↧
זה מה שקורה באלמאטא שבקזחסטן
↧
חופה וקידושין בנוסח בריסק- חתונת בנו של הגאון רבי א"י סולובייציק שליט"א
לפני שבנו של רבי אברהם יהושע הולך לקדש את הכלה, רא"י לוקח את הטבעת שבנו הכין,
ומאמת עם בנו שהטבעת שייכת לו (100 אחוז), אחרי זה רא"י פונה לעדים, ואומר להם, אתם
רואים שהטבעת שווה לפחות פרוטה, אחרי זה רא"י מוסר בחזרה את הטבעת לבנו, ואומר לו
תכניס את זה לאצבע של הכלה, שהעדים יראו זאת, ותכוין טוב מה שאתה עושה, שיהיה לקנין וקידושין.
↧
↧
תרנגול הכפרות הפיל את אימתו על הצורר מגרמניה
↧
תלמידי הישיבות נגד הרב עובדיה יוסף
↧
צא טמא כתבו הליטאים על הרב עובדיה יוסף
↧
↧
מכתבו של הג"ר אהרן וואלקין זצ"ל הגאב"ד מפינסק לגיסו הג"ר זלמן סורוצקין הגאב"ד דלוצק בענין שוחט שיצא עליו קול מכוער
↧
הערות והארות
בהתחלה היה שמות ואחרי זה אמרו וארא יש עדויות על מכות מחרידות ואז אמרו לו בא ולא רצה ואז בשלח את ההקלטה קרה מה שהוא התרה בהחלטה יתרו הוא ירה בעצמו, ומזה כל הארץ משפטים
========================
הרב שאולזון, שמעתי את דבריך על המזרוחניקים!
ובכן הספרדים האמיתיים לא השסניקים שהם אנדרוגינוס אידאולוגי, הרבנים הספרדים הגדולים היו והם כולם מזרוחניקים כי תמיד הם היו בעד פשרה!
ועל כך גאוותנו.
========================
אתמול הייתי עם אחי הגדול, היינו יחד באיזו חתונה,
הגיע איזה ליטאי דיבר איתו בלימוד וכו', קיצער כשעברו לדבר על מילי דעלמא הוא שואל את אחי- תגיד, איזה גור אתם גור גור , או גור של שאול.
אחי שואל אותו בחזרה, איזה ר'חיים אתה, ר'חיים קניבסקי, או חיים ולדר.
אין לכם מושג איזה צבעים הבחור החליף
========================
ערב שנת 2022 חיים בישראל קצת פחות מ־7 מיליון יהודים, כמעט 2 מיליון ערבים וכחצי מיליון "אחרים". אני מעריך שרוב רובם של היהודים בישראל היו שמחים להתעורר בוקר אחד בלי ערבים, ולהפך. באותה נשימה, אין לי ספק שרוב דומה בשני הצדדים יודע שאין לזה שום סיכוי.
היהודים יודעים שלא תהיה עוד נכבה, הערבים יודעים שהם חיים במדינה יהודית והיא לא ניתנת להכנעה. אנחנו נמשיך לחיות כאן אלה עם אלה. אף צד לא הולך לשום מקום. הגורל זימן אותנו להמשיך להיות משורגים זה בזה, לטוב ולרע. עד עכשיו, זה היה בעיקר לרע
========================
כל הכבוד לגדעון סער.
אפילו שהבת שלו נפרדה מהערבי הוא דואג להעביר למשפחה שלו חשמל.
הוא לא שוכח אף אחד!
========================
למה אתה מתעצבן ?
ממשלת "השינוי"עושה שינוי. מעלה מיסים עושקת לנו תכיסים בחנות על מוצרים חיוניים.
כי זה ממשלת שינוי
========================
שלמה פילבר: חייבים להעביר חוק שגם היידיש היא שפה רישמית בישראל. מת כבר לראות את גפני כיו"ר ועדת הכספים, מעביר מליונים להקצבות לחרדים לפי בקשת ליצמן, כשאנשי האוצר עם לסת שמוטה ופרצוף טמבל לא מבינים מילה
↧
התקפה היא ההגנה הכי טובה -מתן כהנא מה עשית למען חיזוק השבת בישראל?
הטיפשות החרדית ככה ולא אחרת, אם היו חכמים היו זוכרים כי ההתקפה היא ההגנה הכי טובה, וכאשר יש להם ויכוחים עם המזרחיסטים במקום להתווכח בנקודות של כוח ושלטון פוליטי, עליהם לתקוף היכן שחודר עמוק היכן שמוכיח להם כי הם רחוקים מאוד מלעשות למען היהדות, מעולם לא שמענו את משה גפני זועק לעברו של מתן כהנא מה עשית למען חיזוק השבת בישראל? אתה שר הדתות אולי תספר לנו מה אתה עושה בתחום הזה?
מתווכחים על איזה רב יהיה לו את הסמכות לתת הכשרים, ולא מתווכחים על מה שעושים השרים שומרי השבת למען השבת בישראל, תביכו אותם תנו להם שיצטרכו לגלגל במילים, תוכיחו להם כי אין להם כל ענין עם חיזוק הדת, אלא רצון להשתלט על ג'ובים לכבוש את הרבנות ולא יותר מזה, מפני שאם היו מתכוונים חיזוק הדת, הם היו עושים משהו להוכיח כי הם חיזקו בתחום מסויים לפחות
צריך לזכור כי גם המזרחי דגלה בלמנוע חילולי שבת בישראל, נכון שהם בסופו של דבר הלכו על הרבה ויתורים בתחום הזה, אבל רשמית הם אלו אשר דגלו במאבק למען שמירת השבת בישראל מתוך רצון לשמור על הצביון היהודי של ישראל. האם מי מחכ"י 'יהדות התורה'שאל אותו מה הוא עשה בתפקידו כשר הדתות להבטיח שמירת השבת בישראל?
המאבק על הגיור הוא מן החשובים ביותר, אבל על השבת לא פחות, ואם שותקים בעניין השבת הם ינצחו בעניין הגיור. מי שמבקש להצליח בעניינים אחרים שקודם ולפני הכול יעשה למען השבת. כל החורבן של מירון בא בגלל אותה הדלקה שגרמה לכל כך הרבה לחלל שבת. על החרדים לשנות כיוון במאבק עם מתן כהנא ודומיו, ולפני הכול לשאול אותם מה עשיתם למען השבת
חיים שאולזון
↧
'בעולמם של חרדים'לפני 7 שנים הזהיר על אסון מירון
מאת איש מירון
לפני שבע שנים
האיש היחידי שלא פחד לכתוב על אסון מירון שיגיע זה היה
הרב חיים שאולזון
זה המכתב שפורסם
ונמצא כבר שבע שנים באתר הקדוש בעולמם של חרדים
↧
↧
כמה חכם ופקח היה הרב שטיינמן זצ״ל!
כמה חכם ופקח היה הרב שטיינמן זצ״ל!
הוא ראה את הנולד, שעל רשעים גמורים ירעיפו דברי שבח על מצבתם, ולכן ציווה שלא יכתבו על שלו כלום, כי אין יותר ערך למה שכתוב על המצבה.
↧
רגעים של השבוע - פרשת בא
רגעים של השבוע - פרשת בא
כך מקימים בית חב"ד חדש / חופשה עושים בבית הכנסת / נטורי קרתא במוסקבה / בית יתומים וכפר של חסד
א. שבת ב'סקולקובא'
ליל שבת שעברה, ואני נמצא בסעודה לכבוד שבת קודש, מסביב לשולחן גדוש באוכל משובח בטוב טעם ודעת. בראש השולחן יושב לו אברך צעיר, וכולו שופע הסברים מרתקים על הפרשה, גולש עם האורחים לנושאים יהודים מגוונים, ואני מקשיב ובעיקר מביט מסביב. זה ליל הראשון לינואר למניינם, בחוץ יש זיקוקים ורעש מהשכנים הלא יהודים, וכאן כמו בתיבת נח - אווירה שבתית יהודית.
בהתוועדות חג שמחת תורה שחלף לפני כשלושה חודשים, הציע הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א שכל אחד מאיתנו יאמץ לו קהילה או עיר, בו הוא מבקר ומסייע במשך השנה בכל צורה שהיא; ועד שהתוכנית תתחיל בקרוב לפעול, ניצלתי את הזדמנות, ויחד בניי היקרים שהגיעו מהישיבה לשבת בבית, נסענו לשכונת 'סקולקובא'.
ר'דוד, בנו בכורו של הרב אלכסנדר ברדה, לא מחפש חיים קלים או דרך קצרה. יחד עם רעייתו ובתם הקטנה יצאו לשכונה זו, לפעול עם היהודים הרבים המתגוררים במקום, ותוך מספר חודשים כבר יש לו בית כנסת עם מניינים, בית ספר יום ראשון, שיעורי תורה, וכמובן סעודות שבת וחג מושקעים ומכובדים.
מרגש היה לראות את ר'דוד, שזכיתי להיות מחנכו כילד קטן בתלמוד תורה, בהיותו כעת בצעדיו הראשונים אך הבטוחים, ובסייעתא דשמיא גדולה הוא מקים בית חב"ד, המתווסף לכלל בתי חב"ד במוסקבה.
ב. חופשה יהודית
בוקר של יום שני השבוע, לפני תפילת מוסף של ראש חודש. אני מסתובב וסוקר את היכל בית הכנסת המרכזי; כולו מלא במתפללים, המשתתפים במנייני תפילות שכל אחד מהם אוחז במקום אחר בתפילה, בין לבין יושבים חברותות או בודדים ולומדים, לצד כוס תה או קפה מהביל.
הרחובות בחוץ ברובם שוממים מאנשים, ונראה שרק על השלג מסביב בית הכנסת ניכרים סימני פסיעות של אנשים. שבוע של חופשת חורף, הנכפית עלינו בלי רצון; אזרחי העיר הגדולה נוסעים למקומות שונים להחליף אווירה ומקום, אך רבים מבני הקהילה כאן מנצלים את ההזדמנות להגיע להתפלל במניין ובמתינות, ללמוד לפני או אחרי התפילה, וסתם להסתובב בין האחים היהודים ולחוש את האווירה היהודית האמיתית, שאין לה תחליף מול שום תענוגות עולם. יותר ויותר מתחברים וחשים, כי תפילה במניין, לימוד תורה בשיעור או עם חברותא, זה העונג האמתי וזו החופשה הטובה בעולם. מפעים!
ג. אור ירושלמי
אתמול בבוקר נפטר בירושלים יהודי יקר בשם רבי אורי בלוי ע"ה. לא נראה לי שיש יהודי כאן ברוסיה שהכיר אותו או אפילו דיבר אודותיו, ומן הסתם שהוא בחייו לא היה מודע לחיים היהודיים שלנו ברוסיה.
סיפור חייו מרתק מאוד. הוא בנו של מנהיג 'נטורי קרתא'האגדי הרב עמרם בלוי ע"ה, ולא כאן המקום לספר עליו.
כיליד ירושלים, דמותו צרובה בתודעתי. לא זכרתי אם הוא עדיין היה חי, כי כשאני הייתי ילד הוא כבר היה בעיניי יהודי זקן. אמש כששמעתי שהוא נפטר בגיל 95, בהשאירו אחריו קרוב לאלף צאצאים כן ירבו, נזכרתי בו. נזכרתי בכינוסי ילדים שהיה מארגן בימי החנוכה, והייתי הולך עם חבריי ואחי אל ביתו כדי להירשם ולקבל כרטיס כניסה למסיבה, ולו בכדי לקבל סופגנייה חמה ולהשתתף בהגרלה על מנורת חנוכה.
נזכרתי גם, כי בהשראתו ובעקבותיו, אני מארגן בס"ד מדי חג הפסח כינוס לילדי בית הכנסת, בשילוב 'ברכת האילנות'הנהוג לעשות בחודש ניסן, בהשתתפותו של הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א.
שמו היה אורי - מלשון אור, והנה אורו האיר עד אלינו.
ולתמונת השבוע - כפר של חסד
הבוקר בשעה שבע, בדרכי לבית הכנסת הקטן. עדיין חשוך, שלג דק וטרי מכסה כאן את האזור; מצד ימין בית הכנסת, המקווה, המסעדה, ומאחוריהם הנהר הקפוא; משמאלי בתי הארחה ומבני היתומים הנמים את שנתם לקראת עוד יום חדש, בעולם יהודי שזכו להינצל אליו בזכות שלוחי הרבי כאן בז'יטומיר.
הגעתי אתמול לכפר זארצ'אני, כדי לבקר את אחי היקר והמסור ר'אברימי, גיסתי מלכי והילדים היקרים שיחיו, שמאז בואם לכאן לפני כעשור, הצטרפו למשפחת שלוחי הרבי במקום והצליחו להפריח את המקום לבלי היכר. המקום שוקק חיים עם תיירים יהודים רבים, הבאים להתפלל בקברי צדיקי החסידות הנמצאים במרחק נסיעה קצרה מהאזור, וכאן הם זוכים לאירוח מושלם ביותר, וגם נחשפים לפעילות הרבה של הצלת ילדים יתומים יהודים, כמו גם למוסדות החינוך והחסד לתושבים היהודים בז'יטומיר והמחוז, בראשות רב העיר ידידי השליח הרב שלמה וילהלם.
גוט שבת!
שייע
↧
מכתב גלוי לעו"ד ויינרוט*
לע"נ חיים אליעזר בן יבלח"א שלמה
מאת: חרדי בעולמו
שמחתי לקרוא כאן שהבנת שעליך לנקוט מעשה ולהתחיל לפעול להצלת ילדיך וילדינו. אתה בדרכך לבתי גדולי ישראל ('משני הצדדים', כפי שהתנסחת) כדי לראות יחד מה ניתן לעשות.
אתה יוצא למשימה חדור שליחות, אמון ואמונה וחושב שהבעיה היא רק טכנית, שאיש לא אמר להם מה היקפי הבעיה וכו'. אשריך. הצורך לדבר הוא רק בשובך, כשיסתבר לך שהבעיה אינה חוסר במידע, אלא חוסר במוח ולב.
במסעך תפגוש 'גדולים'הסוברים שגרביים לבנות (לגברים) הן הפתרון, אחרים הבטוחים שהקצנת ההפרדה היא היא הפתרון.הלוואי ואתבדה, אבל ייתכן שתיווכח שחלק מהאנשים שתפגוש ושעליהם הציבור סומך את חוסר עשייתו, ניחנו מטבע ברייתם ביכולות קוגניטיביות מוגבלות, ואחרים שהאינטלגציה הרגשית שלהם ככה ככה. חוששני שתפגוש אפילו באחדים הסובלים מאוטם לב קשה. ולוואי ואתבדה.
אדרבא, הלוואי תחזור אלינו עם תובנות פוקחות עיניים, שנבין איך עצימת עיניים והסתרה עוזרים במשהו, או איך התהפכו היוצרות ואיסור א"א נהיה קל מהלבנת פנים (הנהוגה להיתר-עד-מצווה). התקווה היא שלא תרים ידיים ותאמר שאין מה לעשות. אם נדמה לך שעשיה למען העם ותורתו חייבת לעבור דרך 'הגדוילים'כנראה טרם קראת כאן את סאגת שרה שנירר(גלול ותמצא שהיא פעלה בניגוד לדעתם - ובניגוד להלכה הפסוקה מימות עולם). אין סיבה להתייאש. יש מה לעשות. צריך רק להשתחרר מהטעות האופטית כאילו יש כאן 'מבוגר אחראי'ולהבין ש'אין הדבר תלוי אלא בי'.
מהמציאות המדומיינתשלהם, אנחנו נשלחים ל'גופים האמונים על הדבר'בעוד במציאות הריאלית אין גופים כאלה ו'אך ורק לממונים על כך ומומחים בדבר' - שכשהממונים על כך עוסקים אך ורק בהגנה על הפוגעים והמומחיות היחידה שהצטברה במחננו היא מומחיות ההסתרה וההשתקה. מאותה מציאות מדומיינת, אחד דורש שכל גנב ואנס ילווה בשני עדים כשרים (כאילו כך היה מעולמים), והאחר חוקק על לב ואבן 'נפש נקי וצדיק', זצ"ל וכדו'.
הברירה היא או לטמון ראשך בחול ולומר 'נשגב מבינתי'או להעז לומר לעצמך את האמת הפשוטה, שאכן גדולי תורה המה, אבל הבנתם בקרימינולוגיה, לא משהו. מפנה אותך לכתיבתי כאן (גלול ותמצא) אודות השקרים שאנחנו עושים בנפשנו באחיזה באמונות שאינן מתיישבות על ליבנו. באירוע הזה הצטברו 'אמיתות תורניות'שלחלקן התייחסתי כאן.
לחידוד הדברים, אוסיף דוגמה נוספת של הבנה ילדותית של התורה. דברים שלמדנו בחיידר ועודנו אוחזים בהם - אבל אינם מקובלים עלינו כלל וכלל.
לא אחד טען כאן שֶׁחֶטְאוֹ עם א"א במשך שנים, מעיד שהדבר היה גם בהסכמתה, ומשכך, לא באונס דנים כאן. בהיות שהדברים נעשו בעיר והיה לה לזעוק, הֵאָלְמוּת פיה מעידה שברצון היה ולא באונס.
אין כאן המקום לבאר הדבר מבחינה תורנית אבל צריך להיות מנותק לגמרי מהמציאות של נפגעות ומותקפות, כדי לטעון טענה שקרית ואווילית כל כך. כל מי שנפגע יודע שבאותו רגע אוחז אותו שיתוק מוחלט.הבריחה הנפשית מהסיטואציה הנוראית הזו, היא התנתקות של הנפש מהגוף. הגוף הוא כאילו 'לא שלך'! אחד הקשיים הנפשיים הגדולים של הנפגעים הוא ההאשמה העצמית שלהם, שהם לא מנעו זאת. שהם רבצו שם בשתיקה המתפרשת על ידם - וע"י בורים צרי לב - כהסכמה. נפגעים נזקקים לטיפולי נפש, רק בשל תחושת האלם והחנק שאוחזים בהם לעיתים - במציאות כבחלום. לבוא בטענות לנאנסת על כך שלא זעקה הוא על משולש הגבולות שבין חוסר הבנה בסיסית בנושא המדובר לבין אטימות ועד גבול הרוע!
בפני בא המקרה אשר נער שב ונסע, מידי שבוע, במשך למעלה משנה, שעה וחצי הלוך ושעה וחצי חזור - אל אנסו!. אלי הוא הגיע אחרי ניסיון התאבדות. הבחור האשים את עצמו שמרצון הוא עושה את הדברים, הגם שכל טעם חייו ניטל ממנו וכבר נבחר לו המוות מהחיים. לא מקומי להסביר תהליכי נפש אלו, אבל כן חובה להפניםשגם מי שלמד את כל התורה כולה, עדיין לא למד שנה א'בקרימינולוגיה.
כמדומני שגם פסיכולוגים כאן וטוב יהיה אם יכתבו יעידו ויבהירו קצת את התהליך של הנפגעים - כי בהתעקשותנו להחזיק בהבנתנו את התורה ברמה שלמדנו בחיידר, אנחנו עוצמים עיניים מול המציאות ואוטמים לבנו לתחינת ושוועת הנפגעים.
יש לי מתווה סדור מה אפשרלפעול. בלי נדר אציג אותה כאן. בתכנית זו זקוקים גם לאיש משפטים מוכר וידוע, איש אשר שמו יהלך אימים על פושעים (נסמוך על כך שלא יבחינו בין סוגי עוה"ד).
שלא תתייאש ותרים ידיים. שלא תגיע למסקנה (הכמעט מתבקשת) שהדרך החרדית העכשווית, מורדת בתורה ובמוסר האנושי המסורים מדור דור. נכון שזו אכן אינה דרך התורה אבל דרך התיקון אינה בהריסת הקיים, אלא בתיקון הנצרך בו. רק לא לחכות שהדברים יעשו ע"י אחרים, אלא לעשותם בעצמך.
יש כאן מי שיכול להעביר למכותב את הדברים?
חרדי בעולמו
* שם גנרי
↧
חיים ולדר מתאר כיצד הצטרף לדגל התורה בשנת תשמ"ט
1. אחד, כתיבה על ועידה מפלגתית תופסת מקום גבוה בסולם הפיהוק על שם ד"ר י'חורפף. מצד שני, אני כבר חודש בכוננות לטור הזה, ביודעי שאין מצב שאני לא הולך לכתוב על ועידת דגל התורה. כי לא לכתוב זה כמו לירוק לבאר שממנה שתיתי.
לא לקחתי כאופציה מחשבה שהטור הזה יהיה מעניין במיוחד וייגע בלב כל מי שיקרא אותו, בבסיס של הבסיס של עצם קיומו, ילדותו, נעוריו, משפחתו, ילדיו, ומהעבר הרחוק ועד עתיד נכדיו.
2. הטור הזה פונה לכל הגילאים, אבל יש לו מקום של כבוד בגילאי העשרה. כן. בחורי הישיבות שנולדו רק לפני 15–20 שנה ואין להם מושג ממה שאנו יודעים. אני הולך לספר להם (וגם קצת להזכיר לעצמנו) על מה כל העניין.
עד לפני 30 שנה לא הייתה התאגדות ממשית של 'בני תורה'.
היו בני תורה, היו ישיבות, היו כבר אלפי בחורים ואברכים, אבל הם לא היו מאורגנים. אמנם דאגו להם, אך יש הבדל בין 'דואגים לך'לבין 'דואג לעצמך'.
והכי גרוע שלא היה להם כלי ביטוי שיבטא כהלכה את השקפת מנהיגיהם בלא כחל ושרק.
לפני 30 שנה הוקם 'יתד נאמן'. זו הייתה יריית הפתיחה.
לפתע היה ביטאון שביטא את דעת מרנן ורבנן זקני הדור, ראשי הישיבות, ובראשם מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל ומרן ה'קהילות יעקב'זצוק"ל.
3. שנתיים לאחר מכן, מאחר שהמסר בהקמת 'יתד נאמן'לא התקבל אצל מי שצריך היה להתקבל, ובעקבות הדרישה לשלב את נציגי בני התורה (הרב גפני) כנציגי החרדים בכנסת, החליט מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל בצעד חסר תקדים להקים מפלגה של בני תורה שתיקרא 'אגודת החרדים –דגל התורה'.
היה זה בשנת תשמ"ט. הייתי אז בחור בן תשע-עשרה וחצי. חיפאי.
אבי היקר שיחי'שלח אותנו, ילדיו, ללמוד בישיבות ליטאיות, אף שאינו ממוצא ליטאי, כפי שרוב לומדי 'הישיבות הליטאיות'אינם ליטאים במקור. וזה המקום לומר שהמושג 'ליטאי'יצא מזמן מההקשר הגאוגרפי שלו. מדובר על שיטה. על דרך. גדולי עולם מעתיקי השמועה התגוררו בליטא, והם אלה שזכו לבנות את עולם התורה בארץ ישראל. לכן משום מה נדבקה המילה 'ליטאים'ל'בני תורה'. במציאות הסתפחו ל'ליטאים'רוסים, הונגרים, פולנים, רומנים, מרוקאים ותימנים.
אז אמנם למדתי בישיבות ליטאיות, וגם הפנמתי את דרך הלימוד, את ההשקפה ואת ההדגשים. אבי היקר, שאליו הייתי ועודני קשור מאוד, בפירוש לא ראה עצמו חלק מהציבור ה'ליטאי'וגם לא חשב לרגע להצביע למפלגה החדשה.
4. ובפעם הראשונה בחיי הייתי צריך 'לבחור'.
הלכתי לכנס היסוד של 'דגל התורה'בבניני האומה, ואני לא יכול לתאר לכם את האש שהייתה שם.
"היום הייתם לעם". זו הייתה התחושה.
כשנכנס מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל החל מישהו לשיר "ימים על ימי מלך תוסיף". זו הייתה הפעם הראשונה שנעשה בשיר הזה שימוש לקבל את פניו של גדול הדור. מי שהיה שם יודע היטב מדוע מאז ועד היום עדיין משמש השיר הזה לאותה מטרה.
"אנו קיימים יען כי אנו קיימים", זעק בפתוס הרב אברהם רביץ, מגדולי המחזירים בתשובה, שנבחר בידי מרן הגראמ"מ שך להנהיג את 'דגל התורה'.
בתור נער צעיר ומבקש אמת, הסתכלתי ימין ושמאל והבנתי שעליי לבחור. לא עוד לרחף באוויר. אין די בלהאמין במשהו; יש להיות חלק ממנו.
כמוני עשו עשרות אלפים. מוגדרים ובלתי מוגדרים. הם נדרשו לבחור. והם אכן בחרו. וציבור בני התורה קם והיה.
עם אש בעיניים 'חרשתי'עם חבריי את כל אזור הצפון. פקדנו חילוניים ודתיים, ערבים ויהודים, אנשים חיים ובקיצור... כל מי שהסכים לבחור.
וביום הבחירות, למעלה מן הטבע, זכתה 'דגל התורה'בשני מנדטים. הרב רביץ והרב גפני הפכו לחברי כנסת, והשאר... היסטוריה.
הכול בשל רעיון שהגה אותו ענק שבענקים, מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל, ושהועבר בידי מעתיקי השמועה מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ויבדלחט"א מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א.
5. משלב זה ואילך נעשו העניינים מהירים. צמח דור שרובו ככולו המשיך לשבת וללמוד, וחלק קטן ממנו פנה לעסקנות למען שגשוג עולם התורה. בתוך עשור כבר היו ראשי ערים מתוך ציבור בני התורה, חברי מועצות, מנהלי מעונות, גנים, ת"תים, ישיבות וכוללים, מומחים לשיכון ולתחבורה, לרפואה ולכשרות, בתי דין ומוסדות למען הכלל, ואפילו עיר אחת: מודיעין-עילית שמה.
כולם בני הדור שחולל את המהפכה שעליה סיפרתי.
ובכן, הוועידה הזו נוגעת לכל מי שמגדיר עצמו 'בן תורה'. לכל מי ש'דעת תורה'מדברת אליו ומבין שקיומו של דור תלוי במוביליו. ואם יהיו אלה בעלי בתים ועוסקים במלאכה (כפי שזה קורה בציבור הדתי-הלאומי), הם אלה שיובילו את הדור לאידאל שבו המודד להצלחה הוא הקריירה והממון. אך אם יהיו אלה האברכים העמלים בתורה, עדיין יהיו כאלה שעוסקים במלאכה, אבל הם יבינו הבן היטב היכן נמצאת ההנהגה, היכן נמצאת הדעה, והיא בפירוש לא אצלם, מעצם היותם 'בעלי מאה'.
הוועידה הזו הייתה מורכבת ממאות אנשים שכולם למדו בישיבות הקדושות, לבושים כאברכים לכל דבר. מיריית הפתיחה, מהמצגת ודרך הדיונים הרבים, היה ברור לכל אחד ממשתתפיה כמובן מאליו, שזוהי ועידה של משרתי הציבור ולא של מנהיגיו. המנהיגים הם גדולי הדור וראשי הישיבות שהקדישו מזמנם היקר כדי לתת לעסקנים את האישור להמשיך במלאכת הקודש שלהם, שהיא שמירה על עולם התורה, הישיבות ומוסדות החינוך.
6. שולחן הכבוד בוועידה, שלצדו ישבו גדולי ומאורי הדור וראשי הישיבות שליט"א, אומר הכול על חשיבותה.
יותר משחלק כבוד ליושביו, הוא חלק כבוד לציבור בני התורה, שאלה הם מנהיגיו.
אם נרצה להעביר את מסכת הדורות זה אחר זה, כל שעלינו לעשות הוא לצלם את שולחנות הכבוד במאה וחמישים השנים האחרונות. היהדות החרדית הנאמנה ידעה תמיד להציב בראש את מנהיגיה ובסדר מופתי ומוקפד, כך שיהיה ברור לכול מי הם מנהיגי הדור.
שתי קומות צפופות מאוד, שהפכו לצפופות עוד יותר ככל שחלף הזמן, של גדולי ומאורי הדור. והמסר ברור בעצם הגעתם: אלה הם אנשים שאינם מבטלים דקה מזמנם, והם בחרו להטריח את עצמם לוועידה.
זה כשלעצמו מעיד שהוועידה הזו היא הרבה יותר מכינוס סתמי של אנשים, אלא נדבך לחיזוק של רעיון.
7. מי שמכיר את אריה זיסמן, הכתב המדיני של 'יתד נאמן' (ואני מכיר אותו למעלה מ-25 שנה), יודע שמדובר באדם שקול, אחראי, מסודר ומוקפד, ובעיקר רציני.
ביום שלישי ראיתי את אריה זיסמן דומע. לא רק נרגש. דומע ממש. ואפילו לא הייתי צריך לשאול מדוע. כל מי שהיה שם 'נשפך'קצת.
אני מתכוון למצגת שהוקרנה שם, בטקס פתיחת הוועידה.
הוקרנו צילומי הישיבות המובילות באירופה - פוניבז', טלז, סלבודקא ומיר, ומיד לאחר מכן החורבן וההשמדה שמחקו כמעט הכול... ודווקא זה לא היה הקטע המרגש באמת.
זה הגיע דווקא בקטע הבנייה. לפתע הופיעו על המסכים הענקיים, ובקצב מהיר, צילומי מאות ישיבות קטנות וגדולות וכוללי אברכים. מבט חטוף מבחוץ ומיד לאחר מכן פנימה, אל עשרות אלפי בחורים ואברכים בחולצות לבנות היושבים בסדר מופתי ולומדים. לא היה צורך בשום הסבר. רק כיתוב שם הישיבה וצילום חי של הנעשה בתוכה. חמש שניות לכל ישיבה, עשר דקות רצופות.
ראית את הקהל רתוק, לא רוצה להחמיץ, אף שלכאורה התמונות חזרו על עצמן. בניין ובחורים, בניין ואברכים, ושוב בניין ובחורים.
מי שהיה שם הרגיש כמו סיפור עצוב עם סוף שמח. המחיקה, החורבן, ולפתע כמו דשא שגדל במהירות והופך לשדה מרהיב עם עלים, ענפים ועצים.
והבחורים האלה... הם הילדים שלנו... הם הילדים שפעם היינו אנו...
שלא נבכה?
↧
↧
נשות הכותל ניצחו את החרדים
כבר שנים שנאבקים בהם, וחשבנו שנצליח לגרשם. גם כאשר הצליחו להכניס ספר תורה קטן באמצעים חמורים ואסורים עדיין בטוחים היינו כי ידם על התחתונה. ומה קרה בחדשים האחרונים? הם הביאו עימם ראביי רפורמי שהוא עתה חבר כנסת, והוא הכניס להם ספר תורה מבלי שיכלו לקחת זאת ממנו כי הוא חבר כנסת, וכאשר הכריזו מלחמה על המעשה אשר עשה, החרדים עשו את המעשה הכי חמור הסכימו לפשרות בענין, עשו הסכם שהוא לא יבא וגם הם לא יבואו ובינתיים עשו עימם הסכם לפיו יקצו שטח לנשות הכותל ושם יכנסו עם ספר תורה, וזו הפכה עובדה קיימת
כאשר עוברים על התקופות והימים, נשות הכותל הן אלו שניצחו, מפני שעתה אינן צריכות עוד להיכנס עם מלחמות מכות והפגנות, השוטרים שומרים עליהם מפנים להם מקום לא מאפשרים לחרדים להפגין נגדם, הם השיגו את מה שביקשו. גם אם נכון שהיו רוצות יותר, אבל את זה הן מקבלות בין כה וכה, בונים להם כעת כותל דרומי שיהיה כולו שלהם
בנצחון נשות הכותל אשמים אך ורק החכי"ם החרדים שהסכימו בסיבוב הראשון לפיו הראביי הרפורמי לא יגיע וגם הם לא יגיעו, היה עליהם חוב להגיע למקום למרות שברור היה כי יהיו מהומות. עדיף היה כך מפני שאז מבינים היו כי נשות הכותל גורמות למצב הזה, רק אם לא יבואו או ירחיקו אותן או לפחות יבטיחו כי לא יכניסו ספר תורה היה מאפשר שם קצת סדר. בהסכם שעשו החרדים עם הראביי הרפורמי כבר כמה חדשים, הראביי הרפורמי הצליח לסדר להם מקום מסודר עם שמירה משטרתית, וכאשר מי ניסה להפריע להן, בית המשפט הרחיק אותו מן המקום במשך של ששה חדשים אסור לו להיות בכותל בראש חודש
אין מנוס אלא לשוב ולהלחם, ולא לעשות שום הסכמים עם הראביי הרפורמי, שגם הוא יבא ונביא אלפים להלחם ובכל הכח, כל ויתור בענין הזה הוא ויתור על קדושת הכותל, ואם רוצים אנו לשמור על צביון הכותל, אנא צאו להלחם בכל ראש חודש, אל תסכימו לפשרות כולל פניות של נשיא המדינה ואחרים, פשרות בענין הזה זו דרכה של המזרחי, ומה שהחרדים עושים בענין הזה הם הולכים בדרכי המזרחי וזה חמור מאוד
אנו כחרדים אסור לנו להשלים עם המציאות הזו, בכל ראש חודש שנשות הכותל מצליחות לסדר לעצמן מקום עם שמירת המשטרה הוא סכין בליבה של הכותל. יש לכנס אלפים לבקש מהם שיהיו שם בראשי חדשים ושילחמו, זו הדרך היחידה לעצור בעד תהליך שעלול לשנות את צביון הכותל
חיים שאולזון
↧
איך ערך למכתב רבנים מבלי שמצרפים רבנים לאומיים
חוזרים על הטעות שוב ושוב. כאשר עוסקים בחרדים ומביאים חתימות של רבנים חרדים זה מובן, אבל כאשר עוסקים בציבור לאומי ומבקשים לשכנע אותם, אין זה מספיק שהרב שלום כהן יכתוב מכתב ויצרפו רבנים אשכנזים חרדים, זה לא מזיז ללאומיים כלום, ברור להם כי הוויכוח בין החרדים למזרחיסטים נשאר היכן שהוא, וכמו שאינם שומעים בקול הרבנים החרדים להצביע בבחירות ל'יהדות התורה'ומעדיפים מפלגות מזרחיסטיות ככה גם בענינים אלה הם מעדיפים רבנים לאומיים והכרעותיהם
בעניין הכשרות אין לעג גדול מזה מאשר לקבוע כי יש לקנות רק מרבנים מסויימים, בעוד שאנו החרדים כל רב שני נותן הכשר וזה מופץ בכל ערי ישראל. ההכשרים אינם לערים מסויימות בלבד פרט אולי להכשר בודד או שניים, רוב ההכשרים מופצים בכל הארץ ונותנים הכשרים בכל רחבי הארץ. לדוגמא, האם 'העדה החרדית'נותנת הכשרים רק למפעלים בירושלים. האם הרב לנדא נותן הכשרים רק למפעלים בבני ברק? המכתב של הרב שלום כהן לא מזיז ולא משכנע את הלאומיים וכאן הבעיה
כאשר מבקשים לעשות בעניין אז קודם יש להתחבר לכמה מרבני הלאומיים במיוחד המקובלים עליהם שאף הם יחתמו ואז אפשר לדבר עימם, כאשר אנו ממשיכים להיות עצמאים, המאבק של כהנא בחרדים ימשך מבלי שהלאומיים יפריעו לו
חיים שאולזון
↧
דער חורבן פון בייביסיטערס אין חרדישע הייזער
↧
החיבור של 'יהדות התורה'לש"ס במאבק נגד המזרחיסטים טעות
כאשר נאבקים במזרחיסטים במאבקם הנוכחי במשרד הדתות, עלינו להיכנס לרגע לנעליהם ולבחון את הדברים משם, מדוע שמזרחיסט בכלל יבין ויקלוט כי רבני ש"ס טובים יותר, מבחינתם ואולי אף בצדק אין כל הבדל בינם לבין ש"ס, מדובר במאבק על תפקידים וג'ובים, עד כה הייתה ש"ס על העליונה עכשיו הם שולטים והתור שלהם לשבץ את מי שהם רק יכולים, הם לא רואים מה מבדיל ביניהם, אלו ואלו מניחים תפילין כל יום, שומרים שבת, אז במה ש"ס עדיפה עליהם
'יהדות התורה'כאן הסיפור הוא אחר מפני שהמאבק היה אידיאולוגי, וקשה יותר להתווכח, על מתן כהנא להיות ערוך הרבה יותר להסביר איך הוא מבטיח את הכשרות, הגיור, וכל הנושאים האחרים שישמרו על פי כללי ההלכה. אסור לשכוח כי בין אגודת ישראל והמזרחי אף פעם לא הייתה מחלוקת הלכתית, המחלוקת הייתה השקפתית. עם ש"ס אין כלל ויכוח השקפתי מפני שהם מעולם לא היו חרדים, הם נכנסו לעניין מאוחר מאוד אחרי שכבר כמעט ושכחו מאידיאולוגיה. 'יהדות התורה'הקלף הקשה כאן מפני שהמאבק הוא הרבה יותר עמם, אין זה מאבק על תפקידים וג'ובים - ישבו באותן שנים באופוזיציה בשל סיבות אידיאיות - אלא על הבטחה שהחוק יהיה כזה שיבטיח את העתיד היהודי בארץ ישראל
ש"ס המיטה חורבן על היהדות בכלל בארץ ישראל כאשר היא מחקה את האידיאה החרדית, והפכה את המושג 'חרדי'בחולצה לבנה וכובע ישיבתי, ולכן קל מאוד ללאומיים להתמודד עימם ולטעון במה אתם יותר טובים מאתנו. יש אצל המזרחניקים של ימינו במיוחד החלק החרדל"י שבהם שהם הרבה יותר שומרי הלכה מאשר אנשי ש"ס, הבעיה שלהם עם האידיאה החרדית זו שאינה מוכנה לפשרות וגם לא לסיכונים. כאן הבעיה של המזרחי שעתה יותר מתמיד למדה מן העבר ויודעת כי אנחנו בירידה מתמדת. קחו לדוגמא את השבת, איך היא הייתה נראית בישראל לפני שלשים ארבעים וחמישים שנה ואיך היא נראית היום, קשה להם להשיב על טענות אידיאיות חרדיות בתחום הזה, מפני שהזמן היא ההוכחה הכי טובה מי צדקו בתחום הזה
הבעיה החרדית שמחקנו את האידיאה, הויכוח הוא מפלגתי בלבד וכאן במה הם שונים מכל האחרים. אפשר להבין מדוע מתן כהנא לא מוכן אפילו להידבר עם מי שחושבים כי הם עליונים. מבחינתו הוא לא פחות טוב וחשוב מהש"סניקים שאין בהם אידיאה כלל יש בהם רק רצון לשמור על עמדות כוח בלבד
טעות עשתה 'יהדות התורה'כאשר החליטה על שיתוף פעולה עם ש"ס במאבק עם מתן כהנא וחבריו. אם היו מפרידים הכול היה נראה אחרת, 'יהדות התורה'הייתה צריכה להיאבק אידיאית ולטעון כי המאבק אינו אישי ואינו על ג'ובים אלא על תפיסת עולם, ולהשאיר לש"ס את המאבק על הג'ובים, למרות שאין להם מה למכור כאן מדוע הם עדיפים עליהם
עלינו לשוב לאידיאה החרדית, להחדיר אותה חזק בדור הצעיר ולהיאבק בכנסת אידיאית כאשר מדברים למזרחיסטים מכל המפלגות, הדברים יראו וישמעו אחרת. זה גם יעמיד את סמוטריץ'במבוכה מפני שהוא יודע את האמת מה הבעיה עם רבני המזרחי מן הסוג שמציע מתן כהנא. אנו מבקשים להבטיח את העתיד היהודי החזק בארץ ומראש מוותרים על הג'ובים, אין לנו ענין בזה יש לנו ענין בציבור היהודי, בשמירת השבת, בגיור על פי הלכה ועוד עניינים כאלו, רק כך ננצח את המזרחיסטים שעדיין מבקשים להבין במה הם שונים מן החרדים
חיים שאולזון
↧
↧
מצלמות חובה בכל פינה ובכל חדר בישיבות ובתתי''ם
↧
האם רק ולדר ומשי זהב חטאו - ומה עם האחרים שקבורים בחלקת שומרי שבת?
איני נכנס כאן לוויכוח ההלכתי אני משאיר זאת לרבנים, אני מבקש להציב מציאות שהיא קשה אבל אמיתית, לא עוסקים בדרך כלל במי שכבר הלכו לעולמם, וגם כאן לא אציין שמות אלא אכתוב בכלל, ואשמח מאוד לשמוע כיצד אותם רבנים שמבקשים להוציא אדם מקברו רק בגלל שחטא, איך יסבירו זאת
מציאות היא שהרבה מן החרדים חוטאים ובעבירות הקשורות בהלכות שחייבים עליהם מיתה, מי שיעבור על התיקים בבתי הדין, האם פעם שמענו כאשר נפסק על מי תצא מזה ומזה שיאסרו לקבור אותו בחלקת שומרי שבת? לא אכנס לאחוזים בשביל שחלילה לא להכפיש שוכני עפר, אבל האחוז של החוטאים החרדים בתחום הזה לא קטן, ולא שמענו שרבנים ייאבקו בכל כוחם להוציאם מחלקת שומרי שבת
גם בין אלו שעתה מנהלים את המאבק הזה ישנם מי שאינם צדיקים ולא אוסיף, האם בגלל שמעשיהם לא פורסמו ברבים בהיקף שכזה לכן מותר להם להיקבר שם ולמי שהפרסום היה בהיקף בינלאומי אסור?
רשימת מי שהם אנשי תועבה ממש, מי שבחייהם עשו מעשים כאלו בצורה חמורה היא לצערנו ובושתנו ארוכה, האם שמענו כי בקהילותיהם קבעו כי אסור להם להיקבר בבתי החיים שלהם?
איני קובע עמדה ואף לא הלכה, אבל אי אפשר לנהוג מנהגי צביעות שרק מי שהרבה יודעים עליו אסור ואחרים שיודעים אבל הפרסום בעניינם לא היה גדול שמותר יהיה
אם הויכוח היה רק בענין התאבדות איני מתווכח, מפני ששם צריך להכריע האם יש להם דין של מתאבדים או הבושה והחולי או כל נימוק אחר מסיר מהם את העניין הזה. שוב, הרבנים יכריעו בשאלה הזו. אבל כאשר זועקים כי מדובר בבעלי עבירה, אז העניין הופך למסובך מאוד
חיים שאולזון
↧
רמת השוטרים נמוכה והחרדים שוכחים
↧