מאת גוראי
פעם, כדי להיות 'פורץ גדר'היית צריך לגלח זקנך בתער, ולעבור בחמשה לאוין. או אז היית נחשב עבריין, שרשאים לנדותו.
פעם, במקרים חריגים, כשבית דין ראו צורך בכך, החמירו והוסיפו על הנידוי, לאסור למול את הבנים.
פעם, כדי להיות 'פורץ גדר'היית צריך לגלח את זקנך בתער, ולעבור בחמשה לאוין. החרמות והנידויים כבר פסו מן העולם, אבל כדי לגדור את הפרץ, הדיר הרב רגליו מלהשתתף בברית מילה של הבן.
פעם, כדי להיות 'פורץ גדר'היית צריך לגלח את זקנך בתער, ולעבור בחמשה לאוין. החרמות והנידויים כבר פסו מן העולם, וגם הימנעות הרב מלכבד בהשתתפותו בברית המילה של הבן נשקלה לאור המציאות, בה עונשים והחרמות מביאים לתוצאה הפוכה.
היום, כדי להיות 'פורץ גדר'אתה צריך רק להתפלל בכוונה עם חסידים ואנשי מעשה שבחרו לעצמם מנהיג בר אוריין ובר אבהן, שאינו הולך ב'תלם'של עקירת לימוד התוס'והראשונים מפרשי הש"ס, ומתוך ידיעתו המקיפה בכל ד'חלקי שו"ע אינו מכיר בחסינות כלשהי לרמיסת זכות כל נתבע להליך הוגן בדין תורה. או אז, תיחשב עבריין כה גדול, עד כי יופעלו נגדך כל אותם סנקציות שאבק ההיסטוריה כבר שוכן עליהם ודבק בהם מזה עידן ועידנים. גם אין צורך בבית דין שישב לדון אם יש צורך בכך, וכל 'ועדה'עלומה המורכבת מריקים ופוחזים שלא קראו ולא שנו ולא שמשו אלא כמקל חובלים ביד אנשי רשע, יכולים להטיל גונדא ואיסור למול את הבנים.
משום מה, אותה סופרת 'ליברלית'מתייחסת אחר איש 'ליברלי', שיום אחד קם והחליט שזהות המנהיג החסידי הוא ענין של בחירה, ואין לו מחויבות להמשיך לחסות תחת כנפי אדמור"ו בן אדמור"ו, כשהוא מפעיל שיקול דעת עצמאית, ומסיק שההסתופפות בצל אדמור"ו זה לא תביאנו אל היעד הנראה בעיניו. בדרכו לתור את הארץ, בחיפוש אחר מנהיג כלבבו, מגיע הוא אל רבי מאיר'ל מאפטא, ולמרבה הפלא, גם הוא נוקט בשיטה 'ליברלית'. הוא אינו נוזף באורח על שנטש את אדמור"ו, ואינו פותח בפני אורחו את החומש במילים 'שובי אל גבירתך והתעני תחת ידיה'. להיפך, רבי מאיר מקבל את האורח בזרועות פתוחות, ומכבדו כבוד רב, בסוברו שבכך ימשוך את לבבו להסתופף בצלו. הניסיון לא מצליח. המחפש 'הליברלי'שוב מפעיל שיקול דעת עצמאית, מבקש ברכת פרידה וממשיך בדרכו. משום מה, הרבי מאפטא רק שולח מכתב נזעם אל הכתובת הבאה שאליה יגיע המחפש, אך אינו מרמז לאנשי סודו שיפעלו להותיר את האורח תחת כנפיו 'בדרכים ידועות' [ולמי שלא הבין, החרמה והצקה, מתוך הטלת רפש בחשד על רצון לעקור דת]. הכתובת הבאה היא פשיסחא. משום מה, גם רבי בונם נוקט בגישה 'ליברלית', ומקבל את האורח בסבר פנים יפות, ואינו מגרש אותו בתואנה שהוא 'שייך'לאדמור"ו בן אדמור"ו, ודעתו האישית שאינו שבע רצון ממנו אינה מעלה ואינה מורדת [סליחה: היא דווקא כן מורדת!!!] ועליו לקבל את תכתיב הקהילה והמסורת, כשעליו להשתייך כמו אביו לחסידות קוז'ניץ, הוא ובניו ובני בניו עד סוף כל הדורות, ולכל אדמור"י קוז'ניץ לדורותיהם עד ביאת המשיח.
אם יש חסידים שהגישה 'הליברלית'הזו אינה מוצאת חן בעיניהם, יערב ויבוסם להם. אבל מה לעשות יש כאלו שגאים להשתייך דווקא ל'פלג ההזוי'הזה, בעל הגישה ה'ליברלית'של האדמור"ים מאפטא פשיסחא והחידושי הרי"ם מגור. אולי גם האדמורי"ם הללו היו עוקרי דת, לך תדע. מתנגדי החסידות בוודאי סברו כן, וגם האדמו"ר מאפטא כנראה סבר כן על האדמו"ר מפשיסחא. אבל משום מה ההסטוריה שפטה אחרת, וגם התשפוכת המאוסה הנשפכת בימינו תישמע בעז"ה בעוד שנות דור כבדיחה הזויה.
פעם, כדי להיות 'פורץ גדר'היית צריך לגלח זקנך בתער, ולעבור בחמשה לאוין. או אז היית נחשב עבריין, שרשאים לנדותו.
פעם, במקרים חריגים, כשבית דין ראו צורך בכך, החמירו והוסיפו על הנידוי, לאסור למול את הבנים.
פעם, כדי להיות 'פורץ גדר'היית צריך לגלח את זקנך בתער, ולעבור בחמשה לאוין. החרמות והנידויים כבר פסו מן העולם, אבל כדי לגדור את הפרץ, הדיר הרב רגליו מלהשתתף בברית מילה של הבן.
פעם, כדי להיות 'פורץ גדר'היית צריך לגלח את זקנך בתער, ולעבור בחמשה לאוין. החרמות והנידויים כבר פסו מן העולם, וגם הימנעות הרב מלכבד בהשתתפותו בברית המילה של הבן נשקלה לאור המציאות, בה עונשים והחרמות מביאים לתוצאה הפוכה.
היום, כדי להיות 'פורץ גדר'אתה צריך רק להתפלל בכוונה עם חסידים ואנשי מעשה שבחרו לעצמם מנהיג בר אוריין ובר אבהן, שאינו הולך ב'תלם'של עקירת לימוד התוס'והראשונים מפרשי הש"ס, ומתוך ידיעתו המקיפה בכל ד'חלקי שו"ע אינו מכיר בחסינות כלשהי לרמיסת זכות כל נתבע להליך הוגן בדין תורה. או אז, תיחשב עבריין כה גדול, עד כי יופעלו נגדך כל אותם סנקציות שאבק ההיסטוריה כבר שוכן עליהם ודבק בהם מזה עידן ועידנים. גם אין צורך בבית דין שישב לדון אם יש צורך בכך, וכל 'ועדה'עלומה המורכבת מריקים ופוחזים שלא קראו ולא שנו ולא שמשו אלא כמקל חובלים ביד אנשי רשע, יכולים להטיל גונדא ואיסור למול את הבנים.
משום מה, אותה סופרת 'ליברלית'מתייחסת אחר איש 'ליברלי', שיום אחד קם והחליט שזהות המנהיג החסידי הוא ענין של בחירה, ואין לו מחויבות להמשיך לחסות תחת כנפי אדמור"ו בן אדמור"ו, כשהוא מפעיל שיקול דעת עצמאית, ומסיק שההסתופפות בצל אדמור"ו זה לא תביאנו אל היעד הנראה בעיניו. בדרכו לתור את הארץ, בחיפוש אחר מנהיג כלבבו, מגיע הוא אל רבי מאיר'ל מאפטא, ולמרבה הפלא, גם הוא נוקט בשיטה 'ליברלית'. הוא אינו נוזף באורח על שנטש את אדמור"ו, ואינו פותח בפני אורחו את החומש במילים 'שובי אל גבירתך והתעני תחת ידיה'. להיפך, רבי מאיר מקבל את האורח בזרועות פתוחות, ומכבדו כבוד רב, בסוברו שבכך ימשוך את לבבו להסתופף בצלו. הניסיון לא מצליח. המחפש 'הליברלי'שוב מפעיל שיקול דעת עצמאית, מבקש ברכת פרידה וממשיך בדרכו. משום מה, הרבי מאפטא רק שולח מכתב נזעם אל הכתובת הבאה שאליה יגיע המחפש, אך אינו מרמז לאנשי סודו שיפעלו להותיר את האורח תחת כנפיו 'בדרכים ידועות' [ולמי שלא הבין, החרמה והצקה, מתוך הטלת רפש בחשד על רצון לעקור דת]. הכתובת הבאה היא פשיסחא. משום מה, גם רבי בונם נוקט בגישה 'ליברלית', ומקבל את האורח בסבר פנים יפות, ואינו מגרש אותו בתואנה שהוא 'שייך'לאדמור"ו בן אדמור"ו, ודעתו האישית שאינו שבע רצון ממנו אינה מעלה ואינה מורדת [סליחה: היא דווקא כן מורדת!!!] ועליו לקבל את תכתיב הקהילה והמסורת, כשעליו להשתייך כמו אביו לחסידות קוז'ניץ, הוא ובניו ובני בניו עד סוף כל הדורות, ולכל אדמור"י קוז'ניץ לדורותיהם עד ביאת המשיח.
אם יש חסידים שהגישה 'הליברלית'הזו אינה מוצאת חן בעיניהם, יערב ויבוסם להם. אבל מה לעשות יש כאלו שגאים להשתייך דווקא ל'פלג ההזוי'הזה, בעל הגישה ה'ליברלית'של האדמור"ים מאפטא פשיסחא והחידושי הרי"ם מגור. אולי גם האדמורי"ם הללו היו עוקרי דת, לך תדע. מתנגדי החסידות בוודאי סברו כן, וגם האדמו"ר מאפטא כנראה סבר כן על האדמו"ר מפשיסחא. אבל משום מה ההסטוריה שפטה אחרת, וגם התשפוכת המאוסה הנשפכת בימינו תישמע בעז"ה בעוד שנות דור כבדיחה הזויה.