הרב מחפוד חוזר בו מכשרות לחגבים
התחיל ללמוד קיצור שולחן ערוך
מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
קיבלתי במוצאי החג שיחת טלפון מאברך מניו יורק והוא מספר לי את הסיפור דלקמן, הוא מציין מראש ומבקש סליחה על הזמן היקר שהוא מעכב אותי ומוסיף לבקש שלא אצחק עליו ולא אכעס עליו אם אחשוב שהסיפור לא חשוב ומענין.
הקשבתי, ולמרות שאין כאן דרמה, אהבתי את המסר הדק, אעביר את הסיפור אליכם ואם זה נראה לכם לא מעניין סלחו לי.
וכך מספר האברך:
קו השגחה פרטית של אחיך ר'דוד שינה לי את החיים, יש לי את החיים שלפני הקו והחיים שאחרי הקו, לפני: תמיד רטנתי וכעסתי על כל מה שלא הלך כפי רצוני וככל שלקחתי יותר ללב, כך יותר ויותר דברים הלכו ראנג (עקום באנגלית) אך מאז שהתוודעתי לקו השתנו חיי, ולא שדברים השתנו בהרבה, אלא שהתחלתי לקבל אותם כפי שיהודי מאמין צריך לקבל אותם ולהתייחס אליהם, וממילא הם כבר לא ראנג, כי אם ה'עשה את זה כך אז זה נכון וטוב.
באחד הימים התרגשתי מאוד כששמעתי את ר'דוד בקו, מספר את הסיפור המפעים של ר"ש גאנצפריד זי"ע בעל קיצוש"ע (בקיצור: יהודי חביב שעלה לאחרונה מברזיל שכל חייו היה לומד את 'קיצור שולחן ערוך'ומתנהג על פיו והספר היה משוש חייו ולא מש ממנו מהבר מצוה על רגע פטירתו וידע אותו על פה וכו'ובהלויתו המצומצמת עקב הנגיף היה חסר עשירי ואיזה יהודי זקן בלתי מוכר בא והצטרף כעשירי, ולפני שהלך שאל הנכד לשמו וענה 'גאנצפריד').
עצרתי את דיבורו של האברך וסיפרתי לו כי בשעתו, כשהסיפור התפרסם, שלח אלי חבר קליפ (שרץ בקבוצות) שבו אברך ברזילאי שמכיר את משפחת המנוח מתגלגל מצחוק ומגחך על הסיפור באופן נלעג וטוען כי הוא יודע מי היה האיש בלויה, שכלתו של המנוח סיפרה לאשתו כי המנוח היה לו בן דוד ושמו 'הנפלינג'והנכד ב-2 בלילה התבלבל בין 'הנפלינג'ל'גאנצפריד'.
החלטתי להרים את הכפפה, הנפלינג זה לא שם נפוץ, לא איזנבך, קרישבסקי או כהן, אני מכיר את ההנפלינגים היטיב, (2 מהם עבדו אצלי) עשיתי כמה שיחות והתברר לי כי יש 2 אחים הנפלינג שאולי עונים לקריטריונים ושניהם כלל לא השתתפו באותה לויה.
לא התעצלתי, ביקשתי מהחבר ששלח לי את הקליפ שיתן לי את המס'טלפון של האברך מברזיל שהקליט את הקליפ והתקשרתי אליו ושאלתי אותו אם יוכל לתת לי יותר פרטים איזה הנפלינג היה בלויה? וסיפרתי לו כי אני כבר ביררתי עם כל הנפלינג שיכול להיות רלוונטי.
האברך גמגם והסביר כי הוא לא באמת שמע כי זה היה הנפלינג, אלא שאשתו שמעה מכלת המנוח שלמנוח יש בן דוד רחוק שיש לו שכן ששמו הנפלינג ומכך הוא הסיק שאולי זה ההנפלינג הזה.
שאלתי אותו: ועל סמך השערה כה קלושה אתה הולך ומפיץ קליפ מלגלג באופן מבזה?
הלה התנצל ואמר שממש לא התכוון וביקש שאתנצל למשפחה בשמו וכו'
האברך מניו יורק הודה לי וממשיך לספר:
לפני חודשים ספורים ביקרתי בארץ ישראל והתעניינתי היכן אפשר לפגוש את ר'דוד, פשוט רציתי להודות לו על כל הטוב שגרם לי ונודע לי היכן הוא מתפלל ולומד, באתי לאותו בית מדרש ופגשתיו יושב עם ספר קיצור שו"ע פתוח לפניו, התיישבתי לידו והשיחה התחילה לזרום, הרבה חיזוק שאבתי ממנו, במשך 3 שעות חיזקני ועודדני ולא היה נראה שהשיחה תיגמר אי פעם, עד שהגיעה שיחת טלפון ור'דוד הסביר לי כי הוא ראש החברה קדישא חסידים ותיכף באים לאסוף אותו להשתתף בלויה.
בדקות שנותרו עד שהרכב הכחול בא לאסוף אותו, סיפר לי ר'דוד כי הרב יונתן אייבשיץ פסע פעם ברחוב ומולו הגיעה כרכרת המלך, שאל אותו המלך: לאן אתה הולך? ענה: איני יודע!. התקצף המלך על התשובה שהיתה נראית חצופה בעיניו וציוה לאסור אותו בבית הסוהר, כעבור זמן מה נרגע המלך וחשב: הלא ר'יונתן הוא חכימא דיהודאי, הבה ואשמע מה יש לו לענות על החוצפה שבדבריו?.
הביאו את הרב לפני המלך והמלך שאל אותו: למה אמרת שאינך יודע לאן אתה הולך? ענה לו הרב, אדוני המלך, ראה נא ותיווכח שצדקתי בדבריי, הרי שאלת: לאן אני הולך?, הנה, עובדה שתכננתי ללכת לביהכנ"ס והלכתי לבית הסוהר. לו שאלתני לאן פני מועדות? הייתי עונה לבית הכנסת!.
ר'דוד סיים את דבריו עם רגל אחד על הרמפה של הטנדר בכחול, ואמר: תכננתי ללמוד כמה סימנים בקיצור שולחן ערוך ובתכלית לא למדתי אפי'סעיף אחד, אולי אתה תשלים במקומי, לחצתי את ידו ונפרדנו לשלום.
ממשיך האברך:
אודה ולא אבוש, לא זכור לי שאי פעם פתחתי קיצור שו"ע בימי חיי, ועקב דבריו של אחיך, עליתי לביהכנ"ס, הוצאתי קיצור שו"ע ולמדתי כמה סימנים והרגשתי חיבור לספר, ודימיתי כמו ספר 'הוראות יצרן'לחיים תקינים.
מאז התחלתי ללמוד כל יום כמה סימנים בקיצושו"ע וגיליתי הרבה הלכות שכלל לא ידעתי על קיומם וזה המריץ אותי להזדרז ללמוד את כל הספר בשקיקה.
ימים ספורים לפני פסח הרהרתי כי בהיותי בכור, עלי לעשות סיום במקום תענית בכורות, אך מסכת כבר לא אספיק לסיים, (השנה זה היה בי"ב ניסן) שאלתי את הרב שלי אם אוכל לעשות סיום על קיצור שו"ע ולצאת ידי חובה? הרב פסק לי בחיוב.
יצאתי בי"ב ניסן בבוקר, קניתי קרטון בייגלך טריים עם גבינות ושאר מעדנים והבאתי לבית הכנסת, ולאחר התפילה ניגשתי לבימה ועשיתי את הסיום, אמנם בקהל נשמעו כמה גיחוכים כאילו מישהו עושה סיום על תהילים, זה קצת צבט לי בלב אך התעלמתי מהציניקנים וסיפרתי שכך הרב פסק לי, הזמנתי את כל הקהל לסעודה והם נענו באהדה. ובלב שמחתי, כי ידעתי כמה תועלת יצאה לי מהספר הזה, נזכרתי מסיפור הלויה של האיש שכל חייו למד קיצשו"ע שמישהו בשם גאנצפריד השלים את המנין, ובלב הרהרתי, הלואי והייתי מקבל סימן שנהגתי נכון.
כיון שנשארו לי עודפים, המתנתי לסוף התפילה של המנין הבא והזמנתי את המתפללים ליטול ידים.
לפתע נפתחה הדלת ובחור צעיר נכנס מהרחוב ואני שואל אותו אם כבר התפלל? הבחור עונה שכן ופונה לצאת, ביקשתי ממנו שיטול ידים, והוא לא התנגד לבקשתי.
הבחור מניח את שקית התפילין על השולחן ואני עומד נדהם, על השקית רקום: 'מ. גאנצפריד', שאלתי אותו אם הוא קשור לבעל קיצור שו"ע? והוא עונה, בטח, נין ונכד בן אחר בן, סיפרתי לו כמובן שהסיום על קיצושו"ע והוא היה נדהם. והוסיף בהפתעה: התפללתי בביכנ"ס אחר ובדרך הביתה התכופפתי להרים משהו שנפל לי ונגעתי בנעליים והרגשתי דחף לא מוסבר להיכנס לפה לשטוף ידים ולהפתעתי ביקשת ממני להשתתף בסעודה...
האברך מסיים: כל החג הסתובבתי כמרחף, המעשה מאוד ריגש אותי וממש חשתי כמו ליטוף משמים, חיפשתי את מי לשתף בסיפור וחבר אמר לי, התחלת קיצור שו"ע בגלל ר'דוד קלצקין ואת הסיפור הזה תספר לאחיו בלייקווד, ונתן לי את מספר הטלפון שלך, תודה שהאזנת בסבלנות.
אני נדבקתי מהתרגשותו, וכעת תשפטו אתם אם עשיתי נכון והאם בזבזתי את זמנכם עם הסיפור?
בברכת שבת שלום ומבורך
ישראל אהרן קלצקין
המועצה החסידית של אגודת ישראל
כבוד הרב לוחם מלחמת ה'וכו
בבעלזא שמחים להתפטר מהגערערס
להלחם באריה דרעי אחרת יסגרו את מירון
גור מכריזה מלחמה בחסידי בעלזא - איסור גורף על קבלת שירותים מבעלי מקצוע חסידי בעלזא
צימוקים
חסידות חב"ד:
מבזקים
במשרד הבריאות בוחנים אפשרות של מתן אישורים לכניסת תיירים לישראל. במשרד אומרים שבתחילה יינתנו האישורים לקבוצות תיירים מאורגנות. העדפת הקבוצות באה מתוך התפיסה כי ניתן לבקר ולפקח יותר על הגעתן לארץ. (כאן).
מבזקים
בן כספית: החרדים והערבים הנציגים הטובים ביותר - זיסמן ב'יתד': העיתונאי הבכיר בן כספית ציין השבוע בהתפעלות: "פגשתי לשיחה את ח"כ יעקב אשר והגעתי למסקנה שהנציגים החרדים הם רמה אחת מעל כולם, כמיעוטים שנדרשים ללחום על זכויותיהם, הם והערבים שולחים לכנסת את הטובים ביותר".
מבזקים
דוחים את הטענה על זליגה לסמוטריץ - עיתון 'המבשר'מפרסם הבוקר פילוח רחב היקף של קלפיות מהן עולה, כי הירידה בשיעורי התמיכה ביהדו"ת נרשמה ברובה מחוץ לריכוזים החרדיים .
מבזקים
סרטון מזעזע נחשף אתמול, בו מאבטח תחבורה ציבורית בירושלים פונה לילדים חרדים ואומר להם: "בלי המדים שלי, הייתי שוחט אתכם". בעקבות התיעוד המזעזע, פנה היום ארגון בצלמו למשרד התחבורה בדרישה לפטר מיידית את המאבטח .
מבזקים
הרתיחה בין המחנות בפלג לשיאים חדשים, אמש במהלך כנס של הפלג בבני ברק הודיע הרב צבי פרידמן על פתיחת סמינר וישיבה קטנה חדשים בבני ברק, זאת בעקבות השתלטותו של מחנה הרב דויטש על כל המוסדות בעיר.
הרב לאו מה התשובה על השואה
על הרב הבר ז"ל ו'מתנת חיים'
לועג על המנהגים האשכנזים ומה יאמר הרב מוצפי כאשר ילעגו למנהגי הספרדים?
קליפ במסר עוצמתי - באידיש
לרגל פתיחת זמן קיץ בישיבות
ולאור מגפת הנושרים/המתקשים
קליפ במסר עוצמתי - באידיש
והלוואי שיגיע לכסא הכבוד של
ראשי הישיבות והת"תים
דרעי הוא הבעיה
הגר"ש אלתר על מסירות הנפש של התלמידים וחברי הקהילה
תמונת השבוע שלי: תפילה ראשונה
תאריך: יום שלישי כ"ד בניסן ה'תשפ"א
מיקום: זאל 'תומכי תמימים'המשוחזר בליובאוויטש
נפוליאון בונפרטה אמר, כי 'סקיצה טובה יותר מנאום ארוך'. וכשאני מביט בתמונה המצורפת, היא מביעה בעיניי ביטוי לסקיצה של הדור הצעיר, יותר מכל התמונות הרבות שצילמתי במהלך השבוע שחלף. אומנם יום הראשון של השבוע עדיין היה שייך לחג הפסח הנפלא שחווינו, ובכל זאת, יצא לי להשתתף ולתעד עם הטלפון הנייד לא מעט תמונות. החל מחלקו האחרון של 'סעודת המשיח'שהחלה בשעות אחה"צ של 'אחרון של פסח'ונמשכה עד לשעה 3 לפנות בוקר, ובעיצומה של הסעודה - בעת יציאת החג, כשהרב הראשי שליט"א קנה בחזרה מהגוי את החמץ של יהודי רוסיה. ביום שני בצהרים, התקיים מעמד 'ברכת אילנות'שנערך ב"ה בהצלחה רבה ומיוחדת בגן הבוטני שנפתח במיוחד בעבורנו, 'כינוס תורה'כהוראת הרבי והמשך השבוע היה ב'מסע התלמידים לליובאוויטש'. מגוון של תמונות, מזוויות שונות ורגעים נפלאים.
בשבוע שעבר, ערב 'שביעי של פסח', ציינו במשפחתנו ארבע שנים לפטירתו של הרב מענדל דייטש ע"ה, לאחר שנשדד והוכה קשות בידי אנטישמים צעירים ליד ז'יטומיר. זכיתי, ובכל ביקור שלו במוסקבה, הוא התארח אצלנו בבית, ושעות השיחות שניהלנו יחד, מהוות בעבורי חוויות בלתי נשכחות. הוא היה איש עם ניסיון חיים ותובנות מעניינות מכל מה שעבר עליו בחייו המרתקים. אחד הביטויים שאמר לי בהזדמנויות שונות, בעיקר כששוחחנו בנושא חינוך הילדים היה: 'שייע, גיב דיינע קינדר חסידישע אקשן...' (תן לילדך 'אקשן חסידי'). והוא עצמו היה נאה דורש ונאה מקיים ויישם זאת בפועל, ולחלקם גם הייתי עד בעצמי. ראיתיו מגיע לעיירת מעז'בוז'בחג השבועות, לכבוד היארצייט של הבעל שם טוב הקדוש - כשהוא מביא איתו כמה מילדיו היקרים. כך גם בהילולת רבנו הזקן נ"ע בעיירת האדיטש, אף שמדובר בשיא של החורף האוקראיני, שוב ר'מענדל עם ילדיו. ל"ג בעומר במירון, ור'מענדל שוב מופיע עם חיוכו הרחב, לא מתחשב בחום ובהוצאות הרבות, והוא נמצא במקום עם משפחתו. בכל הזדמנות שיכול היה להוציא את הילדים, ולהביא אותם למקום שונה ומגוון, היה עושה זאת, תוך השקעה כספית וגופנית. ההסברים שלו היו מובנים ופשוטים: 'ילדים צריכים ריגושים, הם חייבים גיוונים ושינויים. והכי נכון ובריא, שהם יקבלו זאת מההורים, ואם הם יצטרכו לחפש זאת בעצמם, מי יודע לאן זה יוביל...'.
נזכרתי בכל זה, עת הייתי לקראת סיומו של מסע עם התלמידים שהשתתפו ב'ישיבת בין הזמנים' - ישיבה לא פורמלית, בהם הבחורים מגיעים מעצמם ללמוד שעות מספר בחודש זה, בו הישיבה לא פועלת כסדרה. זה מחזה מפעים ומרגש שנגלה לעין כל מי שנכנס אל היכל בית הכנסת המרכזי "מארינה רושצ'ה", למראה עשרות ה'תמימים', תלמידים מהישיבות, השוקדים על לימודם החל משעות הבוקר המוקדמות, בסדר לימוד מסודר ומתוכנן בחסידות, תפילה במתינות, ארוחת בוקר, לימוד גמרא, הלכה ועוד. המראה היה משובב-לב, ובמיוחד להורים שידעו וראו את בניהם מקפידים מיוזמתם האישית על שינה וקימה בזמן, וכל כולם שקועים בתורה הקדושה ובסדרי ישיבת בין הזמנים, שהשפיע כמובן אף על העזרה הרבה הנצרכת על ידם בהכנות הגדולות לקראת החג הפסח. הם אומנם קיבלו מלגה מסוימת לפי שעות הלימוד, אבל חשבתי לעצמי, יש כאן קבוצה איכותית של בחורים, צריכים לתת להם קצת 'אקשן חסידי'. אומר לי בני היקר שיחי', שהוא יזם וניהל את הישיבה: 'אולי כדאי לנסוע עם התלמידים לעיירת ליובאוויטש'. וכך יצאנו בס"ד לדרך בת יממה אחת, שהיה כולו מסע רוחני של תפילות, לימוד והתוועדות, ובין לבין חוויה נפשית נפלאה, של ניגונים, ממתקים, בשר על האש, תמונות, שיחות, וכל מה שיכול לעשות טוב לבחורים צעירים, ימים מספר לפני שהם שבים בכוחות רעננים אל הלימודים בישיבות.
בדרך אל ליובאוויטש, התחלנו ב'סמולנסק'לטבילה במקווה, אמירת ברכות השחר השכם בבוקר ושתיית כוס קפה חם, באירוחו הנפלא של רב העיר השליח הרב לוי יצחק מונדשיין. בסיומו של הביקור המרגש בליובאוויטש, לפני שעלינו על האוטובוס שיוביל אותנו חזרה למוסקבה, ניגשנו להתפלל תפילת מנחה. 'בואו איתי', הצעתי לבחורים, והובלתי אותם אל תוך המבנה העומד בעיצומו של שיחזור ה'זאל הגדול'של ישיבת 'תומכי תמימים'הראשונה שהוקמה בעולם, פרי יוזמתו של השליח ר'גבריאל גורדון המסור למקומות הקדושים בעיירת ליובאוויטש, ולקראת חנוכתו אי"ה ב-ט"ו באלול הקרוב, יום התייסדות 'תומכי תמימים'ע"י הרבי מוהרש"ב נ"ע. רגע לפני שהצטרפתי לתפילה עם הבחורים, התבוננתי בהם, חשבתי על המקום הקדוש ועל התפילה הראשונה שנאמרת כעת במקום זה, לאחר שלפני 103 שנה גלו התלמידים למקומות אחרים להמשך הלימודים בתנאים קשים מאוד. והנה עומדים להם צעירים חסידים, לתפילה נעימה. זו סקיצה ששווה יותר מכל התמונות והנאומים. חוויה שגם באלף מילים אי אפשר לבטא.
שנזכה לקיץ בריא, שמח וחסידי וגאולה קרובה.
גוט שבת וחודש טוב!
שייע