעים ש"ס, ואולי טוב כל מה שקורה, סוף סוף במקום לעסוק בעיתונים ובטינופת, עוסקים בש"ס
חיים שאולזון
↧
↧
ארורים עושי מעשים כאלה - יש הרבה ביקורת עליו אבל מעשים כאלו אסור שייעשו
אני מרגיש שאני חייב כאן חובת מחאה, מפני שלא הכול מותר. מותר לך לבקר את האדמו"ר הינוקא מסדיגורא, הציבור פקח את עיניו, ראינו זאת בשבועיים האחרונים בחו"ל ממה ששמעתי מאנשים שמעולם לא ראוהו קודם איזה רושם השאיר עליהם. אבל לא על זה אני כותב, הוא לא שווה שאפילו יתייחסו אליו, מי שמתנהג כפי שהוא מתנהג אסור לו לכהן כאדמו"ר, הוא מהווה דוגמא ראה לאיך לשפוך דם של אמא ואלמנה, איך להרוס משפחה איך לשפוך דם של כל כך הרבה במשפחתו, הוא לא שווה שבכלל יסתובבו לסיבוב שלו
אבל ראיתי השבוע דבר שהקפיץ אותי צעקתי כשראיתי זאת כי מי שעשו זאת הם רשעים ארורים. אין זה אומר שבגלל שאתה נגדו מותר לך לעשות מעשה שכזה. בימינו מאוד קל עם פוטושופ להחליף אנשים ולהציגם במקומות לא נכונים ומביכים, אי אפשר ואסור עוד להשתמש בתמונות כאילו שזה אמת ויציב בהחלט לא
הפעם מדובר בהשפלה נוראה, להציגו כילד שמביא לאדמו"ר האהרוני מסאטמאר מתנה משחק ילדים. הלה ביקש כנראה להביע בכך שזה מה שמתאים לרבי בגיל כזה, אבל הוא טעה טעות מרה. כאשר עושים פוטושופ כזה משרתים אותו לא פוגעים בו. מעשים כאלו הם בבחינת ארור מכה רעהו בסתר, כל מה שעושים בסתר הוא דבר חמור. כבר הבעתי דעתי הרבה פעמים שרק תחת שם מלא מותר לכתוב חריף ולבא בטענות קשות ואף להאשים. מי שמסתתר מאחורי שמות בדויים או כותב בלי שמות הוא רשע מרושע בעיני
חיים שאולזון
↧
הם היו משוכנעים כי הוא ידבר על האינטרנט ודיבר על כסף
כבר תקופה די ארוכה שהאדמו"ר מבאבוב 48 לקח לעצמו יחצ"ן שישנה לו את התדמית. בעיית באבוב 48 הייתה שהתדמית שלה הייתה של עמי הארצים קהילה שהיא פרקטית, הם מתכנסים שרים עושים טישים צבעוניים, זה מה שהבדיל אותם מן הקהילה האחרת שם התכנסו התלמידי חכמים, ובמשך השנים זה לא עשה טוב לבאבוב 48, ולכן הם חיפשו גימיקים משלהם עם מה לשכנע את הציבור כי הם לא רק עמי הארצים
היחצ"ן עובד, הוא מציג את האדמו"ר איך שהוא דואג ליתומים ואיך הוא מגיע למקומות שבדרך כלל אדמורי"ם לא מגיעים לשם, הוא מבקש ליצור לו תדמית של אדם שדואג לחסידיו ובמיוחד למי שזקוקים לו ברגעים אמיתיים
אותו יחצ"ן מנסה גם ליצור לאדמו"ר תדמית של קצת יותר פרומער, ולכן כאשר האדמו"ר ציווה על חסידיו כולם להתכנס במוצאי שבת היו משוכנעים שהוא הולך לתת דרשה על אינטרנט דבר שמאוד פרוץ בקהילתו. מה שטוב בבאבוב 48 האדמו"ר נותן לחסידיו חופש בהכול העיקר שבאים לתפילות לטישים זה מה שחשוב שם
במשך שעות היו ניחושים על מה הרבי הולך לדבר ואז קרה הדבר הכי פשוט וסביר, הוא צריך כמעט חמישים מיליון וביקש מחסידיו שכל אחד יגייס כמה עשרות אלפי דולרים על מנת שיוכלו לסיים את בניית המבנים הענקיים שהוא בונה בבורו פארק
כאן צריך להבין את התחרות. באבוב 45 בונים מבנה ענק מאוד משהו בהיקף אדיר, וחשוב לבאבוב 48 שהבניינים שלהם יהיו גמורים בזמן ולפני שבאבוב 48 יסיימו את הבניה
הסיפור הזה הזכיר לי את מה שקרה בשעתו בויזניץ בתקופת ה'ישועות משה'. כולם היו ערוכים ומוכנים לסליחות. הגבאי סימן כי הרבי נכנס ואז במקום לגשת לעמוד הוא ביקש מהציבור לשבת הוא רוצה לדבר, ואמר כי הוא זקוק למיליונים להחזקת המוסדות וביקש כי כל חסיד יגייס סכום כסף גדול על מנת שיסיימו את הבניה. צריך להבין כי לרוב הציבור ההוא אין ולא היה סכומים כפי שהרבי ביקש מהם. ולא עברו כמה שבועות ולצד ביתו של האדמו"ר מכונית חדשה יקרה כזו שעולה הון עתק. בבאבוב זה אותו מצב, מפני שהאדמו"ר ממשיך לחיות כמו מלך טס במטוסים פרטיים ועל חסידיו הוא יזרוק התחייבויות למרות שאין להם סכומים כאלו
חיים שאולזון
↧
אלו הם הקנאים וסובביהם רודפים את הראב"ד ו'העדה החרדית'שותקת
אם הם היו נאבקים לסלק את הראב"ד מ'העדה החרדית'חצי צרה. לא שמענו מעולם שמי שלא אוהב פסק של בית הדין של קהילה שהוא שייך לה שילחם במי שפסק אחרת מכפי שהוא מבין ורוצה. אבל אפשר אולי יהיה להבין מדוע הוא רוצה שיביאו דיינים אחרים קנאים יותר ויפסקו לא על פי הלכה אלא על פי צו הקנאות וה'שיטה', הרבי הדיין אינו בעל הבית להחליט מה מותר ומה אסור, הם הקנאים להם הסמכות הסופית להכריע בכל נושא וענין
בימים אלה רודפים נורא את ראב"ד 'העדה החרדית'הגאון רבי משה שטרנבוך בבית שמש ולא נשמע את ראשי 'העדה החרדית'מפרסמים מכתב מחאה או לפחות יוצאים בהודעה נגד אותם רודפים. והסיבה? מפני שהם מפחדים מהקנאים, הם לא רוצים שיקרה להם מה שקורה להרב שטרנבוך
זו הייתה פני 'העדה החרדית'במשך הרבה שנים וזו סיבת אי הצלחתה. למי שלא מכיר את ההיסטוריה, 'העדה החרדית'על פי מספר ימיה בירושלים היא הייתה צריכה להיות היום רוב מנין ורוב בנין, והם הולכים ופוחתים ולא משתלטים על ירושלים. כן, הם משתלטים על כמה שכונות בכח אבל לא יותר מזה. רוב הציבור שלה במשך השנים עוזבים אותה מפני שאינם רוצים חינוך כזה. הילדים והבחורים במקום שיישבו וילמדו לומדים מה זה להפגין ולזרוק אבנים, יום יום הם עוסקים בהפגנות ומלחמות ברבניהם, חינוך שהרס אותם והם סובלים מכך. אדם שפוי מחפש כל דרך לברוח מהם
שפיכת דמו של הגר"מ שטרנבוך רק מפני שהוא פוסק אחרת מן הקנאים זועקת לשמים, ומה שחמור מכל אין מי היום ב'עדה החרדית'שיש לו את הכוח להתייצב ולהילחם ביצורים הללו
חיים שאולזון
↧
שתיקת העיתונות והאתרים החרדים מסייעים למעשים הכי חמורים ביהדות החרדית - הם מבטיחים חסינות לפושעים
אם הם רק היו ממתינים להכרעת דין ואז יכתבו חצי צרה אפשר להבין מדוע לא ירצו לפגוע בטרם לא נחרץ דין. אבל כאשר הכל יודעים כי בכל מצב גם כאשר חוקרים וגם כאשר מעמידים לדין וגם כאשר נקבעים דברים בצורה הכי ברורה הם שותקים ולא כותבים מילה, מתוך עקרון של כאילו לא עוסקים בנושאים כאלו. הצדיקים הללו שעוסקים היום בכל לכלוך משום מה כשזה מגיע לפדופילים ולעושים מעשים כל כך קשים מתעלמים
ומה קורה בתכלית? הם הגורמים לחגיגה לפושעים מפני שאלו יודעים כי בעיתונות החרדית לא יכתבו מילה. אפשר לשלוח אותך לעשרות שנים לבית הסוהר על מעשים כאלו ולא יכתבו מילה רעה אחת עליך, כאן החורבן הגדול, וזה מה שמאפשר לאותם פושעים להמשיך במעשיהם
נעשה ברור, היהדות החרדית מוצפת בפדופילים וביצורים דוגמת משי זהב וולדר ועוד כאלו. ראו מה קורה עם ראשי ישיבות כאלו שהם בחקירות וכאלו שממתינים לגזר דינם וכאלו שכבר יושבים, בעיתונות החרדית לא כותבים על כך מילה חלילה לא לפגוע ב'ראש ישיבה'או בכל מי שנושא תואר שהוא חשוב בעיניהם. דווקא אלו שאם היו יודעים כי העיתונות החרדית תכתוב היו נמנעים או מונעים לפחות חלק גדול ממעשיהם, הם אלו השמחים מההתנהגות הזו מפני שזה נותן להם חופש פעולה
הגיע הזמן לעשות כאן שינוי של מאה ושמנים מעלות, מפני שרק זה יכול לעזור הרבה מאוד בתחומים הללו. ברגע שיידעו כי על מעשים כאלו ישפטו בפני הציבור כולו יחשבו מיליון פעם לפני שיעשו
חיים שאולזון
↧
↧
גברים ונשים חרדים בהכשר גדולי הליטאים האחראים לכל הצרות
מי שיטען כי גדולי הליטאים מעולם לא ידעו על מערכות יחסים אסורים במשרדים רשמיים שלהם שליטה שם, הוא משקר. הנושא עלה בבתי כמה מגדולי ישראל הליטאים, כאשר אני עובר על השנים אני מעיד כי הרב אלישיב היה עסוק בכך כמה פעמים ולא אהב את זה אבל פחד לעשות צעד רציני מפני שמדובר היה באנשי ר'שמואל אויערבך. גם הרב שטיינמן ידע מן הדברים אבל חשב כי מדובר במעטים ומאחר והם מחזיקי תורה הוא חשש להרחיקם שמא הכוללים יקרסו. בבית הגר"ח קנייבסקי יודעים מן העניינים האלו שנים והגישה היא מאוד פשוטה, אם אתה איש שלנו יעלימו עין, ומציאות היא, כאשר מדובר היה באיש שלהם הם מיהרו לחזקו
מי שיעבור על דיני התורה בבתי הדין ובבתי המשפט בישראל ימצא כי הרבה מן החרדים מתגרשים בגלל מעשים כאלו, ולא שמדובר בין חרדית או חרדי עם חילוני, יש גם מקרים כאלו אבל מעטים. כאן אנו עוסקים בעבודה של גברים ונשים חרדים, בכל מקום כמעט יש בעיות, יש אחוז שנכשל ואי אפשר לברוח מזה, ועד היום הזה לא עשו דבר וחצי דבר לעצור את זה. לא ראינו שהגר"ח קנייבסקי יתבע קיום ישיבת 'מועצת גדולי התורה'לדון רק בנושא הזה של הקורה בקשרים אסורים במקומות שחייבים למנוע זאת וזה אפשרי
קיימת אפשרות מאוד קלה ופשוטה, לשוב לעבר, עובדים גברים לחוד ונשים לחוד ואין קשר בין אלו לאלו. נכון, זקוקים למקורות פרנסה לנשות אברכים, אבל האם זה שווה במחיר חורבן כל כך הרבה בתים ברחוב הליטאי? תספרו כמה התגרשו וכמה למרות שתפסו אותם עשו 'שלום'בין הצדדים וממשיכים לחיות יחד לטובת הילדים
גם לפני שנים חיפשו עבודה לנשים. אחת הסיבות מדוע חינכו את הבנות להיות מורות וגננות מפני שעבדו נשים לבד בלי גברים. רק מאוחר יותר כשהתחילו לדבר על עבודה במשרדים כאן התחילו הצרות
חיים ולדר הוא קצה הקרחון, הבעיה היא הגר"ח קנייבסקי וגדולי הליטאים. הם יכלו לעשות תיקונים לפני שנים ועד היום הזה לא עשו
חיים שאולזון
↧
נקמתו של רבינוביץ בולדר - על אותו רקע
ישנם מי שמנסים להגן על ולדר בטענה כי הוא משלם מחיר נקמה. הבן מבקש את נקמת אביו שסולק מ'יתד נאמן'על רקע דומה, והמלשין מי שהביא את הלשון הרע עליו היה לא אחר מאשר חיים ולדר. גם אם נניח שזו מטרת אהרן רבינוביץ, הוא עשה עבודה נאמנה, מפני שהוא עשה שירות אדיר של הוצאת הלכלוך של 'יתד נאמן החוצה'
הייתי מציע לאהרן רבינוביץ. שימשיך בתחקיר ולא רק ולדר אלא כל מי ב'יתד נאמן'שהתלכלך בנושא במשך השנים - והאבא שלו יכול הרבה לעזור לו - ייצא הכול לרחוב. זה יוכיח מי הם ה'צדיקים'שסילקו את אביו מ'יתד נאמן'. לא חלילה שאני מצדיק תמיכה במי שעושים מעשים כאלו, אבל הצביעות כאן זועקת לשמים. חלק סולקו והיו גם מי שנשלחו לעבוד מן הבית. מדוע סילקו את אביו ולא עשו עמו כמו שעשו עם העורך הידוע?
חיים שאולזון
↧
מדוע שותקים הרבנים?
הם יטענו אולי ובצדק שכל עוד הוא לא עמד בפני חקירה רצינית ובפני בית דין אי אפשר להפלילו, בהחלט מסכים עימם כל אדם זכאי לחפות כל עוד לא הוכח אחרת. אבל קורה כאן משהו חמור מאוד מפני ששתיקתם היא ההוכחה הכי גדולה כי תמיכתם בו בשעת הרינונים לא הייתה בגלל שהם בדקו אלא מפני שמדובר באחד מאנשיהם. וההוכחה, כאשר רינונים כאלו היו על אחרים לא ראינו את ה'גדולים'כותבים מכתב כזה
שוב, אם הגדולים הליטאים לא היו כותבים מכתב תמיכה בולדר לפני חצי שנה כשהעסק הזה התחיל להתחמם, לא הייתי בא בטענות אליהם מדוע עתה אינם כותבים מילה בענין. אבל כאשר מסתובב מכתב תמיכה שלהם, לפחות תכתבו כי אתם חוזרים בכם מן המכתב ההוא עד אשר בית דין יברר עם מי הצדק. המתנתי כל השבוע לתגובת ה'גדולים'הליטאים ולא שמעתי תגובה כלשהי. לא ציפיתי לרגע שחלילה יפלילו אותו, זה לא יהיה צודק כל עוד שלא עמד לדין, אבל שיהיה ברור כי אינם תומכים במי שעשה מעשים כאלו, זה חייב היה להיעשות מיד ודווקא מפני שבחודש תמוז לפני כחמשה חדשים הם מיהרו לפרסם מכתב תמיכה בו
נכון, הם מתביישים, מדובר באחד האנשים ששירת אותם במשך שנים רבות, הוא היה ליטאי ששנא חסידים עד כדי שכאשר הרבי מחב"ד הלך לעולמו הוא רקד (ראה פוסט אחר), זוכרים איך שבחיפה הוא רקד עם ראשת העיר החדשה נגד החסידים? לא מדובר כאן בסרח עודף אלא באיש מרכזי בעולם הליטאי, וחובתם להביע דברים בשביל שחלילה לא יטענו כי מאחר ומדובר באיש שלהם אז הם שותקים
חיים שאולזון
↧