מאת: חרדי בעולמו
רבים תוהים על מה עשה לנו ה'ככה'. עדיין מחכים למוצא פיהם של חכמים ויודעי העיתים שיבואו ויסבירו לנו מה לא בסדר (אצל האחרים, מן הסתם).
באתרים חרדיים מוצבת כאילו-מחלוקת בין גדולי ישראל בדורות עברו, מה ואיך יש ללמוד ולקחת מוסר ושיפור דרך, כאשר קורה אסון.
מפורסמים ומצוטטים ת מאוד דברי הרמב"ם ז"ל "אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית. הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים.ותוסיף הצרה צרות אחרות". "ודבר זה מדרכי התשובה הוא. שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להןככתוב עונותיכם הטו וגו'. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם"
הא למדנו שתליית אסון באמירה ש'כך היא דרכו של עולם'ולא במעשינו הרעים, הינם מתכון בטוח ומובטח לאסונות הבאים שיבואו ('ותוסיף הצרה צרות אחרות').
האם תליית האסון בעוון, אומרת שאין כאן זווית גשמית? האם מי הניח ברשלנות ארגז מעל הארון ובסופו של דבר נפל עליו הארגז ומחץ את ראשו, האם בדברים רוחניים עליו לעסוק? ומה דינו של מי שהניח סכין בראש הגג ונפלה והזיקה ברוח מצויה?
הא למדנו שהזווית הרוחנית הנה אחת משתי זוויות.
איך מחפשים זווית רוחנית? איך נוכל (אנחנו, פשוטי העם. לא אלו שיש קשרים בהנהלת החשבונות למעלה ויודעים תמיד לומר לנו על מה ולמה קורים הדברים) איך אנחנו נוכל להבין מה עלינו לתקן???
התשובה הפשוטה היא שפשוט לא נדע. אין איתנו יודע עד מה (גם אם אותיות שמו מודפסות באותיות גדולות ומשנות מעל גבי העיתונות הקדושה). אין מי שיודע בעולם הזה מדוע ולמה.
אז איך ניתן להסיק מסקנות וללמוד לקח?
התשובה שוב פשוטה: תיקח את הנושא הכי קרוב לנושא-האסון, את הדבר שהכי קשור וקרוב לזמן ומקום ההתרחשות, או את הדבר שהכי בולט לך, וזהו הדבר שאותו צריך לתקן. אבל אם תאמר 'דרך מדרכו של העולם הוא', דבר זה יגרום לך להמשיך להחזיק במעשיך הרעים. כה אמר הרמב"ם שדלעיל.
אז העיקר הוא שתיקח משהו שתתקן.
נכון, הכי קל (והכי מקובל) זה לתלות את האסון בכך שהחילונים לא שומרים שבת (היה אפילו אדמו"ר שהלך לשכנע את ראש הממשלה החילוני שאם הם, החילוניים, ישמרו שתי שבתות, אז הקורונה תפסק מיד.
לצערו ולהפתעתו של האדמו"ר הנכבד (אל יהיה קל בעיניכם תפקיד של ראש-משותף של המועצגת הוותיקה בשטח) ראש הממשלה טען שאינו יכול להתחייב לזה, משום שאין הדבר תלוי בו. לא ידוע לי אם ראש הממשלה הציע לו , לחילופין, שיתחיל ללבוש גרביים לבנות, כי עד כמה שידוע לנו, ממקרים אחרים, סבור אותו אדמו"ר שגרביים לבנות הינן ממגרות-שטן בדוקות ומנוסות.
אבל אם ננסה לדבר רגע בכובד ראש, אני מניח שהדברים הקרובים ביותר לנושא המקום והזמן (רשב"י וספירת העומר) הנם אלו הקשורים לכבוד שבין אדם לחבירו. אולי אם נחליט להקפיד יותר, או להשתפר קצת, בנושא של כיבוד זולתנו, אולי בזה יאמר הקב"ה לצרותינו די.
זה גם נושא שאין לו סוף. יש מי שיצטרך לעמול קשה כדי למצוא במה אינו שומר על כבודם של אחרים, ויש שדי בכך שימנעו לעיתים מלירוק על על חסידים שאינם הולכים בתלם. בפונביז'אולי יקטינו את גודל הלבניות שהם זורקים על רבנים וכו'וכדו'. כל פרט וקהילה ימצאו במה להשתפר בנושא זה.
יכול להיות שעל עוון זה של בין אדם לחבירו יצא הקצף? לא יודע. לי אין קו ישיר ללמעלה, אבל הגיון-מה עוד נותר בי והוא לוחש שזו אפשרות סבירה בהחלט.
האמת היא שגם אם אני טועה לגמרי. גם אם האסון נגרם בשל נשים שעדיין הולכות עם פאה, צר קצר וקולע וכדו', עדיין אולי נרוויח קצת אם החברה שלנו תהיה קצת יותר סבלנית ומכילה כלפי הזולת וקצת פחות אלימה. לפחות זה ישפר את איכות החיים שלנו, בין אסון למשבר.
ואם רק אחד ישמע, יחכם ויוסיף לקח וישפר לזמן מה, במידת מה, את הבין אדם לחבירו שלו, אז היה שווה כל הפוסט הזה.
ומחלקו יהיה חלקנו.
חרדי בעולמו.