הרב דב קרלנשטיין איש של מחלוקת פילוג ושנאה - הוא יותר מכל אחד אחר נושא באחריות למחלוקת הקשה בעולם הליטאי

הוא ביקש שלא להספיד אותו ולא לכתוב עליו מאמרים בעיתונות ויש לו סיבה טובה לכך, מפני שלא רצה שישקרו, הוא העדיף שישתקו. מה שאני מתכוון כאן זה להעמיד דברים על מקומם לפקוח עיני עוורים להבין ולדעת מה קרה לעולם הליטאי ומי אחראי למצב שנוצר, וכאשר עוסק אני בהרב דב קרלנשטיין ראש ישיבת הורדנא באשדוד - לא גרודנא, על פי פסק דין הוא לא יכול עוד לקרא לעצמו גרודנא - הוא זה שגרם לחורבן הפנימי הקשה, ובמיוחד לכך ששמואל אויערבך סמך עליו ובגללו נפל בפח של נתי גרוסמן ואחרים

כאן בראש וראשונה נציין, כי כמעט כל בעלי המחלוקת מי שעומדים בראש המלחמות הפנימיות בעולם הליטאי הם תלמידיו של קרלנשטיין, נתי גרוסמן לבין ועוד כמה כאלו כולם למדו בישיבתו ומשם צמחו. דב קרלנשטיין כמו רבו הרב שך היה איש של פילוגים ומלחמות ובישיבת גרודנא הוא פיתח מחלוקת קשה עם ראשי הישיבה וזו התפלגה. הוא נשאר עם הטרוריסטים העומדים היום בראש המחבלים מנהלים את המלחמות הפנימיות

להצדיק את המחלוקת הוא טען כי הוא הולך בדרכו של הרב שך שלחם בכל מי שהיה סביבו וירד לחיי כל מי שלא אמר אמן לגחמותיו. שמואל אויערבך סמך רבות עליו קיוה כי הוא יהיה הדובר שלו, עד כדי שבשעתו הוא נלחם שיכניסו אותו למועצת גדולי התורה והרב שטיינמן ואחרים התנגדו לכך בתוקף. וראו מה הוא תבע אז, הוא הסכים שלא יצרפו אותו בתנאי שלא יצרפו את מורו ורבו רבי בערל פוברסקי למועצת גדולי התורה, במילים אחרות תוציא לי עין העיקר שתוציא גם לשני עין. ומדוע הוא שנא את מורו ורבו אצל מי ששמע שיעורים, מפני שהרב שך שנא אותו בשל היותו הבן של רבי דוד זצ"ל ראש הישיבה שעמו הרב שך נלחם מלחמה קשה על כיבודים ולמי המילה האחרונה בישיבה

כשההנהגה עברה להרב שטיינמן הסבירו לשמואל אויערבך כי התייצבותו בצד האחר היא טעות הוא יפסיד בסוף הכל, הוא ביקש זמן לחשוב, והאיש ששכנע אותו לעמוד בראש המחלוקת היה דב קרלנשטיין שהבטיח לו כי הוא יסייע בידו ויהיה הדובר שלו בכל כינוס להצדיק את מעשיו

ומה קרה, מיד לאחר הבטחה זו, הוא נפל למשכב חלה ומאז לא יכל יותר להשתתף ולדבר בכינוסים, ושמואל אויערבך זעק כי זה מעשה שטן שלקחו ממנו את קרלנשטיין שהיה זקוק לו למלחמה הזו, ונותר לבד

דב קרלנשטיין הוא השטן הליטאי, הוא האיש שגרם לכל הצרות, הוא זה שנושא באחריות מפני שהוא היה המכה בפטיש בכמה עניינים במיוחד כששמואל אויערבך היה צריך להכריע אם לעמוד בראש האופוזיציה להרב שטיינמן. עבור קרלנשטיין ההתנגדות של הרב שך להרב שטיינמן היא 'עולמית'אין שום דבר שיכול לשבור את זה ולכן חובה להלחם עד הסוף עד למוות של מי שימות קודם. ואין זה פלא שמן השמים לקחו אותו ראשון, הוא היה משוכנע כי על פי דרך הטבע הוא ושמואל אויערבך יחגגו בהנהגה הליטאית, הוא האמין כי כל דאלים גבר, כך עשה בגרודנא וכך עשה בכל מקום שהיה חבר שם, אבל מן השמים רצו אחרת והוא הראשון שאמר שלום לעולם הזה בתואר של רב המחבלים מי אשר הדריך וחינך לחבלה ולהרס עולם הישיבות העולם הליטאי

אני לא מספיד אותו, אני רוצה שיידעו את האמת, כי הלך מן העולם אדם שגרם לחורבן הישיבות, לחורבן העולם הליטאי, לכל כך הרבה שנאה ושפיכות דמים, אין כמעט מי שהיה אוייב גדול יותר לעולם הישיבות והליטאים יותר ממנו. כמה ששמואל אויערבך נושא באחריות כמי שעומד בראש, הוא זה שגרם לשמואל אויערבך את המצב הזה, בלעדיו בני משפחתו של שמואל אויערבך היו משכנעים אותו ללכת בדרך אחרת כפי שניסו ולא הצליחו בגלל האחים דויטש ובעיקר בגלל דב קרלנשטיין שאת הכרעתו כיבד שמואל אויערבך

החסידים מודים לדב קרלנשטיין על מה שעשה, מפני שבזכות מעשיו אלו, הם ניצלו ממלחמה קשה ומרמיסה ממש. אם חלילה שמואל אויערבך היה מנהיג את העולם הליטאי מה שעשה הרב שך בשעתו לחסידים זה אפס לעומת מה ששמואל אויערבך היה עושה. עתה אפשר לנשום נשימה עמוקה ולומר ברוך המקום ש... ולא אוסיף יותר ודי למבין