במשך שנים לימדו אותנו, כאשר מסייעים לעני ואביון עושים זאת הרחק מעיני הציבור ומה שפחות אנשים שרואים יותר בריא בשביל שחלילה לא לבזותו. איני עוסק באלו שמכריזים על עצמם כי הם חיים משנור וזה מקצועם ואינם מתביישים, החלק הגדול של העניים ובמיוחד אלו שלוקחים קמחא דפסחא היו מעדיפים מה שפחות שיראו כי הם לוקחים, אבל אין להם ברירה, הם חייבים לעמוד בתור יחד עם כולם, ולעיתים להתבזות בצורה שזועקת לשמים
מעידים יהודים שהם חלק מן החלוקה הזו אלו השפלות הם עברו וזה בהרבה מקומות, אין זה ענין של מקום מסויים בלבד שאז הייתי מתייחס ישירות לאותו מקום. הבעיה היא שזה קורה בכל כך הרבה מקומות שמשום מה כאשר זה מגיע לקמחא דפסחא זה צריך להיעשות בצורה מבוזה שכזו
למחלקים טענה, כי מאחר ועוסקים בהרבה יחד, אז אין להם ברירה. אבל אין זה אמת, מפני שאין כל ערך לחלוקה הזו אם זה צריך לבא על חשבון בזיון של אדם אחד. חייבים למצוא דרך איך שהחלוקה נעשית עם מינימום של בזיון. אפשר לסדר שהחלוקה תגיע לביתם או למקומות היכן שהבזיון יהיה קטן יותר. משום מה ישנם מי שבכל שנה מרגישים טוב כאשר הם יכולים לבזות ולהרגיש כי הם העליונים והעשירים, ואילו האחרים השלעפערים
זה שנים המצב הזה חוזר על עצמו ולא מצאנו את מי מן האדמורי"ם או הרבנים שלהם מתקנים תיקון הכרחי. במיוחד החלוקות של החסידויות והקהילות שבראשם עומדים אדמורי"ם ורבנים, מדוע הם לא מורים לחלק בדרך מכובדת יותר בצורה שלא תכאב ובהרגשה טובה, שהמקבל יודה עם לב שמח ולא כפי שזה קורה היום שהמקבל מודה עם לב שבור ולאחר בזיון שעבר על ידי המחלק
מה שחמור הרבה יותר, הם אף דואגים לצלם את המקבלים לצד המחלקים, וככה לא רק שביזו אותם בשעת קבלת הקמחא דפסחא ממשיכים לבזותו בעת הפצת התמונות. גם על זה יש להם תירוץ כי הם צריכים לאסוף כסף. אבל האם זה צריך להיעשות על ידי ביזוי המקבלים?
מעידים יהודים שהם חלק מן החלוקה הזו אלו השפלות הם עברו וזה בהרבה מקומות, אין זה ענין של מקום מסויים בלבד שאז הייתי מתייחס ישירות לאותו מקום. הבעיה היא שזה קורה בכל כך הרבה מקומות שמשום מה כאשר זה מגיע לקמחא דפסחא זה צריך להיעשות בצורה מבוזה שכזו
למחלקים טענה, כי מאחר ועוסקים בהרבה יחד, אז אין להם ברירה. אבל אין זה אמת, מפני שאין כל ערך לחלוקה הזו אם זה צריך לבא על חשבון בזיון של אדם אחד. חייבים למצוא דרך איך שהחלוקה נעשית עם מינימום של בזיון. אפשר לסדר שהחלוקה תגיע לביתם או למקומות היכן שהבזיון יהיה קטן יותר. משום מה ישנם מי שבכל שנה מרגישים טוב כאשר הם יכולים לבזות ולהרגיש כי הם העליונים והעשירים, ואילו האחרים השלעפערים
זה שנים המצב הזה חוזר על עצמו ולא מצאנו את מי מן האדמורי"ם או הרבנים שלהם מתקנים תיקון הכרחי. במיוחד החלוקות של החסידויות והקהילות שבראשם עומדים אדמורי"ם ורבנים, מדוע הם לא מורים לחלק בדרך מכובדת יותר בצורה שלא תכאב ובהרגשה טובה, שהמקבל יודה עם לב שמח ולא כפי שזה קורה היום שהמקבל מודה עם לב שבור ולאחר בזיון שעבר על ידי המחלק
מה שחמור הרבה יותר, הם אף דואגים לצלם את המקבלים לצד המחלקים, וככה לא רק שביזו אותם בשעת קבלת הקמחא דפסחא ממשיכים לבזותו בעת הפצת התמונות. גם על זה יש להם תירוץ כי הם צריכים לאסוף כסף. אבל האם זה צריך להיעשות על ידי ביזוי המקבלים?
חיים שאולזון