על כישלון 'כחול לבן'שאם הייתה מסכימה לעקרון הרוטציה הייתה מביאה לכניסתו בימים אלה של בני גנץ ללשכת ראש הממשלה, אומר רמון: "הדבר המרכזי שעשו לא נכון זו הפסילה האישית ולא האידאולוגית. הרי אין הבדל בין הליכוד לכחול לבן. אין להם בעיה עם הליכוד, ואם ביבי פורש בתוך יום הם מתחברים ומרגישים כמו בבית עם הליכוד".
"הטעות הגדולה הזו הייתה סוג של פסיכוזה של פסילה של איש שהחוק מאפשר לו להתקיים", אומר רון ומזכיר: "הם לא בחלו להיות בברית עם אהוד ברק, שהוא מהמושחתים בפוליטיקאים שהיו פה, ועם ליברמן שרוב אנשי 'כחול לבן'התייחסו אליו כמעלים עדים וכסמל שחיתות. כל העמדת הפנים הזו שמדובר באדם עם כתבי אישום זו צביעות והעמדת פנים".
רמון שב ומזכיר כי גם בן גוריון לא פסל את בגין או וילנר ברמה האישית, אלא התייחס למפלגות כאשר אמר 'בלי חירות ומק"י'. "אם כחול לבן היו אומרים שלא רוצים להיות עם הליכוד זה לגיטימי וסביר. אבל כל דרכו של ביבי בסדר בעיניהם. יועז הנדל אמר שביבי הוא מנהיג גדול אבל הוא מצא פגם באורחותיו...".
האם יכולה הנהגת 'כחול לבן'לרדת מעץ הסירוב? חיים רמון מזכיר כי הדרך כבר הייתה קצרה לירידה מהעץ בעבר. "בכיר מאוד ב'כחול לבן'חשב שצריך ללכת לרוטציה של שנה ושנה וביבי יהיה ראשון, לקבל את החקיקה והערבויות, אבל ברגע האמת יאיר לפיד, קוטל ראש הממשלה בהיבט הפוליטי, מנע את האפשרות מבני גנץ להיות ראש ממשלה".
"אני חושב שזה לא מאוחר. חייבים לעשות את זה", אומר רמון ומוסיף: "אני לא אוהב ממשלות אחדות לאומית, אבל דרושה ממשלת ריפוי לאומית לעם ישראל. ירדנו למיץ של הזבל והגיעה העת לשקם את המערכת. דרושה ממשלת ריפוי, בעיקר כשמבחינה מדינית שתי המפלגות אותו דבר, רוצים המשך הסטטוס-קוו, כלומר סיפוח דה-פקטו. את המצע המדיני של שתי המפלגות הללו כותבים אולי בחמש דקות. אולי. זו תהיה ממשלת שיתוק עם ווטו הדדי, אבל זה מה שנחוץ. העם זקוק לשקט וריפוי מהטלטלות הללו".
"אני מקווה שאצל 'כחול לבן'יהיה קשר בין הסיסמא שלהם ש'ישראל לפני הכול'למעשים שלהם. אני שומע את בני גנץ אומר שאנחנו יודעים מה צריך לעשות, שיגיד מה צריך ושיעשו את זה מהר. אני במקומו מתקשר לנתניהו ומדבר על קווי יסוד לממשלת אחדות. זה מה שאדם אחראי, אדם שהוא מנהיג באמת, היה עושה ולא אדם שנתון להשפעת יאיר לפיד שמחליט שביבי פסול עד עולמי עד".
לטעמו של רמון זהו מבחן המנהיגות שבו נמצא גנץ ומוסיף היבט נוסף: "אני שואל מבחינה מוסרית, 'כחול לבן'הודיעו שיש לה פתרון לעזה ולבריאות. אין להם פתרון כזה, אבל לפי דבריהם יש להם. גנץ דיבר כאילו הוא ניהל עשרה בתי חולים וכאילו הוא יודע להביא מזור לבריאות אזרחי ישראל. זה לא חשוב מבחינה מוסרית כמו ההבטחה לא לשבת עם ביבי? לא קיבלת מספיק מנדטים ואתה צריך לבחור בין יישום הבטחות לעם ישראל לבין 'רק לא ביבי', אבל כשמפלגה קמה וכל מה שיש לה זה 'רק לא ביבי'אז אלה התוצאות".
כשהוא מתבקש להתייחס למפלגתו מהעבר, מפלגת העבודה, ומצבה הקשה, מפטיר חיים רמון שאינו רוצה לעסוק בנקרופיליה... "זו מפלגה לא מעניינת. הם לא היו קיימים כבר בבחירות הללו. כשעברתי לקדימה אמרתי שמפלגת העבודה סיימה את תפקידה ההיסטורי ומי שנעץ את המסמר האחרון הוא אהוד ברק, שהם אל מתנערים ממנו. הוא שהצטרף לביבי ב-2009 ונתן לו את השלטון ביד. זו מפלגה שאיבדה מזמן את הרצון להיות אלטרנטיבה, הפכה למפלגת נישה והיא לא מעניינת. אין מה לדון בזה".
רמון ממשיך להצליף בשוט לשונו באהוד ברק: "ברק הפך עבד נרצע של ביבי, שירת אותו, הגן עליו ופירק את מפלגת העבודה כדי שביבי ימשיך להיות בשלטון. הוא הלך עם חמישה חברי כנסת שכולם קיבלו תפקידים, והעליבות של מפלגת העבודה היא שהם הסכימו בכלל לדבר אתו, כשפתאום הם גילו שביבי מושחת כשמי שמעיד על כך הוא אדם שלא הייתה פרשיה של שחיתות שהוא לא היה מעורב בה".
