מבלי להכנס כאן לשאלה האם יענקל ליצמן הצליח או נכשל, השאלה שאני מציב כאן האם מותר היה לליצמן כנציג חרדי לשבת בממשלה בימים אלה, או שמא גדולי ישראל בראיית ארוכת הטווח ידעו מה שהם אומרים כאשר הזהירו כי חרדים לא יישבו בממשלה כלשהי. במשך שנים לא איפשרו להכנס לקואליציה, וכאשר כבר התירו, הזהירו כי רק לקואליציה ולא לממשלה, והיום אפשר להבין זאת יותר מבימים אחרים
טענות קשות יש היום ליענקל ליצמן, החילונים מנצלים את העובדה כי מדובר בנציג חרדי ועל חשבונו מכים בחרדים כולם. גם אם יהיו מי שיטענו כי הללו עושים זאת משנאה, השאלה היא, האם אנחנו צריכים לספק להם חומר לשנאה והסתה כזו, או שמא מראש אסור היה לנו לשבת בממשלה בשביל שלא יוכלו להגיע למצבים כאלו
כאן אעלה בקיצור מה ביקשו גדולי ישראל מה היה נימוקיהם. בתחילת קום המדינה חלקו הרבנים האם בכלל מותר לשבת בכנסת, היו מגדולי ישראל שטענו כי עדיף שהחרדים לא יהיו חלק מהפוליטיקה. הם היו בעד שיילכו להצביע אבל מתוך חשבון שכל מפלגה תרצה את קולות החרדים תעשה למען החרדים כמו שזה בכל מקום בעולם. והמעלה, שאי אפשר לבא בטענות לחרדים בכלל. אבל היו גם אחרים שטענו כי הכנסת זה 'ועד בית'ומאחר ואנו חלק מן המדינה אז בכנסת מותר לשבת מפני שאנו חלק מהמדינה, אבל כולם הסכימו כי לשבת בממשלה זו בעיה, ולמרות שהיה זה ר'יצחק מאיר לוין נציג גור אז שנכנס לממשלה כשר הסעד מתוך חשבון ששמה לא יהיו בעיות הלכתיות, תוך זמן קצר מאוד נאלץ לפרוש, עמדת גדולי ישראל שהיו נגד התבררה כנכונה
גם מאוחר יותר כאשר התירו את ההצטרפות לקואליציה של מנחם בגין לא כל הגדולים היו שלמים עם זה, אבל טענו כי קואליציה זה לא ממשלה מפני שלא נושאים בתפקידים ממשלתיים ואף אחד לא יכל להאשים חרדים בדבר כלשהו, אבל מה שקרה מאוחר יותר, כאשר אגודת ישראל התפלגה ובמיוחד לאחר הקמתה של ש"ס בדגל התורה ביקשו להתיר סגני שר בטענה כי הטענות יהיו על השר מפני שהוא נושא באחריות ולא סגן השר, ומאז הדברים התחילו להתדרדר העסקנים ביקשו ג'ובים והתעלמו מן האידיאה שנפגעה קשות
הדבר הכי גרוע שקרא בשנה האחרונה כאשר יענקל ליצמן מונה כשר. הוא היה סגן שר, ובשל בעיה של נתניהו שלא יכל לשאת בתפקיד, השר ליצמן תבע להתמנות כשר ובכך גרם לחורבן ממש, ומה שעוברים היום זה רק באשמת מי שלא שמרו על הוראות גדולי ישראל. המכות שנחטוף והסבל שנסבול ובמיוחד ההפסד והפגיעה בקדשי ישראל בתקופה הקרובה יהיו אך ורק מפני שליצמן מונה כשר הבריאות והביא חורבן על עתיד היהדות החרדית בישראל
יתכן, כי כל מה שקורה הוא מפני שמבקשים לשלוח את המסר לחרדים כי הם חרגו והלכו רחוק מדי, וכי אסור לשבת בממשלה
טענות קשות יש היום ליענקל ליצמן, החילונים מנצלים את העובדה כי מדובר בנציג חרדי ועל חשבונו מכים בחרדים כולם. גם אם יהיו מי שיטענו כי הללו עושים זאת משנאה, השאלה היא, האם אנחנו צריכים לספק להם חומר לשנאה והסתה כזו, או שמא מראש אסור היה לנו לשבת בממשלה בשביל שלא יוכלו להגיע למצבים כאלו
כאן אעלה בקיצור מה ביקשו גדולי ישראל מה היה נימוקיהם. בתחילת קום המדינה חלקו הרבנים האם בכלל מותר לשבת בכנסת, היו מגדולי ישראל שטענו כי עדיף שהחרדים לא יהיו חלק מהפוליטיקה. הם היו בעד שיילכו להצביע אבל מתוך חשבון שכל מפלגה תרצה את קולות החרדים תעשה למען החרדים כמו שזה בכל מקום בעולם. והמעלה, שאי אפשר לבא בטענות לחרדים בכלל. אבל היו גם אחרים שטענו כי הכנסת זה 'ועד בית'ומאחר ואנו חלק מן המדינה אז בכנסת מותר לשבת מפני שאנו חלק מהמדינה, אבל כולם הסכימו כי לשבת בממשלה זו בעיה, ולמרות שהיה זה ר'יצחק מאיר לוין נציג גור אז שנכנס לממשלה כשר הסעד מתוך חשבון ששמה לא יהיו בעיות הלכתיות, תוך זמן קצר מאוד נאלץ לפרוש, עמדת גדולי ישראל שהיו נגד התבררה כנכונה
גם מאוחר יותר כאשר התירו את ההצטרפות לקואליציה של מנחם בגין לא כל הגדולים היו שלמים עם זה, אבל טענו כי קואליציה זה לא ממשלה מפני שלא נושאים בתפקידים ממשלתיים ואף אחד לא יכל להאשים חרדים בדבר כלשהו, אבל מה שקרה מאוחר יותר, כאשר אגודת ישראל התפלגה ובמיוחד לאחר הקמתה של ש"ס בדגל התורה ביקשו להתיר סגני שר בטענה כי הטענות יהיו על השר מפני שהוא נושא באחריות ולא סגן השר, ומאז הדברים התחילו להתדרדר העסקנים ביקשו ג'ובים והתעלמו מן האידיאה שנפגעה קשות
הדבר הכי גרוע שקרא בשנה האחרונה כאשר יענקל ליצמן מונה כשר. הוא היה סגן שר, ובשל בעיה של נתניהו שלא יכל לשאת בתפקיד, השר ליצמן תבע להתמנות כשר ובכך גרם לחורבן ממש, ומה שעוברים היום זה רק באשמת מי שלא שמרו על הוראות גדולי ישראל. המכות שנחטוף והסבל שנסבול ובמיוחד ההפסד והפגיעה בקדשי ישראל בתקופה הקרובה יהיו אך ורק מפני שליצמן מונה כשר הבריאות והביא חורבן על עתיד היהדות החרדית בישראל
יתכן, כי כל מה שקורה הוא מפני שמבקשים לשלוח את המסר לחרדים כי הם חרגו והלכו רחוק מדי, וכי אסור לשבת בממשלה
חיים שאולזון